פרשת השבוע עוסקת בפרטי חוקי הכשרות, ומפרטת אילו בעלי חיים, דגים, עופות וחרקים מותרים באכילה (ויקרא י"א:מ"ב). בין השאר, התורה קובעת: כֹּל֩ הֹולֵ֨ךְ עַל־גָּחֹ֜ון וְכֹל הֹולֵ֣ךְ עַל־אַרְבַּ֗ע עַ֚ד כׇּל־מַרְבֵּ֣ה רַגְלַ֔יִם לְכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ לֹ֥א תֹאכְל֖וּם כִּי־שֶׁ֥קֶץ הֵֽם׃ (ויקרא י"א מ"ב)
מעניין שהתורה משתמשת במילה "גָּחֹון" למילה "בטן" ומאריכה את ה-ו"ו בתוכה. לפי המסורה האריכות הזו מסמנת את אמצע התורה על פי מספר האותיות שלה.
רש"י מפרש את "הולך על גחון" כנחש הזוחל ונח על בטנו. ובצורה בולטת, הוא משתמש במילה "מעיו" שמתייחסת למעיים, במקום התרגום הרגיל : "בטן".
דיון מרתק שהתקיים בבית המדרש של הגאון מוילנא מתועד ב"ספר רש"י" (ר' י.ל. מימון, עמ' 35):
נשאל אחד מן החבורה בבית מדרשו של הגר"א בווילנה שתי שאלות:
א. למה חיכה רש"י עד כאן כדי לפרש גחון כמעיו ולא פירש זאת כבר בבראשית (ג,יד) על מלת "גחונך" שם
ב. למה לא פירש רשי גחון - בטן, שהיא מילה מובנת יותר בלשון הקודש?
והשיב המיוחד מתוך החבורה ומיוחס לה בשם הגר"א מוילנה:
כשם שהתורה רמזה למילת אמת בראש דבריה, שנאמר בבראשית רבה א,א: "ראשית דברך אמת" אמר רבי יצחק: מתחילת בריאתו של עולם ראשית דברך אמת, בראשית ברא אלקים (שסוף המילים אותיות אמ"ת), כך רצה גם רש"י להטביע חותם האמת על פירושו. ובמדרש דברים רבה א"א נאמר: "אמת יש בה שלוש אותיות: אל"ף ראשונה, מ"ם אמצעית, ות"ו סופה".
וכך רמז רש"י במילת אמת בפירושו לתורה בראשיתה, אמצעיתה וסופה:
בראש פירושו לתורה התחיל: "אמר ר' יצחק"
ובמילה "גחון" שהיא אמצע התורה (ראה קידושין ל,א) פירש רש"י "גחון - מעיו"
ובסוף התורה חתם את פירושו: "אשר שברת" - יישר כחך ששברת..
תשומת הלב הפרטנית לפרטים, כמו הו"ו הארוכה ובחירת המילים של רש"י, ממחישה את החשיבות העמוקה שיש לדיוקים הקטנים ביותר בתוך התורה ופירושיה. התורה מראה איך פרטים כביכול זניחים יכולים לתרום להבנה מעמיקה יותר של כל התורה ופירושיה, ההבנה הזאת מעניקה ללומדים גילוי שכבות של משמעות.
בן בג בג אומר: "הפוך בה והפוך בה דכולה בה, ובה תחזי וסיב ובלה בה, ומינה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנה" (משנה אבות ה,כ"ב)
"יש ללמוד אותה חזור ולמד, בכל דרך אפשרית, כי ניתן למצוא בה כל מה שאדם זקוק לו או מחפש בה שאין דרך טובה יותר לעבור בה את החיים מאשר העיסוק התמידי בתורה."
"הפוך בה והפוך בה שהכול בה" - כל נקודה, קו ואות בתורה משמעותיים, ומעודדים אותנו לחזור ולנתח את פרטי התורה שוב ושוב כדי להגיע לתובנות עמוקות יותר.