This browser does not support the video element.
פרשת נדרים נפתחת בצורה מוזרה ביותר במילים: "וידבר משה אל ראשי המטות" שהיא פתיחה החורגת מההקדמה המוכרת יותר למצוות: "וידבר השם אל משה לאמור...".
מדוע דווקא פרשה זו פרשת נדרים, שבועות, ו"לא יחל" נאמרה לראשי המטות?
אמנם, למען האמת, משה לימד כל מצווה את המנהיגים אשר בתורם, הפיצו אותה לשאר העם. מדוע התורה מדגישה את תפקידם של ראשי המטות כאן? מדוע מודגש כאן שלב ראשוני זה בתהליך ההעברה של המצוות לעם ישראל ע״י משה המלמד אותן למנהיגים - עד כדי כך שרש"י צריך להפיג את האפשרות שאולי חוקי הנדרים והשבועות הללו חלים עליהם רק?
החתם סופר הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג – כ"ה בתשרי ה'ת"ר), כותב כי כרגיל ראשי המטות העסקנים והמנהיגים נודרים ונשבעים מבטיחים ואינם מקיימים ועשויים לשנות ולחזור מדבריהם והבטחותיהם (דוגמא חיה הבטחות לקראת בחירות) ולכן באה האזהרה דווקא להם "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה".
המצווה הזו, המסר הזה צריך להדהד בקול רם וברור כלפי המנהיגים. כשאתה נודר נדר, אל תפר אותו. עם כל ההבטחות וההתחייבויות שהוא מתחייב, מנהיג צריך לדעת זאת היטב: אסור לך להפר את מילתך. אם אתה אומר, תקיים. אל תגיד דבר אם אינך בטוח שתוכל לעמוד בדיבורך.
לא יחל דברו פירושו המילולי "אל תחלל את דבריך", אל תהפוך אותם ללא קדושים. כפי שאומר רש"י, "לא יחל דברו"" - כמו לא יחלל דברו לא יעשה דבריו חולין". למילים יש קדושה. חייבים לכבדן.
לא ייתכן שמי שמפר הבטחותיו עושה קידוש השם ! מנהיגים שלא מקיימים דבריהם לא רק שלא מקדשים שם שמיים אלא הם מחללים שם שמים וגורמים לאלו שהולכים אחריהם לזלזל בהבטחות ומחויבות!