רש"י מסביר שמעשה של ביזוי הבכורה מעיד על רשעותו של עשו (ויבז עשו - העיד הכתוב על רשע-רש"י כ"ה ל"ד) .
עצם מעשה המכירה מראה שהבכורה כלל לא עניינה את עשיו. ולכן תוספת המילים "ויבז עשו את הבכורה" מראה עד כמה הוא היה רשע.
מפסוק זה אנו למדים על תכונות האדם. פעמים רבות אנו עושים מעשה לא ראוי. אדם חכם מתחרט לאחר המעשה, אדם אחר לא רק שלא מתחרט אלא מחפש סיבות רציונאליות והגיוניות להצדיק מה שעשה.
איש אינו רוצה להאמין שהוא אינו חכם, ולכן לרוב ממציאים פילוסופיה שלמה להצדיק מעשים שנעשו.
עשו היה רעב והרעב גרם לו לרצות לאכול באופן מידי. הוא מכר את הבכורה לפני שאכל, לאחר ששבע מלחם ונזיד העדשים שיעקב נתן לו, הבין שעשה מעשה אווילי, וכדי להצדיק את המעשה - שכנע את עצמו שהבכורה הנה דבר בזוי ולא שווה, ושהוא עשה טוב בזה שהוא מכר את הבכורה.
הפסוק מסביר לנו את הדרך של עשו להצדיק את פעולתו: כאשר עושים דברים לא ראויים חכם יידע מתי לעצור את מעשיו ובמידה ונהג בטיפשות, מתחרט, מודה בטעויות ובוגר מספיק כדי לתקן אותן.
טיפש אמיתי הוא מי שממציא פילוסופיה כדי להנציח את הטעויות שלו על מנת שלא יצטרך להתמודד איתם ולהודות שטעה.
כדאי ללמוד מהטעות של עשיו!