הטיית האישוש היא אחת ההטיות הקוגניטיביות המשפיעות ביותר על חיינו, אך רובנו כלל אינם מודעים לקיומה. זוהי נטייה טבעית של המוח האנושי לחפש ולהעדיף מידע שתומך באמונות ובדעות הקיימות שלנו, תוך התעלמות או דחייה של מידע סותר. תופעה זו, שנחקרת כבר עשרות שנים, משפיעה על כל תחומי חיינו - מהחלטות יומיומיות ועד למחקר מדעי.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
"אנחנו רואים את מה שאנחנו רוצים לראות", אומרים החוקרים, וככל שמעמיקים בתופעה, מתברר עד כמה משפט זה מדויק. ההטיה מתבטאת בדרכים רבות: באופן שבו אנו מחפשים מידע, בזיכרונות שאנו שומרים, ובפרשנות שאנו מעניקים למציאות סביבנו.
השורשים העמוקים של ההטיה
המקורות להטיית האישוש נעוצים עמוק במנגנונים הישרדותיים ופסיכולוגיים שלנו. במחקר שערך החוקר ריימונד ס. ניקרסון (Raymond S. Nickerson) שהיה פסיכולוג קוגניטיבי אמריקאי שתרם רבות לחקר תהליכי חשיבה והטיות קוגניטיביות, הוא סקר באופן מקיף את התופעה של הטיית אישוש - הנטייה שלנו לחפש ולהעדיף מידע שתומך באמונות הקיימות שלנו.
ההסבר שלו לכך היה שזוהי תוצאה של הצורך הקדום שלנו לזהות דפוסים ולשמר אמונות לצורך הישרדות, מתוך הבנה שאם משהו עובד עדיף לא לגעת, זה יכול להרוס. המוח שלנו, שהורגל לדרך זו, מעדיף קוהרנטיות על פני סתירות, ולכן הוא נוטה לסנן החוצה מידע שמערער את תפיסת עולמנו.
דוגמאות היסטוריות
בעבר היו כמה מקרים בולטים שיכולים לשמש כדוגמאות ולהמחיש את ההטייה.
צייד המכשפות בסיילם (1692-1693)
צייד המכשפות בסיילם (Salem Witch Trials) היה פרשה היסטורית שהתרחשה בין פברואר 1692 למאי 1693 בעיירה סיילם שבמושבת מסצ'וסטס, אז חלק מהמושבות הבריטיות באמריקה. במהלך התקופה הזו נערכו משפטים רבים לאנשים שהואשמו בכישוף, ובעקבותיהם הוצאו להורג ונפגעו חפים מפשע רבים.
האירועים החלו כאשר כמה נערות צעירות בסיילם החלו להפגין התנהגויות מוזרות ותסמינים בלתי מוסברים, כמו עוויתות, צעקות ודיבורים בלתי פוסקים. במקום לבחון הסברים רפואיים או רציונליים אחרים, החברה הפוריטנית, שכבר הייתה חדורה באמונות על כישוף ושטן, פרשה את האירועים כעדות לפעילות מכשפות. הטיית האישוש נכנסה לפעולה ואנשים החלו לחפש הוכחות שתומכות באמונה הזו, וכל התנהגות יוצאת דופן של אדם או אירוע חריג נתפסו כראיות לכישוף.
בתוך אווירת הפחד, ההאשמות התפשטו במהירות. הנערות טענו שהותקפו על ידי מכשפות, והצביעו על נשים מקומיות כמעורבות. במקום לחקור את הטענות בצורה אובייקטיבית, הרשויות והשופטים נטו להאמין להאשמות והחלו לאסוף ראיות שתמכו בכך – לעיתים קרובות "ראיות רוחניות" או עדויות חזיוניות. כל מי שהתנגד לאמונות הללו או ניסה לספק הסבר חלופי, נתפס כחשוד או כמי שמנסה להגן על המכשפות, מה שהגביר את ההטיה הקיימת.
בסופו של דבר, התוצאה של הטיית האישוש הייתה הרסנית: 20 אנשים הוצאו להורג (19 בתלייה ואחד נמחץ למוות), עשרות נוספים נכלאו בתנאים קשים, וחלקם מתו בבתי הכלא. מאות אנשים נוספים הואשמו או נחקרו. כל פעולה של הנאשמים, בין אם מדובר בהכחשה ובין אם בהודאה, פורשה על ידי התובעים והשופטים כעוד הוכחה לאשמתם, מבלי לבחון אפשרות שההאשמות אינן מבוססות.
חוקרים מודרנים נתנו לאירועים שקראו לאותן נערות מספר סיבות כמו הרעלות מזון (מאכילת שיפון נגוע בפטריות ארגוט), פרנויה קולקטיבית ולחץ חברתי, אך אין ספק שאמונות קיימות ודעות קדומות תרמו להתגברות ההיסטריה והחמירו את המקרים.
בסופו של דבר, החברה הבינה את הטעות, ושופטים ומנהיגים דתיים הודו שהמשפטים היו עוול חמור. בשנת 1711, חלק מהנאשמים או יורשיהם זכו לפיצוי כספי, וב-1957 ממשלת מסצ'וסטס ביטלה רשמית את הרשעותיהם. הפרשה מהווה תזכורת חשובה לכוחה ההרסני של הטיית האישוש, ולכך שאמונות ודעות קדומות עלולות לגרום לעיוותי צדק חמורים ולפגיעה באנשים חפים מפשע.
התיאוריה הגיאוצנטרית (ימי הביניים)
בתקופת ימי הביניים, התיאוריה הגיאוצנטרית, שקבעה כי השמש סובבת סביב כדור הארץ, הייתה הדעה השלטת והמקובלת. הטיית האישוש מילאה באותו המקרה גם כן תפקיד מרכזי בשימור האמונה בתיאוריה זו, כאשר מדענים וכמרים פרשו נתונים אסטרונומיים באופן שתמך בתיאוריה הקיימת. הם התעלמו מנתונים שסתרו אותה, כמו למשל ממצאיהם של מדענים כמו ניקולאוס קופרניקוס וגלילאו גליליי, שהציעו את המודל ההליוצנטרי (בו כדור הארץ סובב סביב השמש), הסברים אלו נדחו או זכו להתעלמות מצד תומכי הגיאוצנטריות.
במקרים שבהם התגלו חריגות בתצפיות אסטרונומיות, כמו תנועות כוכבים שלא תאמו את המודל הגיאוצנטרי, הומצאו מודלים מורכבים כגון "מעגלי-עזר" (epicycles) כדי לשמר את תקפותה של התיאוריה הקיימת, במקום לבחון חלופות. התנהלות זו אף היא מדגימה כיצד הטיית האישוש יכולה להוביל לפרשנות סלקטיבית של נתונים, לשימור אמונות שגויות ולדחיית גישות מדעיות חדשות.
השפעה על המחקר המדעי
כאמור, גם בעולם המדע, שאמור להיות אובייקטיבי ונטול פניות, הטיית האישוש מהווה אתגר משמעותי. של פיטר קתקרט ווסון (Peter Cathcart Wason) שהיה פסיכולוג בריטי שנחשב לאחד החוקרים המשפיעים ביותר בתחום הפסיכולוגיה של החשיבה וההיסק, ערך מחקר בשנת 1960, מחקר שנעשה לקלאסי עם השנים, בו הוא הדגים כיצד אפילו מדענים מנוסים נוטים לחפש הוכחות שתומכות בהשערותיהם, במקום לנסות להפריך אותן. תופעה זו עלולה להוביל למסקנות מוטות ולעיכוב בהתקדמות המדעית, ואף לגרום לנזק של ממש באם יהיה מדובר בתחום הבריאות שם כל שינוי יכול להביא לתרופה לא נכונה או לטיפול שיסכן חיים ובטח כאשר היא יכולה להוביל למלחמות ושיעבוד של בני אדם כמו במקרה של תאוריית הגזע.
תיאוריית הגזע במאה ה-19 וה-20
במאה ה-19 וה-20, רווחו תיאוריות הגזע שדגלו בעליונות גזעית. גזענים רבים, בניהם אף חוקרים שהיו ידועים בתחומם, החזיקו באמונה מוקדמת שגזעים מסוימים עליונים על אחרים, וחיפשו באופן סלקטיבי ראיות שיתמכו בדעה זו. כך, למשל, מחקרים מדעיים עסקו במדידות גולגולת (קרניומטריה) או בניתוחים סטטיסטיים, אך התוצאות הותאמו או פורשו באופן מוטה כדי "להוכיח" את העליונות המדוברת. עדויות סותרות, כמו תרבויות מתקדמות ושגשוג בקרב גזעים שנחשבו "נחותים", הושמטו או הוצגו בצורה מעוותת, כך שיתאימו להנחות המוקדמות. גם הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה ניסו להוכיח את משנתם השטנית בראיות מדעיות שונות ומשונות. דוגמה זו גם כן ממחישה כיצד הטיית אישוש יכולה להטות מחקר מדעי ולהשפיע על תפיסות חברתיות בצורה עמוקה ומזיקה.
האתגר בעידן הדיגיטלי
בעידן הדיגיטלי, התופעה מקבלת משנה תוקף. הרשתות החברתיות והאלגוריתמים שמזינים אותן יוצרים "בועות מידע" שבהן אנו נחשפים בעיקר לתכנים שתואמים את דעותינו. כך נוצר מעגל קסמים: ככל שאנו צורכים יותר מידע שתואם את אמונותינו, כך מתחזקת תחושת הצדק שלנו, וכך אנו נוטים יותר להתעלם ממידע סותר.
דרכי התמודדות
אך לא הכל אבוד. המחקר המודרני מציע מספר דרכים להתמודד עם ההטיה:
ראשית, המודעות לקיומה היא כבר צעד משמעותי בדרך להתמודדות עמה, בחינת 'דע את האויב'.
שנית, פיתוח חשיבה ביקורתית וחשיפה מכוונת לדעות מגוונות יכולים לסייע בהרחבת נקודת המבט שלנו. במחקר המדעי, שימוש בשיטות מחמירות כמו ניתוח עיוור ופרוטוקולים מוגדרים מראש מסייע להתגבר על ההטיה, שיטות אלו הוכנסו כחלק אינטגרלי ממחקר וכיום נעשו לסטנדרט.
חשיבות החשיבה הביקורתית
במחקר שעשו החוקרים סטנוביץ' וווסט בשנת 2008, נמצא שאימון בחשיבה ביקורתית יכול לשפר משמעותית את היכולת שלנו לבחון מידע באופן אובייקטיבי יותר. הם מדגישים את חשיבות היצירה של סביבות מגוונות, שבהן אנו נחשפים לדעות שונות ומתרגלים את היכולת לבחון רעיונות מזוויות שונות, נסו בעצמכם בוויכוח הבא שתקחו בו חלק להחליף צדדים, אתם תטענו טענות בעד הצד אליו אתם מתנגדים והצד השני יטען בעדכם, תראו איך זה ישנה את הקשיחות שיש לכם כלפי הדעה השונה משלכם.
לקראת הבנה טובה יותר
בעולם המורכב והמקוטב שבו אנו חיים, ההתמודדות עם הטיית האישוש חשובה מתמיד. היא לא רק משפרת את איכות ההחלטות שלנו, אלא גם מאפשרת לנו לפתח הבנה עמוקה יותר של המציאות ושל האנשים סביבנו. זוהי מיומנות חיונית שיכולה לתרום לשיח חברתי בריא יותר ולקבלת החלטות מושכלת יותר, הן ברמה האישית והן ברמה החברתית.
ההכרה בקיומה של הטיית האישוש והמאמץ המודע להתמודד עמה הם צעדים חשובים בדרך להבנה טובה יותר של עצמנו ושל העולם סביבנו. אמנם איננו יכולים להיפטר לחלוטין מהטיות קוגניטיביות, אך באמצעות מודעות וכלים מתאימים, אנחנו יכולים לצמצם את השפעתן ולקבל החלטות מאוזנות ומושכלות יותר.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
מקורות:
1. Nickerson, R. S. (1998). Confirmation bias: A ubiquitous phenomenon in many guises. Review of General Psychology, 2 (2), 175-220.
2.Stanovich, K. E., & West, R. F. (2008). On the failure of cognitive ability to predict myside and one-sided thinking biases. Thinking & Reasoning, 14(2), 129-167.
3. Wason, P. C. (1960). On the failure to eliminate hypotheses in a conceptual task. Quarterly Journal of Experimental Psychology, 12 (3), 129-140.