מוזיקה מלווה את האנושות מאז ומעולם – באירועים, בחגים, ברגעים של שמחה ושל כאב. כבר בימי שאול המלך ניכרה השפעת המוזיקה על הרגש כפי שיעצו עבדי שאול "יֹאמַר־נָא אֲדֹנֵנוּ עֲבָדֶיךָ לְפָנֶיךָ יְבַקְשׁוּ אִישׁ יֹדֵעַ מְנַגֵּן בַּכִּנּוֹר וְהָיָה בִּהְיוֹת עָלֶיךָ רוּחַ־אֱלֹהִים רָעָה וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְטוֹב לָךְ" (שמואל א, טז טז) וכן מצינו גם אצל אלישע הנביא שביקש "וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד יְהוָה" (מלכים ב, ג טו) ואכן, בעשורים האחרונים המחקר המדעי מגלה שמוזיקה אינה רק כלי אומנותי או תרבותי – אלא גם בעלת השפעה עמוקה על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו.
כך משפיעה המוזיקה על המוח
המוח מגיב למוזיקה באופן יוצא דופן – היא מפעילה בו אזורים רבים בו־זמנית: קליפת השמיעה, אזורי רגש, תנועה וזיכרון. מחקר בולט מאוניברסיטת מקגיל בקנדה (Salimpoor et al., Nature Neuroscience, 2011) מצא שהאזנה למוזיקה אהובה מובילה לשחרור דופמין – נוירוטרנסמיטר הקשור להנאה ומוטיבציה – ברמות גבוהות, במיוחד ברגעי "שיא מוזיקליים", כך שההנאה היא 'פיזית' ממש.
גם במחקר מ־Harvard Medical School (2020) הודגם כיצד מוזיקה יכולה לשפר תפקודי זיכרון ורגש אצל חולי אלצהיימר, במיוחד כשמדובר בשירים משמעותיים מהעבר וממש לשמש כתרופה לזיכרון פגוע.
בריאות פיזית: כשהגוף מגיב לצלילים
1. הורדת לחץ דם והאטת קצב לב
מחקר שפורסם ב־Heart (כתב עת של ה-British Medical Journal, 2006) הראה כי האזנה למוזיקה קלאסית איטית יכולה להוריד משמעותית את לחץ הדם ודופק הלב. החוקרים מצאו שמוזיקה עם מקצבים איטיים במיוחד מביאה את הגוף להגיב ולהגיע למצב של רגיעה עמוקה.
2. חיזוק מערכת החיסון
במחקר שפורסם ב־Journal of Behavioral Medicine (2013), נצפתה עלייה ברמות האימונוגלובולין A – חלבון חשוב במערכת החיסון – לאחר האזנה למוזיקה אנרגטית ומרוממת.
3. הפחתת כאב
מחקר קליני שנעשה במרכז הרפואי Cleveland Clinic (2012) מצא כי חולים לאחר ניתוחים דיווחו על ירידה ברמת הכאב בשיעור של עד 20% כאשר הושמעה להם מוזיקה במהלך ההתאוששות. מחקרים נוספים (The Lancet, 2015) תמכו בכך והראו שמוזיקה עשויה להפחית את הצורך במשככי כאבים.
בריאות הנפש: מוזיקה כמרפא רגשי
הפחתת חרדה ודיכאון
מטא־אנליזה שפורסמה ב־World Journal of Psychiatry (2020) סקרה 55 מחקרים קליניים ומצאה כי טיפולי מוזיקה סייעו בהפחתת תסמינים של חרדה ודיכאון – במיוחד באנשים עם טראומה, הפרעות מצב רוח ואפילו סכיזופרניה.
שיפור איכות השינה
במחקר שפורסם ב־Journal of Advanced Nursing (2008), נבדקו קשישים שהאזינו למוזיקה רגועה לפני השינה – והודגם שיפור מובהק באיכות השינה, משך השינה ורמת הערות בלילה.
התפתחות הילד: מוזיקה בשלב מוקדם
למוזיקה תפקיד מרכזי בהתפתחות מוחית וקוגניטיבית בגיל הרך. מחקר מ־University of Southern California (2016) מצא שתינוקות שקיבלו חינוך מוזיקלי מוקדם פיתחו קישורים חזקים יותר בין אזורי שמיעה, שפה ותנועה במוחם.
נוסף על כך, מחקרים רבים מראים שילדים הלומדים נגינה מפתחים כישורים גבוהים יותר בזיכרון עבודה (הוא סוג של זיכרון קצר־טווח שמאפשר לנו להחזיק מידע "במוח" תוך כדי שאנחנו עובדים איתו), שפה וחשיבה מתמטית.
תרפיה במוזיקה: כלי טיפולי מוכר
המוזיקה אינה עוד בגדר תחום אלטרנטיבי – "תרפיה במוזיקה" (Music Therapy) הפכה לתחום קליני מוכר, עם מטפלים מוסמכים בבתי חולים, בתי ספר ומרכזים שיקומיים. שיטות הטיפול מגוונות: האזנה מודרכת, נגינה פעילה, שירה קבוצתית, ועוד.
מחקרים תומכים ביעילות התחום בטיפול בילדים על הספקטרום, בחולי פרקינסון, בניצולי טראומה, ואף בטיפול פליאטיבי. למשל, מחקר שנערך בשנת 2018 בבית החולים Mount Sinai בניו יורק מצא שמוזיקה שיפרה את מדדי הרוגע והפחיתה כאב בקרב חולים סופניים.
מוזיקה – לא רק לבידור, אלא לבריאות
המוזיקה היא משאב זמין, חינמי, טבעי – ללא תופעות לוואי. היא משפיעה על המוח, הלב, המערכת החיסונית והנפש כאחד. השפעתה מהירה, מדידה, ולעיתים אף מהפכנית.
בין אם זה בבוקר עם קפה, במהלך נהיגה, או לפני השינה – כדאי לדעת: בכל רגע שאתם מאזינים למוזיקה, ייתכן שאתם לא רק נהנים – אלא גם מרפאים את עצמכם.
הַלְלוּ־יָהּ כִּי־טוֹב זַמְּרָה לֵאלֹהֵינוּ כִּי־נָעִים נָאוָה תְהִלָּה
