כששוקי שלי החל להתחמק באופן סדרתי מללכת לישון, לא ייחסתי לכך חשיבות מיוחדת. אחרי הכל, כמה ילדים אני מכירה שמתנדבים ללכת לישון מרצונם החופשי? אבל אחרי שכל השיטות המסורתיות לא הועילו, וכל הפרסים והענשים לא גרמו לקטן להיכנס למיטה, ולאחר שהתעוררתי כמה פעמים באמצע הלילה לקול בכיו המבועת של הילד, התחלתי להבין שיש כאן בעיה. שוקי איננו מנסה להתחמק מן השינה, הוא פשוט מפחד ממנה.
פחדי לילה אצל ילדים הם דבר נפוץ מאד, ומוגדרים אף כחלק מהתפתחות נורמטיבית. מסביבות גיל ארבע מתפתחים מאד הכישורים השכליים של הילד, וגם הדמיון מתעשר. התפתחות הדמיון מובילה בין השאר גם לפחדים, כיון שבגיל הזה מבין הילד שאם הוא חושב על משהו מסויים, משמע שהוא קיים או עתיד להיות.
אין פלא, כי כאשר מגיע הלילה, מסרב הילד ללכת לישון. באופן נורמלי לחלוטין, הוא מעדיף להמשיך ולשהות באזור המואר, בחברתם המוכרת והידועה של ההורים ובני הבית, ולא להיכנס למיטתו, ולשהות שם לבדו במחיצת החושך. החושך מעורר אצל הילד תחושה של סכנה וחוסר ודאות, במיוחד שהחפצים בחדר נראים שונים ומעוותים בחושך, וכל חולצה יכולה להראות בעיניו כמו פיל אמיתי, כל המחשבות והפחדים שעברו עליו במשך היום, מתעצמים בחושך, ונראים ממשיים יותר.
בנוסף, גם קיים אצלו החשש מפני החלומות העתידים לבוא, שעלולים להיות עצובים או מפחידים.
אז איך מתמודדים עם הבעיה?
כלל ראשון, לתת תחושה של הבנה והזדהות עם הפחדים. רצוי מאד לשבת ליד הילד ולדובב אותו: "אתה מפחד מהחושך"? "אתה לא רוצה להישאר לבד"? וכדומה. כך יחוש הילד כי הוריו רגישים לפחדיו ומבינים אותם, וכך גם נוכל אולי להבין טוב יותר ממה בדיוק הוא חושש. בנוסף, עצם הדיבור על הפחדים עשוי לשחרר את הילד, ולעזור לו.
סיפור טוב ומרגיע לפני השינה יכול גם הוא לסייע מאד. ככלל, רצוי ומומלץ ביותר לאמץ דפוס קבוע של הליכה לשינה, ולחזור עליו מידי יום. טקס השכבה קבוע ורגוע, שכולל גם סיפור אהוב לפני השינה, תורם מאד לתחושת הרוגע והשלוה.
אם זיהיתם שהבעיה העיקרית היא הפחד מהחושך, נסו לטפל בה נקודתית: הדליקו את האור, עברו על כל חפצים שבחדר, והראו לילד שהם מונחים במקומם ובגודלם הטבעי. את הפיל או המפלצת סביר להניח שהוא לא ימצא באור. לא עוזר? השאירו מנורת לילה עם אור קלוש או אפילו פנס קטן, שישברו את החשכה הגדולה.
דרך התמודדות נוספת היא ליזום משחקים שישחררו את הילד מפני הפחד מהחושך, כמו למשל, להחביא חפצים בחושך, ולבקש ממנו למצוא אותם, או כמו "תופסת חושך".
כדאי לחשוב על משהו שיתרום לתחושת הביטחון של הילד, כמו דובי שהוא אוהב לחבק, או שמיכה שהוא מחבב. מנסיון, קריאת שמע על המיטה, בתוספת הסבר קצר על משמעות המילים "הנה לא ינום... שומר ישראל" יעילה מאד.
אז אם קשה לכם להשכיב את הילד, נסו את אחת השיטות, ואולי תצליחו יותר. לנו, מכל מקום, נותר רק לאחל בהצלחה ולילה טוב!
הצגת כל התגובות