בכל כיתה יש אחד כזה: ילד שכל הזמן מספר בדיחות, ממציא מעשי קונדס ואופן כללי, משמח את כל חבריו (ולפעמים אף את מוריו). ובכן, כעת מסתבר שהטיפוסים הללו, ליצני הכיתה, הם לא סתם עוד אתנחתא קומית לסביבתם או אימת המחנכים, אלא גם, כנראה, פיקחים להפליא.
במחקר טורקי, שמטרתו היתה לבחון את הקשר שבין הומור לאינטליגנציה אצל תלמידי בית ספר ופורסם בכתב העת המדעי "הומור", המדענים ביקשו מיותר מ-200 ילדים ליצור כיתובים לקריקטורות. לאחר מכן, מומחים דירגו את הכיתובים על סמך הרלוונטיות שלהם לציור ועד כמה הם היו מצחיקים בסך הכל. הם גילו שאלו שביצעו את המטלה ביעילות, היו גם חכמים. וליתר דיוק, בעלי "ידע כללי והיגיון מילולי גבוהים יותר".
עם זאת, אם אתם משעשעים את כל הקולגות שלכם בפגישות הזום השבועיות בעבודה, שימו לב שהחוקרים לא מצאו קשר חזק באותה מידה בין הומור לאינטליגנציה בקרב מבוגרים.
ובכל זאת, אם יורש העצר שלכם כל הזמן חוזר הביתה מהחיידר עם סיפורים על התעלולים המיוחדים שהוא ביצע שם, זה לא בהכרח רע. כפי שאמר המחבר הראשי של המחקר, פרופסור אוגור סאק, בהודעה לעיתונות, "הורים ומורים צריכים להיות מודעים לכך שאם ילדיהם או תלמידיהם עושים הומור באיכות טובה, סביר מאוד להניח שיש להם אינטליגנציה יוצאת דופן".