למרות שרובנו חוטאים פה ושם בסטירה קטנה לילד כדי להטיל סמכות, הנתונים ממחקר שנערך על ידי אוניברסיטת מיזורי, מראים שלא רק שמדובר בדרך לא יעילה להשליט משמעת, אלא שלמעשה יש לה השפעה הפוכה.
מטה אנליזה משנת 2016 המתבססת על נתונים של למעלה מ-150,000 ילדים לאורך 50 שנה, קישרה ענישה גופנית עם תוקפנות, התנהגות אנטי-חברתית, בעיות בבריאות הנפש, קשיים קוגניטיביים והערכה עצמית נמוכה, בין תוצאות שליליות אחרות. בעיקרון, רק בגלל שההורים שלכם הענישו אתכם במכות, אין זה אומר שזה רעיון טוב להכות את הילדים שלכם בעצמכם.
המחקר האחרון שפורסם ב"פסיכולוגיה התפתחותית" הגיע למסקנה דומה, אך בדק במיוחד משפחות בעלות הכנסה נמוכה, הרשומות בפרויקט של סיוע למעוטי יכולת. אף שמומחים לא ביצעו מחקרים רבים על חלק זה של האוכלוסייה לפני כן, התוצאות עדיין יצאו נגד הלקאה, באופן חד משמעי.
באמצעות סקרים, ביקורי בית וראיונות עם מורים, המדענים גילו שילדים אפרו-אמריקאים שהוענשו באופן חמור בגיל 15 חודשים, היו בעלי סיכוי גבוה יותר להתנהגות תוקפנית ועבריינית בכיתה ה'. רגשות שליליים שחשו ההורים, כמו עצבנות, ניבאו תוצאות דומות בקרב ילדים אירופאים-אמריקאים, אך שתי הקבוצות הראו קשר בין ויסות עצמי טוב להתנהגות טובה יותר בהמשך של הדור הבא.
"הממצאים שלנו מראים שהאופן שבו הורים מתייחסים לילדיהם בגיל צעיר ובמיוחד לילדים אפרו-אמריקאים, משפיע באופן משמעותי על התנהגותם", אמר ל-"ScienceDaily" פרופסור גוסטבו קרלו, ממחברי המחקר. "חשוב מאד שהורים ימנעו מעונש גופני מכיוון שהוא יכול להשפיע לאורך זמן. אם אנו רוצים לטפח התנהגויות חיוביות, כל ההורים צריכים ללמד את ילדיהם כיצד לווסת את ההתנהגויות שלהם כבר בגיל צעיר מאד".
אז מלקות לא יעזרו, אבל משמעת פרודוקטיבית יכולה להפנים לילדים את אותם מסרים חשובים. יש לשים דגש על קביעת כללים ברורים ועל יצירת קשר חזק בין הורה לילד במקום, מייעצת הפסיכולוגית ד"ר ונסה לאפוינט, מחברת הספר "משמעת ללא נזק".