הפרזה וגוזמה בתקשורת בינאישית / הרב יהודה שטרן

(צילום: שאטרסטוק)

השימוש בתיאורים שיש בהם הפרזה והגזמה נעשה על פי רוב לצורך ביטוי של תחושה רגשית, כך לדוגמא אב יכול לומר לבנו "כבר אמרתי לך אלף פעמים לא לעשות ..."

ההפרזה "אלף פעמים" נועדה לחדד את ההרגשה או האכזבה הנובעים מהעובדה שהבן איננו מציית ואיננו מקיים את דברי אביו וזאת למרות שהמסר הועבר אליו פעמים רבות והיה מצופה כי הוא יקים את הדברים. 

סיבה נוספת לשימוש בהפרזה נובעת מהקושי של הדובר לדייק את האמירות שלו.

מצוי כי דובר אשר מתקשה לבטא את עצמו, או משום שהדברים אינם מספיק מחודדים אצלו והוא לוקה במידת מה בהבנת הדברים, או בשל קושי אישי ביכולת רטורית, אזי שבמצבים אלו החלופה הפשוטה ביותר היא דיבור באמצעות תיאורי הפרזה שיש בהם כדי לבטא המסר אך מבלי הצורך לחדד ולדייק אותו. 

כפי שנראה להלן, השימוש בהפרזה וגוזמה איננו בריא והוא עשוי להשפיע על המערכת הרגשית של הדובר או של מקבל המסר וממילא שהשימוש בגוזמה עשוי להוביל לתגובות בלתי מידתיות ולא נכונות.

לאור האמור מומלץ לעשות בהפרזה שימוש מוגבל ותוך הפעלת שיקול דעת [וזאת מבלי להידרש אל השאלה האם ההפרזה וההגזמה נכללים באיסור השקר ובחובה להימנע ממנו].

ונבאר את הדברים:

הרב שלמה וולבה זצ"ל (בספרו עלי שור שער רביעי, פרק רביעי - גדרי האמת)  מבאר כי המקור של השקר בכוחות הנפש, מצוי בדמיונו של האדם.

ההסבר לדברים הוא כי המחשבה עובדת לפי כללי תבונה ולוגיקה, ועל כן חשיבה נכונה ונקייה קרי חשיבה שאיננה מושפעת מרגשות [כגון פחד, נקמה וכדומה] או מהטיות נפשיות, הרי שהיא בנויה ממחשבה סדורה ושיטתית.

לעומת זאת הדמיון חופשי מחוקים וכללים וניתן להעלות בדמיון גם סיטואציות שאין להן כל היתכנות מעשית והן נוגדות את הלוגיקה והמציאות.

בדברים אלו מבאר הרב וולבה זצ"ל כי השקר שעומד אל מול האמת והמציאות, הוא למעשה סוג של דמיון שאיננו כפוף לכללים וחוקים שקיימים ופועלים במציאות. 

בדומה לכך מבאר הספורנו (בראשית פרק ג פסוק א) את הפיתוי שהנחש הפעיל על חוה במילים הבאות: "הכוח המתאווה המחטיא יעשה זה באמצעות הכח המדמה המוביל אליו דמיוני התענוגים החומריים"

מן האמור עולה כי האמת  מחוברת אל היסוד המציאותי ואילו השקר משוחרר מהכללים וחוקי המציאות.

ככל שהתובנה הנ"ל מקובלת, אזי שבאמצעותה ניתן יהיה להבין את הנזק הנפשי שהשימוש בהפרזה וגוזמה יכולים לגרום.

הגוזמה היא ביטוי מעט דמיוני של עובדה מציאותית או של חוויה רגשית, ונבאר את הדברים:

כשהאב אומר לבנו "אמרתי לך אלף פעמים..." הגוזמה איננה מתארת את המציאות כפי שהיא באמת, שכן ככל הנראה האב לא באמת חזר על הדברים אלף פעמים, אלא האמירה "אלף פעם..." מנסה לחדד ולהביא לידי ביטוי את הרגש או התסכול  של האבא הנובעים מכך שהילד איננו מציית למרות שהדברים נאמרו לו פעמים רבות.

השימוש בהפרזה מחדד את הרגשות והתחושות וממילא שהוא יכול להוליד גם אצל הדובר וגם אצל השומע תחושה או רגש שיש בהם ניתוק מסוים מהמציאות.

ההפרזה יכולה לגרום לטשטוש מסוים של המציאות והיא עשויה להביא לניפוח של החוויה הרגשית וממילא הדובר יכול לפתח בלי שהוא שם לב רגש חד יותר וקשה בשל התיאור של "אלף פעמים.. " למרות שהוא ביקש בסך הכול רק שלוש או ארבע פעמים.

כמו כן, שומע התיאור המופרז, יכול לקבל מסר חד וקיצוני לפחות "באוזניים" שלו או לפי הבנתו שלו, וממילא שגם הוא יכול לפתח רגש ותחושה לא נעימה שהם קיצוניים ביחס למציאות והאמת העובדתית.

כדי לחדד את הבנת הדברים נשתמש בדוגמא נוספת: מספר אנשים התווכחו על עניין מסוים ולאחר הוויכוח אחד המשתתפים מתאר את החוויה במילים הבאות:

 "לא יכולתי לדבר אפילו מילה אחת, כאילו אלף איש עליך... כל רגע מישהו אחר מתקיף אותך מכיוון אחר..."

התיאור הנ"ל מבטא תחושה של חוסר אונים ושל קושי גדול, אך ביחס לאמת העובדתית התיאור איננו מדויק וממילא שהוא יכול להוליד גם אצל הדובר וגם אצל השומע תחושה של מחנק וחוסר אונים.

חלף התיאור "המחניק" והמאיים ניתן היה לומר, היו שם מספר אנשים ולא נתנו לי לבטא את עצמי באופן מלא וכדו',

תיאור כזה יעביר את המסר העובדתי מבלי לייצר עומס רגשי אצל הדובר או אצל השומע. 

ביחסים בין אישיים או בהליכי משא ומתן, השימוש בהפרזה יכול לייצר עומס רגשי ולהסית את הלך הדברים אל תגובות הנובעות מתוך החוויה הרגשית החדה שההפרזה יצרה.

 לא תמיד אנחנו חפצים לייצר את המעמסה הרגשית ובוודאי שלא נחפוץ במעמסה כזו במסגרת תקשורת בין בני זוג, חברים, הורים וילדים, שותפים עסקיים וכדו'

לסיכום, ההפרזה מייצרת עומס רגשי ויש לעשות בה שימוש מושכל וזהיר. 

לתגובות: stern1416@gmail.com