
במדורו "פינת ההלכה" בעלון הימין "ארץ-ישראל שלנו", מתייחס הרב יעקב יוסף, בנו של מרן הגר"ע יוסף שליט"א, לתקיעה בשופר תימני.
וכך כותב הגר"י יוסף:
בחומש במדבר (כ"ט, א′) מצווה אותנו התורה לשמוע קול שופר: "...יום תרועה יהיה לכם". בראש השנה חובה לשמוע קול שופר משופר כשר, וכדי לקנות שופר יש לדעת היטב את כללי הכשרות שלו. בארץ יש ארבעה מפעלים לשופרות, רובם המוחלט של השופרות מיובא מתורכיה, יוון, סין או מדינות אחרות, וכמעט שאין שופרות מתוצרת הארץ. בשו"ע או"ח סימן תקפ"ו מפרט מרן את דיני השופר:
1.שופר של ר"ה צריך להיות דווקא בשל איל כדי להזכיר עקדת יצחק. יש מחלוקת בראשונים מה הדין כשאין שופר של איל: לדעת הרמב"ם, חובה לתקוע רק בשופר של איל ובשופר אחר לא יוצאים ידי חובה, ואילו לדעת רוב הפוסקים יוצאים ידי חובה גם בשאר שופרות. להלכה (תקפ"ו, א′) מרן מכשיר בדיעבד את כל השופרות, אבל כולי עלמא מודים שיש להדר בשופר של איל שהוא כבש י"ג חודשים. יש שופרות גדולים מאוד שהתימנים רגילים להשתמש בהם. יש מדענים שטוענים שהשופר הגדול הנ"ל אינו של איל אלא של דישון, ולכן ספק אם כדאי לתקוע בשופר זה בראש השנה.
2.צריך שהשופר יהיה כפוף, כדי להראות הכנעה לבורא עולם. אם יש שופר ישר של איל או שופר כפוף לא של איל – עדיף להשתמש בכפוף (משנה ברורה, תקפ"ו, ס"ק ה′).
3.יש לתקוע בשופר ולא בקרן, ולכן השופר של השור והפרה יהיה פסול גם בדיעבד. שופר מלשון שפופרת, ואם צריך לקדוח בו במקדחה הריהו פסול לגמרי גם בדיעבד.
4.השופר צריך להיות מבהמה טהורה בלבד. שופר מבהמה טמאה פסול.
הצגת כל התגובות