במקום בו מקובל ונהוג לבנות תוספות בניה באוויר החצר המשותפת, יכול בעל דירה לטעון כי מאחר שתוספת הבניה שהוא מתכוון לבנות איננה על חשבון שטח חצר או גג משותפים, וכן תוספת הבניה איננה עושה שימוש בזכויות בניה של בעלי דירות אחרות [אלא רק בזכויות בניה ששייכות לו בהתאם לחלקו היחסי ברכוש המשותף ובזכויות הבניה], הרי שתוספת הבניה הינה שימוש רגיל ומקובל ברכוש משותף ובאוויר החצר המשותפת ואין למנוע זאת ממנו.
יצוין כי ככל ותוספת הבניה עשויה לגרום לנזק כגון האפלה וכדומה, הרי שבעלי הדירות רשאים למנוע את תוספת הבניה שכן אין לבעל דירה אחת לעשות שימוש באוויר המשותף תוך שהוא עושה נזק לשותף אחר.
מקורות ההלכה:
שו"ת שבט הלוי חלק ח סימן רצט: "...ובמה שרצית לדמות נדון זה להא דכתב הסמ"ע (קס"א סק"ז) דבדברים שהמנהג לעשותן בחצר הולכין אחריו ואינו יכול למחות בו. ואפילו העמדת רחיים שהוא דבר קבוע במקומו רשאי לעשות כדמשמע שם בשו"ע, וה"נ דרך בנ"א להגדיל דירתם ואין בכח השותף לעכב בידו מעיקר דיני השותפות, - עדיין הדמיון לרחיים לא ברור לי כ"כ דודאי מי שגר בשותפות גר כדרך העולם שצריכים רחיים וכיו"ב - אבל אין זה מהשתמשות הבית להוסיף אצל מבנה הבית אם לאו שיש רגילות ממש ותקנת העיר והוא קנה ע"מ כן, וכן המוכר מכר ע"מ כן, - ולכן טעם זכות השותפין צ"ע - אם לא שע"מ כן נחתם החוזה."
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק ד - שותפים בקרקע בבנין ובחצר הערה (ט): "...ולכאורה נראה דאף לסברת המנח"י שלא אסרו לשנות אלא כשיש היזק, אבל כשאין היזק מותר, היינו דוקא כשאין שום צד היזק, והיינו שבכל צד שהוא לא יבא נזק לשאר השכנים, אבל במקרה שיבא נזק כלשהו, אף על פי שמדיני נזקי שכנים לא היה יכול לעכב, היינו כשבונה בשלו, אבל בנ"ד סוף סוף הוא מעל שטח השייך לכל השכנים, יכול לעכב גם בנזק כל דהו, כגון שזה יפריע לו לתליית כביסה, או כשירצה הוא להוציא מקום לסוכה לא יוכל או אפילו הסתרת השמש והנוף, שבנזקי שכנים אין זו סיבה למנוע, בנ"ד יכול לעכב."
הדברים נכתבו לעיון ולימוד בלבד ואין בדברים כדי להוות הוראת הלכה למעשה העשויה להשתנות לפי הנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגופו ואין בדברים כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית.
להערות ותגובות sternnlaw@gmail.com