גג או חצר שיש בהם כדי חלוקה [כדי חלוקה פירושו שטח בהיקף המאפשר לכל אחד מבעלי הדירות לקבל חלק ראוי לשימוש סביר של מגורים או שימוש הנלווה למגורים כגון חצר לנוי והתאווררות וכדומה] רשאי בעל דירה לכפות את פירוק השיתוף וחלוקת שטח הגג או החצר בין בעלי הדירות [שו"ע חו"מ סי' קעג סעי' ג].
נחלקו הפוסקים האם מדין כופין על מידת סדום רשאי בעל הדירה לדרוש במסגרת פירוק השיתוף כי הוא יקבל את חלקו בגג מעל לדירה שבבעלותו או את חלקו בחצר בסמוך לדירתו וזאת כדי שתהיה לו אפשרות לבנות ולהרחיב את דירתו.
מקורות ההלכה
שולחן ערוך (חושן משפט סימן קעד סעיף א) "האחין או השותפין שבאו לחלוק השדה וליטול כל אחד חלקו, אם היתה כולה שוה לגמרי, חולקין לפי המדה בלבד ואם אמר אחד: תנו לי חלקי מצד זה כדי שיהא סמוך לשדה אחר שלי ויהיה הכל שדה אחד, שומעין לו וכופה אותו על זה, שעיכוב בדבר זה מדת סדום היא וי"א דאין שומעין לו, אלא צריך להעלות בדמים עד שיתרצו חביריו (טור בשם הרא"ש), ויש אומרים דהוי ספק, וכל דאלים גבר (מרדכי סוף פ' קמא דב"ב בשם מהר"ם).... ודוקא ששתיהן שוות ואין נפקותא בחלוקת השדות לחצאין, אבל אם האחד טובה בשום צד, או שאחד יש לו מצר אצל השדות, חולקין כל שדה לשנים (טור ס"ג).
הדברים נכתבו לעיון ולימוד בלבד ואין בדברים כדי להוות הוראת הלכה למעשה העשויה להשתנות לפי הנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגופו ואין בדברים כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית.
להערות ותגובות sternnlaw@gmail.com