הגמרא במסכת בבא בתרא (כא ע"א) אומרת כי בעל בית בחצר המשותפת יכול ללמד תורה לתינוקות בביתו הפרטי, וזאת למרות שלימוד תורה לתינוקות של בית רבן יכול ליצור הפרעת רעש ומטרד לשכנים.
סיבת ההיתר מבוססת על תקנת רבי יהושע בן גמלא שתיקן שיהיו מושיבים מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר כדי שלא תשתכח תורה מישראל, ומבאר הנימוקי יוסף (ד"ה לתינוקות) כי למרות שמלמדי התינוקות היו יכולים ללמד תורה בבתי הכנסיות ובבתי המדרשות, בכל זאת מכוח תקנת רבי יהושע בן גמלא הותר להם ללמד בביתם הפרטי, וזאת כדי להקל עליהם ולסייע בקיום תקנתו של רבי יהושע בן גמלא.
נחלקו הראשונים האם סיבת ההיתר ללמד תורה בבית למרות הפרעת הרעש לשכנים, נובעת מכוח תקנת רבי יהושע בן גמלא, או שסיבת ההיתר מבוססת על כך שלימוד תורה הוא דבר מצווה ועל שימושי מצווה בבית, אין השכנים יכולים למחות (למרות שנגרמת להם הפרעה).
היד רמה(אות נה) כתב כי זכות בעל הדירה ללמד תורה בביתו, נובעת מכך שלימוד תורה הוא מצווה ואין השותפים בחצר יכולים למנוע עשיית מצווה בבית שבחצר, וזאת למרות ההפרעות והמטרדים שיכולים להיגרם לבני החצר, אבל הבית יוסף (חו"מ סי' קנו ד"ה תא) דייק מלשון רש"י ומדברי הרמב"ן כי זכות בעל הדירה ללמד תורה בביתו, מתייחסת אך ורק ללימוד תינוקות שכן זכות זו מבוססת על תקנת רבי יהושע בן גמלא, אבל קיום שאר מצוות תוך יצירת רעש ומטרדים לשכנים, הרי היא אסורה.
להלכה פסק השולחן ערוך (חו"מ סי' קנו סעי' ג, ועי' סמ"ע סע"ק ד) כשיטות הראשונים הסוברים כי ניתן לקיים בבית הפרטי שבחצר המשותפת כל שימוש של מצווה ולא רק לימוד תורה של תינוקות וז"ל "וכן יש לו ללמד תינוקות ישראל בתוך ביתו ואין השכנים יכולים למחות בידו ולומר לו אין אנו יכולים לישן מקול התינוקות של בית רבן והוא הדין לכל מילי דמצוה שאינם יכולים למחות בידו".
לאור האמור עולה כי בעל דירה בבית משותף, יכול לקיים בביתו פעילות של מצווה כגון גמ"ח בית כנסת , כיתות לימוד לצורך לימוד תורה וחינוך למצוות וכדו', ואין השכנים יכולים למחות או למנוע את קיום הפעילות הנ"ל בטענה שהפעילות הזו גורמת לרעש והפרעות. יש לציין כי ההיתר לקיים פעילות של מצווה מתייחסת אך ורק לביתו הפרטי של מקיים הפעילות אך אין מקיים הפעילות רשאי לכפות על דיירי הבית המשותף להסכים כי הפעילות תתקיים במקלט הבניין ששייך לכלל בעלי הדירות בבניין או בשטחים משותפים אחרים.
הגבלות בקיום פעילות של מצווה בדירה הנמצאת בבניין משותף
כתב הלבוש (עי' פת"ש סי' קנו סע"ק ב) כי היתר בעל דירה בחצר משותפת, לקיים פעילות של מצווה בביתו הפרטי, איננה היתר גורף בכל מקרה ובכל מצב, אלא יש לבדוק את היקף הנזק והמטרדים שפעילות המצווה גורמת.
לאור דברי הלבוש יש פוסקים שכתבו, כי כאשר לימוד התורה לתינוקות או כל קיום פעילות של מצווה אחרת, יוצרים הפרעות משמעותיות לדיירי הבית המשותף, או שהפעילות יכולה לגרום לירידת ערך הדירות בבניין, אזי יכולים בעלי הדירות בבניין למנוע את קיום הפעילות.
עוד כתבו הפוסקים (עי' חת"ס חו"מ סי' צב) כי היתר קיום פעילות של מצווה בדירה פרטית בבניין משותף , מבוססת על חיוב השכנים לקיים מצווה, וממילא ההיתר מוגבל למצבים בהם אי קיום הפעילות תביא לביטול תורה או לביטול מצווה, אך אם בקרבת מקום קיים בית כנסת, בית מדרש, או מוסד אשר מקיים את פעילות המצווה, אזי אין היתר לקיים בבית פעילות של מצווה שיש בה כדי להפריע לשכנים וליצור להם מטרדי רעש וכדו'.
בית כנסת בדירה שבבית משותף
מן האמור לעיל ניתן להסיק כי יהיה מותר להסב דירת מגורים לבית כנסת, שהרי מותר לקיים בבית שימושים שהם לצורך מצווה, אך יש להעיר כי ביחס להסבת דירה לבית כנסת, ייתכן כי קיימת לשכנים בבניין זכות להתנגד.
נפסק להלכה בשו"ע (או"ח סי' קנא סעי' יב) "יש להיזהר מלהשתמש בעליה שעל גבי בית הכנסת תשמיש קבוע של גנאי " על דין זה כתב הרמ"א כי איסור השימוש בעליה שעל גבי בית הכנסת, אינו חל במקרה של בית שלאחר בנייתו הוסב לשמש כבית כנסת. ובמשנה ברורה (סע"ק מא) כתב כי למרות היתר הרמ"א נראה כי תשמיש שהוא מגונה מאוד, כגון תשמיש של טינוף אין לעשות אותו בעליה שמעל בית הכנסת.
עוד ידועים דברי הט"ז (או"ח סי' קנא סע"ק ד) כי הוא תלה את פטירת ילדיו הקטנים בכך שהוא התגורר מעל בית הכנסת, ובדומה לכך כתב הכנסת הגדולה (עי' פסקי תשובות סי' קנא בהערה 112) כי כל מי שהוא ראה מתגורר מעל בית הכנסת סבל מקשיים כגון קושי הפרנסה ועוד.
בשו"ת שבט הלוי (חלק ה סי' יח) כתב כי בעניין מגורים מעל בית הכנסת יש להבחין בין העניין הסגולי שהוזכר בדברי הט"ז ועוד פוסקים, לבין הדין ההלכתי שיש מקרים אשר על פי ההלכה יהיה מותר להתגורר מעל בית הכנסת.
לאור האמור יש פוסקים הסבורים כי אם בעלי הדירות העליונות חוששים ממגורים מעל בית כנסת לאור דברי הט"ז ועוד פוסקים, אזי יכולים להם להתנגד ולמנוע את הסבת הדירה התחתונה לבית הכנסת, וזאת למרות שתפילה בציבור היא צורך מצווה.
הדברים נכתבו בתמצות רב לעיון ולימוד ואין בהם כל הוראת הלכה למעשה אשר יש בה פרטים רבים.
לתגובות stern1416@gmail.com