הבנתי אותה. היא פחדה להתחתן בפעם השניה. הנחתי שהצלקות מהנישואין הראשונים הותירו חותם בנפשה והיא עדיין לא 'בשלה' להתחתן שנית. כשהמשכתי להקשיב לדבריה, הופתעתי: היא פחדה להתחתן מסיבה אחרת לגמרי –"מה יגידו עלי? נשואה פעם שניה", צקצקה בטון מזלזל. בהמשך סיפרה כי דווקא קיבלה הצעה מסוימת, שנראית מתאימה, אבל "הוא לא מאותה עדה". היא פחדה "איך זה יתקבל בציבור".
באותו שבוע, היה אצלי אדם אחר, נחמד ונעים, שגם הוא פחד, אלא שהוא פחד להתגרש. הסיבה? "אני פוחד להישאר לבד. אני לא יודע מה יהיה ואיך יהיה. איך אסתדר בכוחות עצמי". הבנתי אותו רק במקצת, כי למעשה כבר היום הוא מסתדר לבד, כולל כיבוס בגדיו שלו עצמו והכנת ארוחותיו. הגיונית לא הייתה סיבה שיישאר במערכת הזוגית (אם אפשר לקרוא לזה כך), אבל הפחד גבר עליו, וריתק אותו למסגרת.
הלב הנו יועץ, לא מחליט
הסיפורים הנם אמיתיים לחלוטין, והם משקפים מצבים רבים בחיינו שבהם אנחנו מקבלים החלטות מתוך רגש ולא מתוך שכל, ובדרך כלל מדובר ברגש הפחד.
כך אנחנו מזניחים טיפולים רפואיים נחוצים מתוך תחושה של פחד, או חוסר כוח לעשות שינויים בחוץ כי זה יביא אותנו לעמדה של לקיחת אחריות וקפיץ למים.
רגש הוא דבר מבורך שמעניק רבות לאדם, אולם הוא צריך להיות בדיוק במקום המתאים לו – יועץ שלנו בקבלת החלטות, אך אסור שהוא זה שיקבל עבורנו את ההחלטות. פעמים רבות הרגש מסיט אותנו מהמקום בו אנחנו מבינים (ורוצים)להיות בו.
אהרן (שם בדוי) התחתן עם בחירת לבו (תרתי משמע). לבו נמשך אליה למרות שמוחו אותת בעצבנות על חוסר התאמה ביניהם. תגובות והתנהגויות שונות שלה אותתו לו שהיא לא מתאימה לו, אבל במקרה שלו – הוא נתן ללב ולרגש להחליט בתקווה שהדברים יסתדרו. הנישואין הללו החזיקו שבעה חודשים פחות שבוע. (מקרה אמיתי).
צלצולי האזהרה של הפחד
לא פעם אנחנו עומדים בצמתים חשובים בחיים שבהם אנחנו צריכים לקבל החלטות, ובשלב זה המוח והרגש "מתקוטטים" ביניהם, זה אומר כך והאחר אומר אחרת. במצבים כאלה שמגיעים אלי לאימון, אנחנו מבודדים את תחושות הרגש מן השכל, ומנסים לחשוב יחד– האם לדעתך כך נכון וצריך לנהוג,או אחרת? על פי זה מתקבלת בסופו של דבר ההחלטה.
פחד? חשש? תעוקה? הם קיימים בהחלט, או אז שולפים את הכלים הנוספים שיש לנו כדי להתמודד עם התחושות המאיימות הללו.אפשר בהחלט להתמודד איתן, אך לא על חשבון המקום החשוב של קבלת החלטה נכונה ורצויה.
קבלו את זה כ'טיפ' לחיים: כשאתם מבולבלים לפני קבלת החלטה – בודדו את התחושות ושימו אותן בצד למשך שעה קלה, וקבלו החלטה על פי הפרמטרים הבאים:
מה אתם חושבים שנכון שיקרה?
מה אתם באמת רוצים שיקרה?
ומה הדבר הנכון לגופו של עניין?
לאחר שקיבלתם החלטה, טפלו בפחדים ובחששות הנלווים.
יתרון האדם על הבהמה, הוא השכל והתבונה שבו. אצל האדם המוח (פיזית) נמצא מעל הלב, מה שאין כן אצל בהמה שהמוח והלב נמצאים בגובה שווה. זה לא רק פיזית, זה גם היתרון / השוויון באיכות. אדם צריך להחליט מהמוח.
נכון, מטבע הדברים, כל החלטה חשובה בחיים מלווה ברגשות של חשש, תהייה ופחד. הם בהחלט מהווים תמרור אזהרה לחשוב ולשקול פעמיים ושלוש לפני קבלת ההחלטה ויש לקחת אותם בחשבון, אך בסופו של דבר: החלטה תתקבל לגופו של עניין ולא על פי רגש.
מנחם זיגלבוים הוא מאמן אישי, סופר ומרצה
לשאלות, הערות בונות והארות בטלפון: 050-3541295 או בכתובת: eimunmz@gmail.com