תולדותיהם של צדיקים
רביה"ק נולד לאביו הרה"ק רבי צבי הירש מרודניק זי"ע בנו של הרה"ק רבי ברוך מגארליץ זי"ע, בשנת תרס"ד. הוא הגבר אשר נשא עול מנעוריו, וממש מילדותו עבד את בוראו באופן נפלא עד למאוד, הדיר שינה מעיניו ועסק בתורה יומם ולילה, ושפך לבו בתפלות ותחנונים בבכיות נוראות והשתפכות הנפש כבר מקטנותו, והתפרסם עוד בצעירותו כעילוי וכנפלא בגאונותו ובעבודתו
עוד בילדותו כעילוי נבחן על הש"ס בגיל 13. (כחצי שנה מאוחר יותר התייתם מאביו) בבחרותו קיבל 'הורמנא דרבנן' מגדולי עולם כרבי מאיר אריק מטורנא זצ"ל שלמרות זקנותו ליווה את רבינו בצאתו מעמו למרות שהיה עדיין בחור צעיר. והרבי מראדמישלא זצ"ל, שאף התבטא "שאם העולם יזכה נראה 'דברי חיים השני".
ובהגיע עת דודים נלקח לחתן אצל רבי חיים צבי טייטלבוים בעל העצי חיים מסיגעט זי"ע, וכיהן כרבה של הקהילה החסידית בקלויזנבורג ומצודתו פרושה על עיר הולדתו רודניק. להם ונולדו אחד-עשר ילדים.ו בגיל 21 נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" בקלויזנבורג ברומניה, ועמד שם בראש הישיבה.
בשנות החורבן הנורא נעקדו ונשחטו על קידוש השם, רובו של היהודים הנאמנים לה' ולתורתו, ובתוכם אלפי צדיקים ורבנים הי"ד, וגם אשת רבינו בזיו"ר ואחד עשר ילדיו הי"ד, על ידי העמלקים הגרמנים ועוזריהם.
התנערי מעפר
מיד לאחר שנות הזעם החל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות עקורים. ב-1946 הרחיק נדוד לארצות הברית שם פתח במסע לגיוס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו ובניו יורק מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לשם.
הקים משפחה חדשה יחד עם הרבנית חיה נחמה, בתו של הרב שמואל דוד אונגר - אב"ד נייטרא, ונולדו לו שבעה ילדים.
בארץ הקודש
ב-1955 ביקר לראשונה בארץ ישראל וגמר אומר להקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. בגבולות הקדושה ייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג, מוסדות רבים, ואת ארגון השינון מפעל הש"ס. כך גם אזר כוח וגבורה והקים את בית חולים לניאדו בנתניה בעקבות נדר שנדר בתקופת השואה, שאם יינצל מהתופת ינסה תמיד להציל יהודים.
נסתלק בט' בתמוז תשנ"ד ומנחתו כבוד בנתניה.
הרבי ונשיא ארגנטינה
שנות הזעם הם פרק מכונן באישיותו של הרבי וכל ימיו אשר חיה המראות הנוראות שראה לא משו מזיכרונו ופעלו היה למענם אותם קדושים מושלכים באש, בעניין זה ישנו פרק פחות מפורסם על הקשר של הרבי עם חטיפת הצורר הנאצי אייכמן שר"י.
אדולף אייכמן הצטרף למפלגה הנאצית ב-1932. עשור לאחר מכן הוא נחשב "מומחה לענייני יהודים" של ממשלת הרייך, ניהל את כל מערך הריכוז, הנישול מרכוש והשילוח של מיליוני יהודים לגטאות ולמחנות ההשמדה, ומילא תפקיד מכריע בהוצאה לפועל של "הפתרון הסופי". בתום המלחמה הוא נעצר בידי האמריקאים בזהות בדויה, אך הצליח להימלט. בקיץ 1950 ברח לארגנטינה עם דרכון של הצלב האדום, בשם בדוי.
ב-11 במאי 1961 לפנות ערב יצאו שני מוכניות לכיוון בפרבר סן-פרננדו שבבואנוס איירס והמתינו לבואו של ריקדו קלמנט (שם בדוי) ובחסות האפלה חנו במרחק של שלושים מטרים אחת ומהשנייה. בשעה 20:05 קלמנט הופיע צועד בדייקנות נאצית מן האוטובוס אל עבר ביתו. אנשי המוסד הישראלי זנקו עליו והטילו אותו לתוך המוכנית. וכל השאר היסטוריה.
ממשלת ארגנטינה לא שמחה על התקרית בה אנשי מוסד שולפים לה אזרחים הישר מחצר האחורית ודרשה בתקיפות שוב ושוב את הסגרתו של הצורר הנאצי אדולף אייכמן שר"י. הערוצים הדיפלומטיים עבדו שעות נוספות ובין הדברים נשלחה בקשה אישית לרבי בעל השפע-חיים שינצל את מעמדו ושמו וישלח מברק לארתורו פרונדיסי נשיא ארגנטינה שהיה איש מלומד ומשפטן בכיר שמאוחר יותר הודח על ידי הצבא ואף נאסר. שעמד בכל תוקף שישראל תסגיר לידיה את הצורר.
המברק של הרבי
המברק שנשלח מאת הרבי מצאנז' נמצא בארכיון המדינה והוא פתוח לציבור שם נכתב בשם הרבי (בלשון לע"ז)
וזהו תורף המברק שנשלח (בתרגום חופשי)
ירושלים יום רביעי -
הרבי החסידי מקלוזינבורג שלח אתמול מברק לד"ר ארתורו פרונדיסי נשיא ארגנטינה המבקר כעת בפריז וקורא לו להקשיב לקול הדמים של ששת המיליונים המבקשים צדק ולהבין שהמקום המתאים ביותר לשפוט את אייכמן הוא מדינת ישראל.
עוד ממשיך הרבי וכותב:
אני מבקש מהוד מעלתך לתת תשומת ליבך לדברים הבאים:
הייתי רב בקלויזנבורג שבהונגריה משם העבירו אותי הנאצים למחנה השמדה אושוויץ שם נספתה כל משפחתי, אשתי ואחד עשר ילדי מגיל 21 ועד שנתיים, שם נספו אמי, אחי ואחיותיי עם כל משפחותיהם שם גם הושמדה כל משפחת אשתי וכל משפחת אבי ואמי, "יותר מאלף איש, ורק אני נשארתי בחיים" אדלוף אייכמן עינה בצורה בלתי אנושית ופעמיים הייתי מטרה ליריות הרובה שלו.
וכאן עובר הרבי לחלק התאולוגי:
ספר התנך שניתן לנו על ידי כוח עליון ושכולנו מאמנים בו אומר "כאשר משהו זומם על חברו להורגו" גם שנמצא במקום מקודש ביותר (כִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת) יש להוציא את הזומם ולשפוט אותו, לא כ"ש רוצח של מיליונים שהשמיד והרס משפחות על הורים וילידיהם.
הרבי פונה לנשיא בנימה אישית:
עם הכבוד הגדול לשלמות ולריבונות ארצכם אין אתם עדיפים על בית המקדש ומזבח האלוקים אשר ציווה גם משם לעצור את הרוצח.
עדיין נגד עינינו עומדים ההורים והמשפחות שנספו באכזריותה של אותה חיה אנושית, ואם ההשגחה העליונה קבעה שהפושע נמצא היום בישראל, אל לנו לחלל את זכר הקדושים בהוצאתו מכאן.
את המברק הרבי מסיים ממש בתחינה:
אני מתחנן בפניך, הוד מעלתך לקבל את ביטויי הערכתי הגבוהה ביותר ואת משאלותינו שתוביל את עמך בעזרת הקב"ה בדרך האמת והצדק.
רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם.
זכותו הטהורה תגן עלינו ועל כל עמו ישראל