על משמעות המילים יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ | והאגדה אפופת המסתורין על בית הקברות של קראקא

שכנות טובה - אילוסטרציה (צילום: אנספלאש)

המשנה הראשונה של הפרק במסכת בבא בתרא עוסקת במחויבות של המזיק להרחיק את מקור הנזק מהניזק, למרות שמדובר בשטחו של המזיק. וכך פוסקת המשנה מרחיקים את הגפת (פסולת זיתים) ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים (אבנים שהאור יוצא מהם) מכותלו של חברו שלשה טפחים.

בהמשך הגמרא עושה השוואה בין דברי הבל הללו לדברים המוסיפים הבל בשבת בדיני הטמנה:

אין טומנים לא בגפת ולא בזבל ולא במלח, ולא בסיד ולא בחול, בין לחין בין יבשין.

הגמרא מקשה מדוע סלעים וחול לא מוזכרים יחד בשני המקומות וע"כ מתרץ אביי:

יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ

כלומר במשנה אצלנו מוזכר אומנם רק סלעים ובמשנה בשבת מוזכר רק חול, אך אליבא דאמת הסלעים כוללים חול והחול כולל סלעים. היות שאנו רואים שייתר הדברים שמוזכרים ליד הסלעים והחול הם זהים בשני המקרים.

כרעם ביום בהיר

בספר איוב אחד מחבריו המנחמים אותו הוא אליהוא ובין הדברים הוא מזכיר לאיוב 'יגיד עליו רעו' שהוא נסוב על 'הרעם' טרם בוא הגשם. כלומר גדלותו של הקב"ה ריבון כל המעשים הוא כאשר יעיד עליו הרעם המתגלגל שכוחו וגברותו מלא עולם ואין הדברים נעשים כדרך הטבע אלא רק בגזרת שמים (יגיד עליו = כלומר יעיד על הקב"ה רעו הוא הרעם)

מעשה נורא בבית הקברות בקראקא

אודות הפסוק 'יגיד עליו רעו' נהוג להזכיר את אשר הובא בפנקס חברא קדישא של קהלת קראקא שם נכתב אגדה מופלאה ומעשה שהיה כך היה:

סמוך למצבתו הק' של בעל המגלה עמוקות נמצא מצבת אבן החרות עליה יגיד עליו רעו ופשר המצבה נמצא רשום בפנקס החברא קדישא דק"ק קראקא

אחרי שנסתלק לבית עולמו הרה"ק בעל מגלה עמוקות בא אחד האנשים הצעירים בעיר קראקא אצל הח"ק וביקש לקנות לעצמו את חלקת הקבר הסמוכה לקברו של בעל מגלה עמוקות האיש לא היה ידוע ומוכר כתלמיד חכם ובר אוריין ולכן דחו הגבאים את ההצעה אולם אותו אדם לא ויתר על רעיונו לאחר שפנה אל כל הגבאים חזר ונטפל לאחד מזקני הגבאים שנותר במקום והרבה להפציר בו שימכור לו את החלקה הסמוכה לקברו של אותו גאון וקדוש ואמר לו שום סכום לא יהיה יקר בעיני כדי לזכות בזכייה הגדולה הלזו

שאלו הישיש האם תסכים לשלם אלף רובל כסף? כן, השיב היהודי ומיד הוציא מכיסו ושלשל לישיש את כל הסכום. הישיש בראותו סכום כה גדול לנגד עיניו לא יכל להתאפק וחשב לעצמו הלא אני איש זקן ועוד מעט קרב קצי והאיש הזה הנו עוד צעיר לימים ועד שיבוא יומו יהיו כבר גבאים אחרים ומי מהם יבוא לתבוע את הכסף ממני וכן עשה מכר לו את הקרקע בה רצה וכתב וחתם על הרכישה כדת וכדין.

למחרת היום נפוצה המועה בעיר כי האברך צעיר הנ"ל הלך לבית עולמו בפתע פתאום והחברא קדישא שלא ידעו כלום על העסקה שנעשתה רק אתמול בחרו לום קום קבורה הראוי לו לפי דעתם וקברוהו שם בלילה.

אחרי הקבורה בא האברך הנ''ל להגבאי הישיש בחלום ותבע אותו להעבירו ממקומו לחלקו אשר קנה לו בחייו. תחלה לא השגיח הישיש בחלום אך כאשר האברך שנה ושילש לבוא אליו ובשלישית הזהיר אותו שאם לא ימלא את מבוקשו יזמין אותו לבית דין של מעלה אז נבהל הישיש ולא ידע לשית עצות בנפשו.

מרוב פחד ודאגה הלך אל רב העיר באותו זמן ה"ה רבינו הב"ח זי"ע לספר לו את כל אשר קרהו ולבקש את עצתו הב"ח ששמע את פרטי המעשה גער בישיש על מעלליו ודרש ממנו את כל הכסף שקיבל כדי שיוכל לחלקו לצדקה לעילוי נשמתו של האברך אך לא הסכים בשום פנים ואופן להניח את הנפטר ליד בעל מגלה עמוקות' זי"ע ומסר לישיש את מקלו וציווה עליו לגשת אל קברו של האברך להזמין אותו לדין תורה בביתו של הרב ליום שלישי אחה"צ הישיש עשה כמצוות הב"ח ולתדהמתו הסכים הנפטר להתייצב לדין תורה.

בשעה היעודה הותקנה מחיצה בבית הב"ח עבור הנפטר וישבו שם בבית הב"ח כל גבאי החברא קדישא ובתוכם הישיש. והנה לפתע נשמע קולו של האברך הנפטר מבעד למחיצה שבחדר והתחל לשטוח טענותיו על חלקו אשר נגזל ממנו.

הב"ח דרש מהנפטר להזדהות בשמו אך הנפטר השיב שהדבר אסור עליו, אם כן, אמר לו הב"ח לא נוכל למלא בקשתך ולהעבירך לחלקך ולך תנוח בשלום על משכבך אך הנפטר לא ויתר וחזר וטען נגד הגבאי הישיש שלא עמד בדיבורו ותבע לתקן את המעוות עד שאמר לו הב"ח אם אכן גדולה נשמתך כל כך עד שנאסר עליך להתגלות לך בכוחך גלגל את גופך ממקום קבורתך הנוכחי למקום שאותו ביקשת וקנית בכספך יום לפני מותך!

ואכן הב"ח מצדו הבטיח לנפטר שיורה לחברא קדישא שלא ימכרו את החלקה הזאת לשום אדם אחר

למחרת היום כאשר אנשי החברא קדישא עלו לבית החיים מצאו את קברו של האברך ריק ואילו ליד קברו של ה'מגלה עמוקות' מצאו קבר חדש ויהי הדבר לפלא.

וועד הח"ק החליטו לרשום על המצבה "פה נטמן האברך לא נודע מיהו יגיד עליו רעו" ויהי הדבר למופת לאחר שנים נמחק הכתוב מן המצבה

ובשנת תקצ"ב הקימו מצבה חדשה על הקבר וחרטו עליה את הדברים הבאים:

ציון לנפש חיה פה מצאנו ודעת שמה לריק יגענו יען נמצא קבור באשמנים ותמחנה אותותיו מרוב שנים אכן יגיד עליה רעו גאון עוזינו מגלה עמוקות ומגיה חשכינו כי רב כבודה בשם תפארת להשאר בדור דורים למזכרת גבאי הח"ק זאת אל לבם השיבו ומצבה חדשה על קברו הציבו תקב''ץ לפ''ק לבריאת ארץ ושמים זכותו יגן עלנו ועל כל ישראל אמן (1)

(1) הסיפור בנוסח שלפנינו הוא מתוך הספר 'תמדה לתמר'