א.
בא וראה כמה גדולה כוחה של מצוות ליווי האורח שאחד המלווה ואחד המתלווה אינם ניזוקים כל היום. (הסמ"ק מ"ו)
ב.
סגולה לשמירה בדרך להזכיר שמועה מפי צדיק דעל ידי זה מתקשר בקדושתו וזכותו יגן עליו להינצל מכל רע. (דברי יואל)
ג.
הפסוק 'הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל' - בשו"ת מנחת יצחק (ח"א בריש הספר) כתב: ששמע מאביו (הג"ר יוסף יהודא ווייס] הי"ד שנודע כי הבעל שם טוב היה כותב קמיעות לחולה, ולא היה כותב שום שם משמות הקדושים רק שמו בלבד "ישראל", וי"ל דשם זה בלבד מרמז להמשיך חסדים ורחמים לישראל, דהוא ר"ת, א'ל ש'די י'תן ל'כם ר'חמים, עכלה"ט זלה"ה ולכן כשאומרים שומר ישראל הוא סגולה לשמירה בדרך. (ויהי בנסוע)
ד.
סגולה לשמירה בדרך, יכוין השם היוצא מפסוק (תהלים צ"א, יא): כִּי מַלְאֲכָיו יְצַוָּה־לָּךְ - סיית שם יוה"ך. (שם אות נ"א). וכן טוב שיקח אתו לדרך כזית מן האפיקומן של המצה שמורה שלו שנשארה מליל פסח, וישא אותה אצלו בכל הדרך. (רפאל המלאך ערך דרך).
ה.
סגולה לשמירה בדרך, לקרוא את פרשת העקידה לפני היציאה לדרך. (סגולות ותפילות)
ו.
ההולך בדרך, טוב שיאמר "למנצח בנגינות..... אלקים יחננו ויברכנו וכו'", בצורת המנורה, וכתובה על קלף. [סגולות החיד"א] נראה שמי שאין לו על קלף, יאמר בסדור.
ז.
היוצא לדרך ישים ידו על המזוזה ויאמר שלש פעמים רצופות "בשם א-ל ש-ד-י אצא" ואז לא יזיק לו שום דבר שום אות מזה.
ח.
קבלה מצדיקים - שמי שרוצה לצאת לדרך, כדאי מאוד שיקח אתו לדרך את ההושענא (פי' ארבעת המינים) שלו, או לפחות שֶׁיֵּדַע בבירור באיזה מקום מונחת ההושענא. ובשעת סכנה רח"ל, יאמר אני והו הושיעה נא. (שם אות ג'יל). ובספר "מנורת המאור" (פייז נר ג' כלל די) מובא שע"י שנוטלין ערבה, משיירי הערבה החבוטה של הושע"ר, הרי זה סגולה להצלה כל השנה. ומכאן המנהג והסגולה להניח ברכב – ערבה.
ט.
סגולה למי שרוצה לצאת לדרך שיתן לו תברו איזה מטבע, ויציין שנותן לו המטבע בשליחות, שיתן שם לצדקה, ויהיה שליח מצוה - ושלוחי מצוה אינם נזוקים וצדקה תציל ממות. (אביע סגולות)
י.
ומהנכון שנוסף על התפילין שלהם שבודאי לוקחים אתם, יקחו גם כן ספר תהלים וספר תניא כל אחד מהם, ובמשך הנסיעה ללמוד עכ"פ איזה שורות מספר התניא ולומר איזה מזמורי תהלים, ותהא הנסיעה בסדר ובשלום ובשעה טובה ומוצלחת. (אג"ק חי"ט עמ' רסח)