ספר נשים חיפאי נדרש לשלם לגרושתו סך 5,555,555 שקלים כדמי כתובה. ראש אבות בית הדין בחיפה הגאון רבי אברהם שלוש והדיינים הרב אברהם חזן והרב רפאל גלב ישבו ארוכות על המדוכה ולבסוף פסקו כי הבעל ישלם לאשה סך 240 אלף שקלים.
הסיפור המוזר החל כאשר יחסיהם של בני הזוג, הורים לשלושה ילדים, עלו על שרטון והאשה טענה מספר טענות קשות נגד הבעל.
בשלב זה הציגה האישה את הכתובה המקורית שבין בני הזוג ובה נכתב כי הבעל מתחייב בשבועה חמורה ובקניין גמור ונקב בדמי הכתובה בסך 5,555,555 שקלים.
הדיינים דנו ארוכות במידת הסבירות והמחויבות של חתן מתחת לחופה כפי שהיא נדונה בספרות ההלכתית החל מהשולחן ערוך וכלה בדיינים בני דורנו שהאחרון שבהם הוא הראשון לציון ונשיא בית הדין הגדול רבי יצחק יוסף, שהתייחס לנושא בספרו והתבסס על אביו מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. בסופו של דבר החליטו הדיינים לאמץ שלושה פסקי דין של דיינים בני זמננו ולשלב ביניהם.
חבר בית הדין הגדול הגאון רבי שלמה דיכובסקי, מי שהיה מנהל בתי הדין הרבניים, כתב כי "במקרה של כתובה בלתי סבירה על הדיינים להעריך את סכום הכתובה בהתאם לפרנסה של כעשרת אלפים שקלים לחודש במשך שנה – דהיינו כ-120 אלף שקל".
הדיין הגאון רבי חיים שלמה שאנן כתב לעומת זאת במקרה דומה כי לדעתו "ניתן להשית את דמי הכתובה בסכום שאדם יכול לצבור כל ימי חייו - דהיינו בסכום הרבה יותר גבוה מזה של הרב דיכובסקי".
הגאון רבי יקותיאל כהן, לשעבר אב בית הדין הרבני באשדוד, שנדרש לדון במקרה דומה כתב כי דעתו של הרב דיכובסקי, היינו 120 אלף שקלים: "נמוכה מדי ולעומת זאת פסיקתו של הרב שאנן גבוהה מדי ולכן הוא מציע לפסוק סכום ביניים על פי שיקול דעתו של בית הדין".
אשר על כן החליטו הדיינים הרבנים שלוש, חזן וגלב לאמץ את שיטתו של הרב יקותיאל כהן ולפסוק בממוצע על פי שיקול דעת בית הדין.
בהחלטתם קבעו הדיינים כי "לאור האמור מחליט בית הדין כדלהלן: בית הדין מחייב את המשיב בסך 240 אלף שקלים כדמי כתובה".
הצגת כל התגובות