א. חודש זה מסוגל לרפואה, וכמו שדרשו על המילה "אִיֵּר" (בכתיב חסר) רמז: "אֲנִי יְ־הוָה רֹפְאֶךָ". ולכן התפילות וההשתדלויות לרפואת האדם בחודש זה מועילות, ומביאות מזור ותעֲלות. (נמלט נפשו, סי' ל"ב, אות ב').
ב. כתב בספר אמרי פנחס להרה"ק מקוריץ זיע"א, וז"ל: "הגשמים שהם מפסח ועד עצרת הם רפואה גדולה לכל התחלואים שאין כמוה בכל הרפואות, היינו — לעמוד ראשו מגולה קצת על הגשם שיורד עליו, גם לפתוח פיו שירדו לתוכו", עכ"ל.
ג. בספר סגולות נפלאות (עמוד נ"ו) מביא בשם קדמונים סגולה לישועות, ובפרט לזרע קודש, לומר בכ"ח אייר את תפילת חנה, שהוא יום פטירת שמואל הנביא.
ד. הסיבה שחודש זה מסוגל לרפואה היא, שרוב החולשות והמחלות באות לאדם בגלל שאכל מאכלים שאינם לפי מזגו, ובחודש אייר התחיל לרדת המן במדבר — שנקרא "לחם אבירים", לחם שנבלע ברמ"ח איברים (יומא ע"ה ע"ב) — וממנו נרפאו כל החולים. לכן נשאר טבע קיים בחודש זה כסגולה לרפואה. (בני יששכר, מאמרי חודש אייר, אות ג').
ה. יום כ"ו באייר הוא יום ספירת "יסוד שביסוד", והוא יום קדוש מאוד. אפשר לזכות בו לתקן הרבה מאוד מפגמי הברית, ולכן טוב להשתדל לקרוא בו תהילים ותיקון היסוד שסידר הבן איש חי בספר לשון חכמים, וכן להשתדל ללמוד בו הרבה בלילה — שהוא יום מאור מיוחד ומסוגל לתיקון מדת היסוד. זהו גם יום ההילולה של הרמח"ל זיע"א.
ו. אייר בגימטריה "אֶרֶךְ", ומבואר בזוהר שהוא לשון רפואה, כמו שנאמר (ירמיה ל', י"ז): "כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָּה לָךְ", ו"ארוכה" לשון רפואה. (שם, אות ה').
ז. כתוב בספר שמחת בנים (חלק א', פרק ב', עמוד כ"ג), בשם הג"ר אליהו קוסובסקי-שחור, שאמר בשם ר' יצחק ור' חיים מוואלוז'ין, שכל המתענה בערב שבת קודש פרשת בחוקותי, וקורא שניים מקרא ואחד תרגום, ומתפלל מיד מעומקא דליבא — יענה.
ח. כותב היעב"ץ בסידורו, שגילו לו מן השמים שקדושת הפסח והמצה נמשכת עד פסח שני, לפי שכאשר יצאו ישראל ממצרים, אכלו מן העוגות מצות עד ליל ט"ו באייר.
ט. זמן זה מסוגל לתשובה ולקבלת התפילות, כמובא בזוהר הקדוש (בהעלותך קנ"ב ע"ב), שמיום זה ועד שבעה ימים שערי שמים פתוחים.
י. במהרש"א (יבמות ס"ב ע"ב, ד"ה מפני) כתב, שהטעם שמתו תלמידי רבי עקיבא בין פסח לעצרת הוא להורות שמתו בהשגחה, כי זה הזמן ממוצע לבריאות וקרוב לרפואה, ע"ש.