סגולות חג השבועות בכללותו
א. בשבועות ממשיכים כתיבה וחתימה טובה כמו בר"ה. בסה"ק עטרת ישועה דיז'קוב (מאמרי חג השבועות אות ד') כתב וז"ל, נאמר בפסוק מות וחיים ביד הלשון יום החמישים הוא בחינת חיים על כן חמישים יום אתוון חיים ונשאר מספר לשון העולה דוד בן ישי רזא דעזרת וגם בי"ד רומז לדוד העולה י"ד על כן חמישים פעמים ח"י עולה כתיבה חתימה להמשיך כתיבה וחתימה טובה כמו בראש השנה.
ב. בשבועות ממשיכים בני חיי ומזוני. בסה"ק עטרת ישועה דיז'קוב (מאמרי חג השבועות אות ס"ב) כתב וז"ל, הנה בעצרת בשעת מתן תורה ממשיכים כל הטובות הגשמיות ע"י סוד התורה. וטובות העוה"ז נכללים בברכה משולשת שהם בני חיי ומזוני, כי אם אין קמח אין תורה והכל מודים דבעצרת בעינן לכם (פסחים דף ס"ח ע"ב).
וכמו שרמז מרן אבינו אשר קמח תורה עם הכולל עולה עצרת. גם המשיכו חיים אשר פסקה זוהמתן במעמד הנבחר (שבת קמ"ו) ואילו לא היו חוטאים בעגל לא היתה שליטה למלאך המוות לשלוט בהם ועיקר המשכת החיים הוא ע"י ספירת העומר ועל כן עמ"ר מנח"ה חדש"ה עולה בלע המות לנצח וממילא נמשך חיים ארוכים.
וגם דרשו רז"ל ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בהמ"ק (עיין תענית כ"ו "ב) הרי שנמשלו מתן תורה ובנין בהמ"ק להדדי וכמו שנאמר אצל שלמה המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב שנתעברו נשותיהם וילדו זכרים (עיין שבת ל') כמו כן בשעת מתן תורה שאמר להם שובו לכם לאהליכם בודאי שנתעברו נשותיהם בבנים זכרים (ועיין היטב ברש"י שבת פ"ט ע"ב בד"ה שפרו ורבו והוא פלא).
וע"ע בזה להגאון ממונקאטש בספרו שער יששכר (מאמרי חדש סיון מאמר חג הביכורים אות כ' מש"כ בזה) וע"ע להגר"צ הכהן מלובלין בספרו מחשבות חרוץ (דף צ"ג) מש"כ בזה.
ג. בחג השבועות ממשיכים חיים. בסה"ק עטרת ישועה (מאמרי חג שבועות אות ק') כתב וז"ל, וביום חג השבועות ממשיכין חיים לא כמו שהיה בימי הספירה בחינת מיתה רק ימשך חיים ואיש לא נעדר והביא רמז לזה איש עולה עמר (עם הכולל) לא נעדר עולה בגי' ספירה וע"ע במש"כ שם באות פ"ו דע"י התורה הרי נמשך חיים כמש"כ עץ חיים היא למחזיקים בה, וע"ע שם באות ס"ב.
ובאות צ"ו הוסיף בזה דז"ס דדוד המלך שנפטר בשבועות דדוד מלך ישראל חי וקיים ודו"ק, ועתה ומה מצאתי מש"כ בזה האדמו"ר ממוקאטש בספרו דברי תורה מהדורא קמא אות נ"ג שכתב שר"ע הוא סוד חג השבועות וזה מה שמרומז בש"ס זבחים (דף י"ג ע"א) ובקידושין (דף ס"ו ע"ב) ובירושלמי תרומות (פ"ח ה"א) שאמרו לר"ע הפורש ממך כפורש מן החיים ועל דרך שאמרו בזוה"ק דשבועות הוא בחינת עץ החיים.
ד. בשבועות ממשיכים פרנסה. בסה"ק עטרת ישועה (מאמרי חג השבועות אות ס') כתב וז"ל, נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו. לפי מה שנודע אשר בימי הספירה ובעצרת יומשך שפע פרנסה כי הכל מודים דבעצרת בעינן נמי לכם (פסחים ס"ח ע"ב) וזהו נותן לבהמה לחמה מרמז על מנחת העומר שהוא שעורים דהוי מאכל בהמה ואז ג"כ ממשיכין פרנסה כי עמ"ר פ"ה גימטריא פרנסה ומסיים לבני עורב אשר יקראו ורומז על חג השבועות שנקרא בשם ביכורים העולה עור"ב ואז נקראים בשם בנים למקום כטעם בנים אתם לה' אלקיכם.
[ואפשר להוסיף בס"ד דביכורים עולה בגימטריא עורב, דהנה קליפת עורב הוא קליפת עשו ודוד המלך הוא המבטל לקליפה זו ודוד המלך נפטר בשבועות וע"ע בזה בספר רגל ישרה למהרצ"א דינוב מערכת ע' אות כ"ג מש"כ בזה] וע"ע מש"כ בזה באות ב' ואות ל"ח ואות נ"ו ואות ע"ג ואות צ"ה ואות קל"ח מה שהאריך ביסוד זה דבשבועות ממשיכים פרנסה.
ה. בשבועות בכוחנו להטות לב המלך ושריו עלינו לטובה כתב בספר עטרת ישועה בליקוטים לחג השבועות אות ט"ז וז"ל, מה שאנו אומרים בנוסח היה"ר והטה לב המלכות ושריו ויועציו עלינו לטובה יש לרמז אשר מל"ך ש"ר יע"ץ עולה עצרת אשר בחג הזה בכוחינו לבטל כל גזירות רעות ולהטות לב ומלך ושריו ויועציו עלינו לטובה ולגזור עלינו גזירות טובות וישועות כי בו היתה התחלת מלכות בית דוד.
ו.בשבועות אנו מפילים השודדים הקמים עלינו. כתוב בירמיה (י"ב פסוק י"ב-י"ג) על כל שפים במדבר באו שודדים כי חרב לה' אכלה מקצה הארץ ועד קצה הארץ אין שלום לכל בשר, זרעו חיטים וקוצים נחלו לא יועילו ובושו מתבואתיכם מחרון אף ה', וביאר בספר עטרת ישועה (במאמרי חג השבועות אות נ"ה) דנראה לרמז דאם ח"ו באו שודדים על זרע ישראל מקצה הארץ אזי ע"י סוד חג השבועות שהוא בחינת זריעת החיטים (עיין ב"ב דף קמ"ז) וגם הוא בסוד קוצים רזא דר"ע שדרש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות (מנחות כ"ט ע"ב) עי"ז יהיה מפלה להקמים עלינו ואנחנו קמנו ונתעודד.
ז. ע"י תשובה בחג השבועות לא יחסר לנו כל טוב בעוה"ז. בספר עטרת ישועה (מאמרי חג השבועות אות קנ"ג) כתב וז"ל, ועל ידי התשובה שהיא משמאל נמשך עושר וכבוד וזאת זוכין ע"י התשובה בחג הזה כי הכל מודים דבעצרת בעינן נמי לכם לכל צרכיכם ולא תחסר לנו כל טוב העולם הזה בזכות קבלת התורה כמאמרם ז"ל אם אין קמח אין תורה.
ח. ע"י אמירת אהבת עולם בכוונה בחג השבועות מקרבין הגאולה כתב אדמו"ר ממונקאטש זצוק"ל בספרו שער יששכר (מאמרי חודש סיון מאמר חג הביכורים אות צ"ג) וז"ל, נוהגים הצדוקים והחסידים להאריך בברכת אהבה רבה ביומא דשבועות.
ויש לומר בזה עפ"י המבואר בספר תולדות יעקב יוסף עה"ת פרשת וארא בשם רבו הוא רבינו הגדול הבעש"ט הקדוש זי"ע שנאמר לו מן השמים הטעם באיחור ביאת המשיח כיון שאין מאריכין באהבה רבה ואם זהו לכל יום על אחת כמה וכמה ביום זה שהוא זמן קבלת התורה ואשר מבואר בתיקוני הזוה"ק (תיקון כ"א) כי בחג השבועות יפקון מן גלותא וזהו בחג השבועות אשר הוא זמן הגאולה צריכין להאריך יותר בברכת אהבה רבה כדי שלא לאחר ביאת המשיח רק לקרבו במהרה בימינו ודבר בעתו מה טוב, וע"ע מש"כ עוד בזה בספרו דברי תורה מהדורא תמינאה אות צ"א לבאר הדברים מדוע אי הכונה באהבת עולם מעכבת הגאולה עיי"ש.
ט. שבועות הוא זמן להמשיך זכירה בתורה לכל השנה. בספר שער יששכר לאדמו"ר ממונקאטש זצוק"ל (מאמרי חדש סיון חג הביכורים אות ע') כתב לבאר הנוסח שאנו מבקשים לפניו ית"ש זכרנו בזכרון טוב מלפניך ופקדנו בפקודת ישועה ורחמים וכו', כי הנה חג השבועות הוא זמן יחוד הזכירה בתורה על כל השנה כמ"ש במאמרים לעיל אות ג' בשם סידור הר"ר קאפל זצ"ל וזהו זכרנו בזכרון טוב מלפניך אין טוב אלא תורה כמו שאמרו חז"ל בברכות והוא בשבועות זמן מתן תורה עכ"ד.
ויש להוסיף דהנה נודע דהזכירה באה מהחיים וכמו שהארכתי בזה בספרי הקטון החודש אשר ישועות בו מקיפות (עמ' י"ז ואילך) וא"כ חג השבועות שהוא בסוד עץ החיים וכמו שהאריך אדמו"ר הנ"ל באות ה' ובאות ב' בהגה"ה שם וא"כ היא הנותנת דחג השבועות הוא פועל זכרון דמעץ החיים קא אתיא ודו"ק.
י. שבועות הוא זמן הכושר להתפלל על גלות השכינה. כתב בספר תפארת שלמה מרדאמסק לשבועות (עמ' שכ"א) כתב וז"ל, ונחזור לביאור הפסוק שהתחלנו שבעה שבועות תספור לך וכו' ועשית חג שבועות וכו' ושמחת לפני ה' אלהיך. כי שבועות רומז לעולם הבינה ואז שעת הכושר להתפלל עבור גלות השכינה ושמחת לפני ה' אלהיך שיביא השמחה והיחוד דקב"ה ושכינתיה וזה שמסיים והגר והיתום והאלמנה, גר זה הקב"ה שהוא עתה בגלות כמו גר בארץ, והיתום רמז על צדיק יסוד עולם יוסף נקרא יתו"ם ר"ת י'פה ת'ואר ו'יפה מ'ראה והאלמנה רמז לשכינה שנקראת אלמנה וזה הכל תולה ברצון האדם להתפלל עבור כבוד הבורא ב"ה במקום אשר יבחר שיהיה היחוד בהוא במקום אשר יבחר.
יא. סגולת חג השבועות לרפואת הריאה. כתב בספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן רס"ז וז"ל, שבועות הוא רפואה לראה כי חמשה כנפי ראה הוא כנגד חמשה חומשי תורה ובשבועות שמקבלין התורה יכולים לקבל חיות מחדש ועלה בדעתי לפרש מדוע חג השבועות הוא סגולה לרפואה הריאה דהנה אמרו רז"ל למה נקרא שמה ריאה שמאירה את העינים והנה ביום הזה הקב"ה מחדש את קבלת התורה מחדש כנודע מהספרים הקדושים ועיין לרמח"ל בדרך ה' ח"ד פ"ז, ומאיר את עינינו בתורתו הקדושה בבחינת והאר עינינו בתורתך ולכן דייקא זמן זה מסוגל לרפואה הריאה ודו"ק.
יב. זמן מחילת עוונות. איתא בירושלמי ר"ה (פ"ד הלכה ח') אמר רב משרשיא בשם רב אידי בכל הקרבנות כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא אמר להם הקב"ה מכיון שקבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם, ובקרבן העדה שם כתב שבכל שנה בעצרת הוא כיום אשר עמדנו לפני הר סיני ומקבלים התורה מחדש הלכך אין שם חטאת ביום הזה. ובספר מי שילוח (איזבצא) ח"ב סו"פ פנחס כתב וז"ל, שמצד דברי תורה יתחייב ויצמח פדיון לכל החטאים לבל ישאר שום רושם רק יתוקנו משורשם אחר שקבלו עול תורה ימצאו בדברי תורה פדיון הכל לתקן את הקודם מעקרו.
יג. קריאת הכתובה של מהר"י נג'רא הוא סגולה ליר"ש. בספר נטעי גבריאל פרק כ"ג הערה ט"ז כתב בשם ספר ליקוטי מאיר שלקרות ביום הראשון של חג השבועות התנאים הוא מועיל ליר"ש והצלחה וכן נהג לקרות הצדיק הקדוש מסיגעט זיע"א וזרעו אחריו, וכן נהג בזה מו"ר הגאון ר' יעקב חיים סופר שליט"א שיבלטו"א.
סגולות ליל חג השבועות
הלומד בלילה הזו ללא שינה אפילו רגע אחד מובטח לו שישלים שנתו.
כתב רבינו האריז"ל בשעה"כ (דף פ"ט ע"א) וז"ל, ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכמ"ש הרשב"י בזוה"ק בהקדמת בראשית (דף ט' ע"א) וז"ל, דיפוק ההוא שתא בשלם ולא עוד אלא שהוראת חיים האדם בשנה ההיא תלויה בענין זה כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא ודי בזה, עכ"ל. וע"ע במש"כ לרמוז בזה ברמ"ז הרומ"ז מן התורה בספר צבי לצדיק להגאון ר' צבי אלימלך מלבוזוב במאמרי חודש סיון מאמר ג' אות ט' עיי"ש דברים נפלאים. ובספר מנחה חדשה סימן רצ"ד ס"ק א' כתב דבזה יש לפרש הירושלמי הנודע דר' חייא כתב בפנקס עצרת תהיה לכם בצירוף הטעם דשבועות נקרא עצרת משום עצרת לישן כנ"ל וז"ש עצרת אם תהיו נעצרים מלישן אז תחיה לכם יתן לכם זאת חיות כדברי הנ"ל ודו"ק גנזי יוסף, והוא חידוש מהגה"ק ר' יוסף שווארץ.
ספק בכוונת האריז"ל
והנה זה רבות נסתפקתי בכונת האריז"ל אם כונתו שישלים שנתו היינו דישלים שנתו עד ר"ה של שנה זו או דלמא שישלים שנתו עד שבועות של שנה הבאה, ומצאתי שכבר עמד בספק זה הגאון המקובל ר' אברהם אזולאי בספרו אור החמה על הזוה"ק בבראשית שם וז"ל, אפשר שהוא מעת לעת עד ליל שבועות אחר ואפשר ג"כ עד ר"ה כלומר ויצא שאר השנה בשלום עכ"ל, והובאו דבריו בספר אבן השהם הלכות חג השבועות (פתוחי חותם אות א').
וכן נסתפק באסתפקתא זאת אדמו"ר ממונקאטש בספרו שער יששכר מאמרי חדש סיון (מאמר חג הביכורים אות כ"א) עיי"ש בארוכה אמנם הגאון ר' ששון פרסייאדו זצוק"ל בספרו שמן ששון ח"ג על שעה"כ חלק דרושי העומר אות י' כתב וז"ל, ולע"ד נראה שהוא שנה תמימה דבחינת הזמנים עד חג השבועות שהרי כל התיקון הזה שאנו עסוקים בלילה הזאת הוא לבחינת הזמנים והוא המגן עכ"ל, ומצאתי עוד מציאה יקרה להגאון ר' שלום בוזאגלו בספרו מקדש מלך על בראשית שם שכתב וז"ל, כי בזכות לימוד ליל שבועות ייטב להם כל השנה כנזכר לקמן ובפרשת אמור והטעם שביום שבועות נעשה הזיווג המובחר שבכל המועדים והוא שורש לכל אותה שנה עד בוא שבועות אחר עכ"ל ומשמע מדבריו כדברי השמן ששון.
א. זוכה לכתר תורה לו ולבניו
איתא בזוה"ק פרשת אמור (דף צ"ח ע"א) דחסידי קדמאי הוו אמרי ניתי לאחסנא ירותא קדישא לן ולבנן בתרין עלמין עכ"ל הזוה"ק, ובספר טוב ברקת למהר"ח הכהן סוף הלכות פסח הביא דברי הזוה"ק וכתב בזה"ל, לכן כל אחד מהלומדים נקרא פועל צדק כנזכר והשכר שלו גדול ראשונה שנקרא מבני חופתא דמלכא, וזאת שנית שזוכה לתורה לו ולדורותיו. ובספר היקר פניני מנהג על חג השבועות (עמ' ק"ל) הביא מהג"ר ברוך אסבאג זצוק"ל שכתב בשם המקובלים דהלומד בלילה הזאת מלאכי השרת מכתירים את נשמתו בכתר תורה.
ב.תיקון לחיוב כריתות. בספר מחברת הקודש בהגה"ה להר"ן שפירא ז"ל (דף ק"י סוף ע"ד) כתב וז"ל, ונלע"ד כי בשאר ימות השנה שאדם ניעור לילה אחד ועוסק בתורה ניצול מכרת אחד
אמנם בליל שבועות מי שיזכה להמשיך כתר ז"א להכתיר אותו בודאי יזכה להינצל מכמה כריתות שחייב עליהם וזהו סוד כר"ת אותיות כת"ר להורות כי על ידי תיקון זה ינצל מפגם זה עכ"ל. וע"ע במש"כ בזה בשו"ת וישב הים ח"ב סימן י"ב, וע"ע שו"ת מקדש ישראל הארפענעס שבועות סימן ט' ובספר דברי שלום עפג'ין (ח"ז עמ' תפ"ז) וע"ע בספר בית אברהם להאדמו"ר מסלאנים בחידושיו לחג השבועות.
ג. תיקון לפגם העינים. מהר"א פאפו זיע"א בספרו פלא יועץ מערכת עצרת כתב וז"ל, ועבדי ה' העומדים בבית ה' בלילה הזה לה' צריכים להיות עוסקים בתורה כל הלילה בלי הפסק והוא תיקון לפגם הראות שפגם בראותו ראיות אסורות כגון נשים ואלילים ועל אשר פגם בכמה לילות עמל וכעס שהיה ניעור להכעיס את בוראו בשחוק וקלות ראש וכהנה רעות עכ"ל הטהורה.
ד. אפשר לזכות לגילוי אליהו הנביא זל"ט. בקובץ אוצרות הסופר קובץ ט' (עמ' ע"ח) כתב בשם הגרחי"ל אויערבאך זצוק"ל שאמר בשם הכתב סופר זצוק"ל שקיבל מאביו החת"ס זצוק"ל שכל הלומד בליל שבועות רצוף כל הלילה ללא היסח הדעת זוכה לגילוי אליהו הנביא זל"ט ועיי"ש שהביא בזה מעשה נורא על הדיין מפאפא.
ה. מקבלים כח לחדש חידושי תורה. בספר שפ"א שבועות תרס"א ד"ה המנהג כתב וז"ל, כמו כן בכל חג השבועות זמן מתן תורתינו מקבלין בני ישראל חלק התורה המתחדשת על כל ימי השנה ואח"כ מוציאים מכח אל הפועל כל אחד במקומו ושעתו וזה ההתחדשות תלוי כפי הכנה כל אחד. ועל זה רמז התנא התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך שיכין כל אחד את עצמו לקבל חלק מתורה המתחדשת בכל שנה שאינה ירושה רק מתחדשת בכל עת ויום זה שורש של כל השנה. והגחיד"א בספרו כף אחת סימן כ"ב אות ח' כתב וז"ל, אם בר הכי הוא ישתדל לחדש איזה חידוש בתורה והוא סימן טוב להתחיל לחדש ביום מתן התורה לכל השנה ואי לא ניסה באלה ישתדל לידע חידוש בתורה אשר לא ידעו מקודם. וע"ע להגר"ח פלאג'י בספרו מועד לכל חי סימן ח' אות ל"ד. מש"כ בזה.
סגולת הטבילה בקדרותא דצפרא דשבועות
א. מסוגל להנצל מכל הצרות. כתב מוהר"ן מברסלב זצוק"ל בספרו ליקוטי מוהר"ן ח"א מאמר נ"ו וז"ל, וזה בחינת המקוה של שבועות שהיא בחינת מקוה של שער החמישים שהוא שער העליון מחמישים שערי בינה שהוא בחינת שכל ודעת עליון בחינת חסד עליון ורחמים גדולים כנ"ל וע"כ המקוה מושיע מכל הצרות כמש"כ מקוה ישראל מושיעו בעת צרה כי הוא חסד עליון שמושיע מכל הצרות, וע"כ המקוה שמושיע מכל הצרות ומכל היסורים הוא מטהר מכל טומאות ומכל החטאים עכ"ל.
ב. מסוגל לתיקון היסוד. כתב בספר עטרת ישועה לחג השבועות כתב וז"ל, מה שטובלין במקוה בעצרת באשמורת הבוקר הוא תיקון לבחינת צדיק יסוד עולם ע"כ נעמ"י ר"ת מ'קבץ נ'דחי ע'מו י'שראל העולה תתק"ס סוד תתק"ס לוגין שבמקוה לזאת בחינת צדיק דייקא נתקן אז יען בהצטרף מספר צדיק עם ו' פעמים סיון עולה מספר תתק"ס ע"כ בא הרמז שביום שישי בסיון ניתקן בחינת צדיק על ידי סוד תתק"ס לוגין שבמקוה.
ג. קבלת עול מלכות שמים. כתב בספר אמרי נועם לחג השבועות וז"ל, וזהו והקרבתם מנחה חדשה לה' רמז והקרבתם אותיות מקו"ה ואותיות תר"ב עולה במספר "עול מלכות" וזהו כי את אשי ה' לחם אלהיהם הם מקריבים והיו קודש היינו בעת שמקריבים שתי לחם בעצרת אז העיקר הוא תוספת קבלת קדושה ע"י המקוה הרמוז בראשי תיבות ה'ם מ'קריבים ו'היו ק'ודש.
טעם הטבילה
בספר היכל הקודש להמקובל ר' משה אלבאז זצוק"ל (עמ' עד"ר בדפו"ח) כתב וז"ל, והנה נהגו כל ישראל לזרוק מים זה על זה ביום שבועות וגם כן טובלין בטבילה או בטהרת תשעה קבין קודם שחרית לזכרון טל התחיה שהיה יורד עליהם בהר סיני יום מתן תורה כמו שאמרו רז"ל בשעה ששמעו ישראל הדיבור מפי הגבורה פרחה נשמתן והיו כולם פגרים מתים אמרה התורה רבון העולמים לחיים נתתני או למתים, מיד הוריד עליהם הקב"ה טל שבו עתיד להחיות המתים וחיו ועוד הענין הוא זכר לטבילה שכתב הזוה"ק בפרשת אמור דף מ"ז ע"ד שכתבנו למעלה בסימן פ"ד.