תקדים משפטי? האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, באמצעות עו"ד מרסלה וולף ועו"ד אביגדור פלדמן, הגישו בצהריים (רביעי) עתירה לבג"ץ, בשמה של אישה המצויה בסכסוך גירושין, למתן צו על תנאי המורה על ביטול פסק דין של בית הדין הרבני הגדול.
בקשת משרד המשפטים היא לבטל פסק דין של בית הדין הרבני האזורי שאושרר ע"י בית הדין הרבני הגדול, שהורה לאישה הנמצאת בהליכי גירושין לשתף פעולה ולאפשר לאב לבצע ברית מילה לבנם בן השנה, וכן אישר הטלת קנס על האישה בסך 500 שקלים לכל יום שבו לא תמנע את ברית המילה לבנה.
העתירה עוסקת בסמכות בית הדין הרבני לכרוך לתביעת גירושין את סוגיית מילתו של בנם של בני הזוג. העותרת, המיוצגת באמצעות האגף לסיוע משפטי, טוענת בעתירה כי זוהי הפעם הראשונה שבה קובע בית דין רבני כי מצויה בידיו סמכות להורות על ביצועה של ברית מילה וכי בית הדין הרבני חרג מסמכותו בעת שדן בבקשת האב לערוך ברית מילה לקטין.
עוד נטען בעתירה כי בית המשפט העליון, נמנע עד עתה מלקבוע כי סוגיית חינוך הילדים הינה סוגיה שניתן לכרוך בתביעת גירושין, וקל וחומר בסוגיית ברית המילה, על היבטיה הפיסיים והכירורגיים ועל תוצאותיה, אינה יכולה להיכרך בתביעת גירושין, הנידונה בבית דין רבני שעמדתו בסוגיה זו ידועה מראש.
עוד נטען בעתירה כי בית הדין הרבני האזורי פעל בניגוד לכללי הצדק הטבעי, שכן נתן את ההחלטה באופן מפתיע, לאחר שהאב העלה את רצונו לערוך ברית מילה לראשונה, אגב דיון בסכסוך הגירושין, וזאת מבלי שנתנה לעותרת הזדמנות ראויה להתגונן בפני בקשתו של האב.
לטענת העותרת, לא נערך בבתי הדין הרבניים דיון הולם ומעמיק בעניין טובת הילד וזכויותיו. זאת ועוד, סוגיית עריכת מילה או אי עריכתה חוסה בצל הזכות החוקתית לחופש מדת וחופש המצפון, וניתן לפגוע בה רק מכוח חוק מפורש - ואין הדבר כך במקרה זה. עוד נטען כי נקיטת הסנקציות הכלכליות החמורות בוצעה שלא כדין ובניגוד לפרוצדורה הנדרשת.
העתירה מעלה שאלת יסוד, הנוגעת לזכות הורה ולזכות הנימול, בעל כורחו, לחופש מדת, לזכות האם שלא להסכים למילת בנה ולפעול על פי מצפונה ואורח חייה המתנגדים לפעולה הפיזית של מילת הבן.
העותרים מדגישים כי אינם נוקטים עמדה בסוגית ברית המילה עצמה כמצווה דתית ראשונה במעלה עבור יהודים רבים ומתמקדת בשאלה משפטית - סמכותו של בית הדין הרבני לדון בשאלת עריכתה של ברית המילה. כעולה מהעתירה, אם תשאר נטילת סמכות זו של בתי הדין הרבניים על כנה, תוצאתה המיידית תהיה כפיה של ביצוע פרוצדורה כירורגית, שתוצאתה כאמור בלתי הפיכה, בקטין בן למעלה משנה, שלא מחמת צורך רפואי כלשהו של הקטין, אלא מכוחו של ציווי דתי גרידא.
בנוסף, התבקש בג"ץ ליתן צו ביניים המורה על עיכוב ביצוע של הקנסות והציווי שהושת על העותרת לאפשר לערוך את ברית המילה, עד לתום הדיון בעתירה וכן לחייב את המשיבים בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.
עו"ד אמנון גבעוני, ממונה תחום מעמד אישי באגף לסיוע משפטי מחוז חיפה: "מדובר בסוגיה תקדימית שטרם הוכרעה. עריכת ברית מילה או אי עריכתה היא שאלה כבדת משקל, ומן הראוי כי היא תידון לעומק על כל היבטיה והשלכותיה, במנותק משאלת הגירושין של בני הזוג".