ישנם ילדים שאוהבים שגרה משתנה. הם אוהבים חגים שמוציאים אותם מהשגרה. הם אוהבים מסיבות, אוהבים שינויים ואפילו יוצרים בעצמם שינויים בחייהם. לעומתם, ישנם כאלו שהשינויים מפחידים אותם. תינוק חדש במשפחה גורם להם לזעזוע, מסיבה בגן מלחיצה אותם עד מאוד, גננת חדשה גורמת להם לחרדות וכך הלאה.
איך נוכל להקל על ילדים חששנים כאלו את החיים?
אף אחד לא הבטיח לנו עולם שלא משתנה. אף אחד לא מבטיח זאת לילדינו, ולהפך, שינויים רבים נערכים בחיינו. אנחנו מתכננים דבר אחד, וה' צוחק מולנו והופך את התכנית. עלינו להכין את ילדינו לעולם שיש בו שינויים. לעולם שלא עשוי מרצונות שלנו, אלא בנוי מכורח המציאות. עלינו ללמד את ילדינו להתאים את עצמם למציאות הקיימת.
מתי ילדים מתחילים לחשוש משינויים?
כאשר הכול סביבם יציב ולא נע, קחו למשל את הילדה שפוחדת מכל שינוי שקורה, כמו: השמרטפית מחליפה לי טיטול? – אסון ושבר! הלא תמיד אמא מחליפה. או: סבתא נוסעת איתי באוטובוס? – לא ייתכן הדבר! תמיד זו אמא שנוסעת יחד איתי. או: אבא נשאר איתי בבית? – זה לא יקרה! תמיד אמא היא זו שנשארת איתי.
ילדים קטנים שהדברים שקורים סביבם לא משתנים על פי רוב, ילדים שחווים בכל יום אותו סדר יום ממש – סבורים שהעולם יציב וברור ואם מישהו מערער את המציאות, מיד מתערערת יציבותם.
איך נלמד את הילד ששינויים עלולים לחול בכל עת ובכל שעה, ושעליו להסתגל להם?
הסבירו לילד מידי פעם במילים ברורות שדברים משתנים. הסבירו לו כמובן לפי הרמה שלו. אל תרחיבו בדיבור על כך פעם ועוד פעם. הוא כבר הבין והפנים ודיבורים מרובים יביאו אותו להרגשה ששווה לו להתלונן, כי כך אבא מתייחס ומסביר שוב ושוב.
הקפידו שהילד יעשה דברים גם עם ההורה השני, או גם עם דמויות אחרות מתוך השטח. אם, לדוגמא, זה שלוקח אותו קבוע לגן זהו אבא, מצאו ימים שבהם דווקא אימא תיקח אותו. אם מי שמספר לילדה את הסיפור שלפני השינה זהו אבא
מצאו זמנים שבהם גם אמא תספר. אם מי שבאופן קבוע מלביש את הילדה זו האם – יתחיל גם האב להלביש אותה.
הילד רגיל שחפצים מסוימים מונחים במקום מסוים – המשיכו לעשות זאת, כדי שלא יאבד את הבסיס שעליו נשען, אבל בכל זאת, אל תכניסו אותו ללחץ כשמשהו לא במקומו. והעיקר, שימו לב שגם אתם לא בלחץ מוגבר סביב מקום מוגדר של דברים ומעשים מדויקים.
ערכו שינויים מידי פעם במראה הבית ובסידורו. למשל, הזיזו מיטה לצד אחר, שנו צבע מפה, תלו וילון על חלון ללא וילון, וכך הלאה.
ערכו בבית שינויים בסדר היום. אם בכל צהריים הייתם רגילים לרדת עם הילדה לגינה, הפעם לכו אתה לסבתא, שלחו אותה לחברה, השאירו אותה עם שמרטפית וכך הלאה.
ערכו את השינויים ביחד עם הילד. הראו לו מה אתם עושים: "בוא נשליך את העציץ הזה לאשפה, כי הפרח שבו כבר נבל, ונניח כאן את העציץ החדש הזה!".
כאשר הילד בוכה משינוי שקרה, כמו למשל שהוא לא רוצה ללכת לישון במיטה של אחיו, כשהמיטה שלו נשברה, אל תוותרו! הסבירו לו שהלילה יישן במיטה הזו, ואחר כך שבו לידו, לטפו אותו עד שיירדם.
אל תאמרו אף פעם לילדה: "אל תעשי עסק מזה!" או לילד: "מה, אתה ילד קטן?" הביאו את הילד להרגשה שמבינים אותו, שלא מזלזלים בהרגשתו ושאתם בצד אחד אתו.
בטחו בילד שיצליח להתגבר: "אני יודע שקשה לך לשבת על כיסא חדש ושלך נשבר, אבל יחד נתגבר. אל תגזימו בדיבורים. הרבו לחייך מול הילד הלחוץ, ואל תכנסו ללחץ מיותר גם אם הילדה נראית מסכנה עד מאד. אם תהיו אתם בלחץ – היא תלחץ שבעתיים.
זכרו שהתנהגותו של ילד שפוחד מכל שינוי מביאה לעתים את ההורה לכעוס על הילד. אל תתנו לעצמכם לכעוס. עזרו לילדכם להבין שצריך להתרגל לשינויים.