1.
מעט את ה'אני' מהחינוך. המורה איננו העיקר בכיתה. התלמיד הוא העיקר. אל תדבר אליו. משוך אותו שגם הוא יהיה שותף למורה בכל הענינים. המשל הכי חשוב הוא שאי אפשר לדחוף שרשרת מצד אחד של השולחן לצד השני, אבל אפשר למשוך אותה. הפסוק בשיר השירים מלמד, משכני אחריך נדוצה, על המורה לשאול, לעודד, לדרוש, ולשתף את התלמיד במשך כל השיעור. אל תשכח ואל תזניח שום ילד. זה שתמיד משתתף לא צריך עידוד. חייבים לעודד ולעורר את התלמיד החלש או הביישן כדי שגם הוא ישתתף במידה שיכול.
2.
כל שיעור, וגם במשך השיעור, צריך המורה לשאול שאלות ולדרוש תשובות מהתלמידים, שירגישו שגם הם תורמים למהלך השיעור. על המורה להביא לכיתה או להביא לתשומת לב התלמיד, איפה יש עוד מקורות לחיפוש ולהעשיר את ידיעותיו.
3.
לעודד את התלמידים להביא לכיתה כל מה שיכולים שקשור ללימוד, תמונות, ספרים, עיתונים, ירחונים, ספרי ילדים, אנצקלופדיה, וכו', כדי להעשיר את הרקע הנלמד. להפוך את החומר הנלמד לעסק מרכזי בחייהם.
4.
אין זמן מיוחד למחמאות הם תמיד במקום ובבחינת דבר בעיתו, המורה יכול לחלק מחמאה על כל סיבה והכרה על תשובה נכונה, או אפילו על מי שניסה לענות ולא הצליח, כדי לעודד שימשיך לנסות.
5.
אין גבול לידע המורה במקצוע שלו. כל מה שאפשר לו ללמוד ולדעת על הנלמד, יעזור למורה להעשיר ולגוון את השיעור יותר. גם מחוויות בחיים או צילומים מחגיגות משפחתיות או מטיול פרטי או מספריית ביתו, כל זה יכול לשמש כתוספת שהמורה מביא לכיתה. זה יתן עוד נקודה חשובה לכיתה, שהמורה הוא בן אדם. לפעמים חושבים התלמידים שהמורה הוא למעלה מאתנו ומסתכלים עליו כמוזר. המורה צריך לבנות גדר סביבו שהתלמיד לא ירגיש שהוא חבר, אבל גם לגדר שסביב לחצר יש דלת שמתיר למי שרוצה להיכנס שיכנס לבקר.
6.
צריכים לעורר את התלמידים שצריכים ללמוד תמיד ולא נצטרך אחרי כן למשוך אותו. שירגיש שכל יום יקבל משהו חדש וכדאי לבוא ללמוד. התמדה וחשק ללמוד הם עיקרים יסודיים להצלחת הלימוד. המורה יכול לספר: "אתמול בשיעור שלנו בבית הכנסת, או הלכתי לשאול את הרב שאלה, או חברי אמר לי דבר תורה אתמול שאני רוצה לחלק עמכם". זה יראה לתלמיד שכל אחד לומד ולא רק ילדים.
7.
בסוף הפרק או היחידה, כדאי לחזור בקיצור על הנלמד, להוציא את תמצית או הנקודות החשובות, הפתגמים, האישים, תאריכים, וארועים שרוצים שהתלמידים יזכרו תמיד.
8.
תמיד בחיוך על הפנים. "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" (משלי כז, יט). אי אפשר לדרוש חיוך והרגש טוב מהתלמיד שלא מקבל חיוך מהמורה.
9.
כלל חשוב בכיתתי, זה ששואל שאלה, יש לו הזכות להיות הראשון לנסות לענות על שאלתו. מי שלומד, תמיד ישאל שאלות, ולא תמיד יהיה לו למי לשאול. עליו לנסות לחפש לתשובה וזה ירגיל אותו איך ללמוד עצמאי.
10.
למד לשונך לומר "אינני יודע". תארו לעצמכם את השמחה בלב הילד ששאל שאלה כל כך חמורה שאפילו המורה שלו אינו יודע לענות עליה, למרות שהוא כן יודע. זה יעודד אותו וגם חבריו לחפש שאלות קשות לשאול בכיתה.
חלק מהדברים מתוך גיליון ניב המורה