"דורש טוב לעמו" | ארבעה אבות בריאיון חשוף על גיוס חרדים, חינוך ומה שביניהם

משבר חוק הגיוס מסרב לרדת מסדר היום, הרים של מילים נאמרו ונכתבו על הפעילות הפוליטית, העמדות הברורות, דעת התורה מול דעת הממשלה.

הראשון הוא, צבי, בן 48, בוגר ישיבת איתרי בירושלים, מתגורר בבני ברק ומנהל אורח חיים בעל'בתי לגמרי - "כזה שכולל לימודי נ"ך בקביעות, אגדות ומדרשי חז"ל, לצד לימוד דף היומי ועשיה לפרנסת ביתי", הוא מדגיש בשיחה עם 'כיכר השבת'.

צבי, עוסק היום בתחום פיננסי כלשהו המעניק שירות למדינה, מסרב לפרט בדיוק מה ואיפה, אולי בגלל דרגת הסיווג הגבוהה הנדרשת ממנו ואולי כדי שלא יזהו אותו במבט ראשון בכתבה.

הוא רואה את עצמו חרדי לכל דבר. "למי שיש בעיה איתי - הוא זה שאיננו חרדי", כך לדבריו.

את ילדיו הוא מחנך לאהבת ארץ ישראל אמיתית, לצד שאיפות רוחניות גבוהות וכיבוד תלמידי חכמים. עם זאת, הוא מדגיש: "אם הבן שלי ירגיש שאין לו מקום טבעי כתלמיד ישיבה, הוא יצטרך להתגייס. אני אתמוך בו במידה וזה יעמוד על הפרק ואפילו אתרום לו מניסיוני".

האם אתה חושש לגורלו הרוחני של בנך, אם וכאשר יתגייס? שאלנו, וצבי ענה במהירות: "אין לי מה לחשוש, מי שחשוב לו להישאר חרדי ונאמן לדרך משפחתו עם שמירת תורה ומצוות, יעשה את זה במסגרת מתאימה, ויש היום מספר מסגרות צבאיות מתאימות לצעיר החרדי".

ניכר מהדברים שצבי מעודד רק מסגרות צבאיות שעברו הסבה מיטבית להתאים לציבור החרדי על כל המשתמע. הוא מעריך את לימוד התורה כערך עליון ורק במקרה שבנו ירגיש שאין לו מקום בבית המדרש הוא יעודד אותו להתגייס.

תלוי איך מחנכים

שלום, חברו הקרוב של צבי, חושב קצת אחרת - ואולי הרבה. גם הוא מתגורר בבני ברק ועוסק לפרנסתו כיועץ בכיר בתחום הביטוח, את בניו הוא מחנך כפי שחינכו אותו הוריו, תלמוד תורה פתוח ולא 'חניוקי', ואחריו לימודים בישיבה תיכונית חרדית.

עם זאת, שלום מדגיש: "בשום פנים אין סיבה שצעיר חרדי לפני החתונה יתגייס לצבא. אעשה הכל כדי שלי ואצלי זה לא יקרה. הסיכונים הרוחניים שיש במסגרת צבאית - גם אם היא נקראת על הנייר חרדית, עלולים להוביל את הצעיר החרדי להתקרר ביראת שמים".

האם זה נובע מהחשש שהצעיר החרדי לא יחזיק מעמד ויתפתה או שיש כאן סיבה עמוקה יותר?

שלום מהרהר ועונה בהחלטיות. "יש כאן מימד כפול. אני מבין שיש צורך בציבור חרדי שיישא בנטל הגיוס, עם זאת, רק מי שמחונך מראש על ידי הוריו למהלך כזה, בבית מאוד מסוים, עשוי להתאים למסגרת צבאית נוקשה ונטולת שאיפות רוחניות. סוף סוף, גם חייל חרדי שנאלץ להכנס לשיעור בפקודה, עושה זאת מתוך כפיה וכללים נוקשים בלי טעם וריח. אני בטוח שבישיבה - כל רגע תורם יותר לבניית האישיות הרוחנית".

ומה יהיה אחרי החתונה? כאן שלום מסכים שנקודת המוצא והמבט שונים לגמרי. "כאשר אדם נשוי שיש לו מחויבות משפחתית, שוקל את דרכו האם להתגייס, המבט הוא אחר. אם הרב שלך מרגיש שזה מתאים ולא מיותר, אדרבה. יש כאן גם מימד של בין אדם לחברו ביחס לציבור הדתי לאומי והחילוני".

באיזה צד לבחור?

נתי, החברותא של שלום עוד מתקופת לימודם בישיבה, מחזק את דבריו של שלום, מזווית ראיה נוספת: "אם הצבא היה אמין בעיני והרמטי ביחס להקפדה על כללי ההלכה כמו בישיבה - הייתי יכול לתמוך ברעיון שצעיר חרדי בכל גיל או סטטוס ישקול גיוס במידה והוא לא מרגיש מחובר מספיק לישיבה. אבל אני לא מספיק מאמין לצבא ולמפקדים".

נתי מוסיף, "אני עושה מילואים בתחום זיהוי החללים, למזלי אני נמצא בחברה חרדית למהדרין, גם הגיוס הראשון שלי היה אחרי החתונה. אבל ביחס לדור הבא? את הבן שלי אני אנסה למנוע מהרעיון להתגייס למסגרת של שלוש שנים. זה לא מה שחינכתי אותו. אם הוא יתעקש אחרי החתונה וירצה בכך, לא אריב איתו אבל אני מקווה שהוא יבחר בצד שלי".

בשלב זה נדגיש, כל המרואיינים איתם שוחחנו, עובדים לפרנסתם וקובעי עיתים לתורה במסגרות לימוד דף היומי וכדומה. לא מדובר באברכים או אפילו בכאלו שלובשים שחור לבן בלבד ומגיעים לתפילה רק עם כובע וחליפה.

המכנה המשותף שלהם הוא - למדו בישיבות קדושות אך כיום רואים את עצמם חרדים מודרנים עם חולצות כחולות המעדיפים חינוך לילדיהם במוסדות המלמדים ליבה ולימודים הכוללים תעודת בגרות בגיל הנעורים.

האם תקום ישיבת הסדר חרדית?

מרואיין נוסף, איתו שוחחנו, מגיע מרקע חינוכי אחר, את הוריו הוא מגדיר 'דתיים'. החינוך החרדי שלו התקדם בהדרגה - והוא מכיר מקרוב את הבדלי הגישות השונות ביחס לגיוס לצבא.

כיום, הוא עורך דין חרדי מצליח וסדר יומו עמוס - בנו בן ה-17 קיבל צו גיוס ראשון ומתלבט. ההתלבטות הזו הציפה אמנם את הנער, אבל לא נעלמה מעיני הוריו.

בני חושף בגילוי לב, שהוא טרם החליט האם לעודד את בנו להתגייס או לחדול. המלחמה עשתה לו סוויץ' בראש. אם היו שואלים אותו לפני שנתיים, בני היה מעדיף שבנו ישב וילמד. אבל עכשיו, הוא כבר לא בטוח.

"המלחמה הזו עברה על כולנו, אין אזרח אחד בוגר - בסביבה שלי ושל משפחתי - שלא הרגיש הזדהות עם המסר של לקום ולהתמסר ולהגן על עם ישראל", אומר בני ומוסיף, "יש אמנם הרבה דרכים לתרום, לא חייבים להיות קרביים, אבל כן צריך לדעתי להיות חלק. אני בעד ישיבת הסדר חרדית והלוואי שתקום אחת כזו על מלא מלא".

שלום מנסה לומר משהו לבני בהקשר, נשמע מסקרן... - "שבט לוי לא צריך להרגיש לא נעים בגלל שהוא לא מתגייס, לא משנה איך נראית המלחמה וכמה הקרבה נדרשת. בסוף, יש כאלו שצריכים להגן על עם ישראל באמצעות לימוד תורה. לכן, עם כל הכבוד והערכה, מי שיש לו אפשרות ללמוד ולהגן זה עדיף מלשרת ולהגן".

בני משיב לו אחרי מחשבה: "אמרתי שצריכה לקום ישיבת הסדר חרדית שתהיה רלוונטית לגיל מסוים של תלמידי ישיבות, מי שצעיר יותר או מבוגר יותר יכול ללמוד ולהגן באמצעות התורה".

עשה לך רב

לסיכום, ניכר שהשיחה הזו אינה קלה לעיכול עבור ארבעת המרואיינים שלנו. השאלות שהפנינו אליהם, האם הם מאמינים בדרך הגיוס החרדית והאם הם יעודדו את בניהם להתגייס - מציבה בפניהם דילמה לא פשוטה.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

עם זאת, לצד הדעות והניואנסים השונים - על דבר אחד הם מסכימים – רצוי, כדאי וצריך לשאול רב לפני כל מהלך, אבל גדול בתורה שמכיר אישית על מי ומה מדובר ואפילו יודע איזו דרך חינוך יש במשפחה.

מארבעת המרואיינים שלנו - נפרדנו כמובן בברכת פורים שמח, וסיכמנו שהכותרת לשיחה תהיה: דורש טוב לעמו...