מותר לקחת ריטלין ביום כיפור? ומה יעשה מי שיש לו בעיות קשב וריכוז בתפילה?

לפניכם שני מאמרים קצרים שיוכלו לסייע לאנשים עם קשב וריכוז ביום כיפור. במאמר הראשון מובאים פסקי הלכה חדשים בעניין ריטלין ביום כיפור, מאת הרב משה שמואל דיין, מח"ס "קשב רב". בחלק השני מוצגות מספר עצות מעשיות שיכולות לסייע בהתמודודת, מאת ד"ר חיים דיין, עו"ס קליני ויו"ר מכון הקשב.

א. שאלות הלכתיות בנושא בליעת כדור בצום

שאלה: אני מתמודד עם קשיי קשב וריכוז ולצורך זה אני לוקח כל יום תרופה המסייעת לי להתרכז. כעת מתקרב יום הכיפורים, ואני חושש מכך שלא אצליח להתרכז בתפילה ביום גדול וקדוש זה, האם אני רשאי לקחת את התרופה, והאם מותר לי לבלוע את הכדור עם מים, כי קשה לי לבלוע כדור בלי מים?

תשובה: מי שצריך ביום-יום לקחת תרופה לקשב וריכוז כדי לתפקד או כדי להתרכז בלימודים ובתפילות וכדומה, רשאי לקחתה גם ביום הכיפורים. ואם הוא מתקשה לבלוע את הכדור ללא מים, רשאי לבלוע בעזרת מים, ובלבד שיתקיימו יחד שני תנאים: א. שהמים יהיו מרים מעט (אפשר לשים תמצית תה וכדומה). ב. שישתה פחות משיעור של מלא לוגמיו (40 מ"ל לאדם ממוצע). (כדאי להתאמן על כך לפני יום כיפור).

נימוקים: האיסור לאכול ולשתות מן התורה ביום הכיפורים, הוא רק בדברים הראויים לאכילה ולשתיה, אבל דברים שאינם ראויים לאכילה ולשתיה (כגון שהם מרים וכדומה), אינם אסורים אלא מדרבנן. ומאחר שהגלולה היא פחות מהשיעור שאסור לאכול מן התורה (שהוא 30 סמ"ק בנפח), וגם אינה ראויה למאכל (כיון שהיא מרה), מותר לקחתה ביום הכיפורים. מטעם זה אם הוא מתקשה לבלוע את הכדור בלי מים, רשאי לבלוע בעזרת מים מרים פחות משיעור מלא לוגמיו. ואף על פי שבדרך כלל אסור לאדם לשתות פחות משיעור מלא לוגמיו ואפילו מים מרים, מכל מקום במקרה שלנו שקשה לו להתפלל בלי התרופה, רשאי ובפרט שמטרת השתיה אינה כדי להרוות צמאונו, אלא לצורך בליעת הכדור. וכן דעת רבים מגדולי הפוסקים בדורנו, ומהם הגאונים רבי יצחק יוסף, רבי יצחק זילברשטיין, רבי אשר וייס, רבי שמואל אליעזר שטרן, רבי שלמה זעפראני, רבי אהרן בוטבול שליט"א, ועוד רבים כמפורט בספר "קשב רב".

שאלה: בני בן האחת עשרה אובחן עם הפרעת קשב, וקשה לו מאד להתפלל בלי התרופה, האם אני רשאי לתת לו את התרופה עם מים לפני התפילה, או לתת לו את התרופה בשעה מאוחרת יותר?

תשובה: קטן או קטנה מתחת גיל מצוות, אינם חייבים להתענות תענית גמורה, והם צמים רק "תענית שעות" כפי כוחם. ולכן, מותר לתת להם תרופה עם מעט מים רגילים ואין זה פוגע ב"תענית שעות". 

נימוקים: הדבר דומה למה שכתבו הפוסקים, שאם ילד שמתענה תענית שעות התעורר בלילה ומבקש לשתות, מותר לתת לו, והוא הדין בנדון דידן שיש צורך גדול שהילד יוכל להתפלל כראוי ביום קדוש זה, וכן פסקו הגרמ"ש קליין, והגר"ש גרוס בעל שבט הקהתי שליט"א הוסיף "רשאי ומחוייב".

ב. מספר עצות מעשיות

ביטחון: לחץ מקשה על ההתמודדות, גישה רגועה תסייע לכם ולילד. כשיודעים מראש שייתכן שייווצר לחץ (או כעס על הילד) כדאי שיהיה לכם מראש "מצפן" שיעזור לכם בזמן אמת. למשל, "משל המזוודה" של המגיד מדובנא: "ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל" - אם המזוודה כבדה ומעיקה – היא לא שלי.

ייחודיות: במקום להשוות את עצמנו לאחרים, עדיף להציב יעדים אישיים ריאליים שאנחנו יכולים לעמוד בהם. כך נרגיש הצלחה ולא נתייאש. למשל לבחור חלקים בתפילה שנתאמץ בהם יותר. בכלל עדיף להתמקד בחלקים שבאופן טבעי קל יותר, ושם להשקיע ולהתאמץ יותר. לפעמים יש תחושה של מבוכה או אכזבה כשהילד לא נוהג כמצופה. מצפן אפשרי לאתגר זה: : "עוברים לפניו כבני מרון" - כל ילד נברא יחיד ומיוחד, עם היכולות והנסיונות שלו. לפעמים הדבר מצריך "חוצפה פנימית" להתעלם מ"מה יאמרו".

עשירות: שמח בחלקו הוא גם ברוחניות. להתמקד בהישגים שלנו ולא בכישלונות. אם הצלחתי לכוון בחלק מהתפילה, אשמח בזה! להסתכל על מה שהצלחת ולא על מה שלא הצלחת, ובוודאי לא לשקוע, להמשיך הלאה מהנקודה שבה התעוררת שוב. שמחו במה שהילד כן מצליח – מה שלטווח ארוך יחזק את המוטיבציה שלו להתקדם. כדאי להציב יעדים ריאליים, למשל לקבוע עם הילד באילו חלקים בתפילה הוא יתאמץ יותר ולהחליט עם עצמכם ממה להתעלם. מצפן: כל מאמץ, גם הקטן ביותר, הוא בעל ערך "לפום צערא אגרא".

תכנון

לקחת פסקי זמן להפסקה לפני שהיכולת להתרכז אובדת לגמרי, לא לחכות עד קצה גבול היכולת. רצוי לשבת במקום שקל לצאת ממנו בלי להפריע לאחרים. אם יש צורך ביותר תנועה, אפשר לשלב אותה בתוך התפילה – חשוב במיוחד לילדים: אם הילד היפר עודדו תנועה בתפילה או הליכה קצרה כשצריך.

באופן כללי כדי להיות מודעים לסוג האתגר של הילד האם הוא נובע מקושי בריכוז או בהתמצאות בסידור(וממילא משתעמם בתפילה. אפשר לסמן בסידור את החלקים שבהם רוצים שהילד יתאמץ יותר)? בישיבה ממושכת או בקושי עם צפיפות/טמפרטורה (מה שגורם לעצבנות. אפשר לחשוב על מקום מתאים בבית הכנסת)? תחושת לחץ מתפילה ארוכה (הפסקות יזומות שנקבעו מראש, יכולות להועיל).