נמצאים אנו בימי השובבי"ם בהם רבים מוסיפים חיזוק בעבודת ה' בתפילות ותחנונים לפני ה' יתברך. בנפילת אפיים קיימים מנהגים שונים, יש הנופלים על פניהם השהם טומנים ראשם בידם, וכך נהגו בני אשכנז, ויש שנוהגים ליישב ולא להסתיר פניהם בידם כלל. מהו מקור הדין וטעם המנהג? ערכנו את השיטות לפניכם.
נפילת אפים - על ימין או על שמאל?
הטור (אור"ח סימן קלא) כותב ש-'אדם חשוב (יטה) לצד שמאל, ומגביה צד ימין, ובאשכנז נוהגין להטות על צד ימין' ובטעם הדבר כתב בבית יוסף שם בשם הרוקח כי 'אנו מטין הימין, כי השכינה כנגד האדם-שיויתי ה' לנגדי תמיד, וכשמוטה על ימינו והשכינה כנגדו, שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני', פירוש הדבר שכיון והשכינה למול האדם, אזי ימין של האדם היא שמאל של שכינה ולכן אם מטה האדם על ימינו הרי זה כאילו היטה על שמאל של הקב"ה ומתקיים בו שמאלו (של הקב"ה) תחת לראשי וימינו תחבקני.
אך בשבלי הלקט כתב בשם רב האי (סי' ל) 'שעל הנופל על פניו להטות לצד אחד, ולא יהיה מוטה על צדו הימנית אלא על צידו השמאלית, והטעם משום דהיסבת שמאל שמה הסיבה, שהיא הסיבת בני חורין ומלכים, הילכך באותו הצד שנראה כבן מלך ואיש חורין צריך להיכנע לפני המקום'. אך אם כך הדבר, כיצד תתישב האסמכתא שהביא הרוקח? על כך מוסיף השבלי הלקט 'וה"ר בנימין פירש הטעם, לפי שמצינו שכשאדם מתפלל שכינה מימינו, שנאמר ה' צלך על יד ימינך, וכתיב שויתי ה' לנגדי תמיד...נמצא כשהוא מוטה על שמאלו פניו כלפי שכינה, ואם היה מוטה על צדו הימני היה היפך, ולא יתכן לעבד להטות אחורין כלפי אדוניו'. וטעמים נוספים כתבו קדמונינו בסיבת הדבר כדוגמת כך שכל דבר שיש בו ענין צער צריך לעשותו בשמאל (שערי תשובה בשם גאונים סי' שמב) או לפי שיצחק אבינו בעקידה שכב על צד שמאל (מנהגי ר"א טירנא).
אך הרמ"א בדרכי משה העיר כי "בשחרית שלאדם תפילין בידיו לכאורה אין ליפול על שמאל שלו מפני כבוד התפילין, ורק כשאין לו תפילין (כמו במנחה) יפול על שמאלו". והוסיף ש"כך הוא נוהג ויש בזה טעם בדרך הקבלה". בשו"ע פסק שיש להטות על שמאל והרמ"א הביא את החלוקה בין שחרית שיש תפילין לערבית (כוונתו למנחה) שאין תפילין.
ומה טעם שבני ספרד חרגו פה מפסק השולחן ערוך ואינם נופלים על פניהם? הסיבה היא מפני שחששו לסכנה, וכפי שכתב בזוהר (במדבר ק"כ: הובא בב"י ומג"א ועוד פוסקים) שישנה סכנה באומר מזמור 'אליך ה' נפשי אשא' ועקב דברים חמורים אלו נתפשט המנהג אצל רבים מעדות המזרח שלא ליפול על פניהם באמירת מזמור זה שטעון כוונה רבה, ואילו בני אשכנז שכן נופלים על פניהם לא אומרים המזמור.
טעם שמסתירים הפנים בנפילת אפים
בטעם הדבר שמסתירים הפנים כתב המטה משה (אות רד) שישראל בעזרה היו משתחווים ובאותה שעה היה בין כל אחד לשני ד' אמות כדי שלא ישמעו אחד את ווידויו של חבירו ויתביישו זה מזה, לכן אנחנו גם כן מסתירים הפנים זכר לכך שאין כל אחד יודע על מה מתוודה חבירו.
מעלת המתוודה
ומה בדבר מעלת הוידוי? על כך כותב הכף החיים (סי' קלא אות לג) דברים נפלאים:
א. נעשה האדם בריאה חדשה.
ב. נותנים לו עוז ותעצומות להילחם ביצר הרע.
ג. זוכה לתוספת השכל בתורה וסודותיה
ד. זוכה לתוספת דביקות בה' יתברך.
ה. זוכה למסילות בלבבו.
ו. זוכה למשוך שפע לשכינה הקדושה.
ז. אין חטא בא על ידו.
ח. במותו אומרים לו שלום בלי עיכוב.
ויה"ר שיתקבלו תפילותינו וימחלו עוונותנו.