לא פעם אנו נתקלים במשהו שמנסה לצנן מעט את האווירה המתוחה בבית הכנסת ומצטט בידענות: כהנים רגזנים, כהנים רתחנים, אין מה לעשות...
הציטוט המדויק הנ"ל לא מופיע כך בחז"ל אך בהחלט יש לו סימוכין טובים, אז אם אתם כהנים ובעלי לב חלש, הדברים הבאים מיועדים לישראלים בלבד...
סימן הכר
במסכת קידושין אנו מוצאים אמר רב יהודה אמר שמואל: ארבע מאות עבדים, ואמרי לה (ויש אומרים) ארבעת אלפים עבדים היו לו לכהן פשחור בן אימר שהיה בימי ירמיהו. ואמר ר' אלעזר: אם ראית כהן בעזות מצח — אל תהרהר אחריו שמא הוא פסול, שנאמר: "אַךְ אִישׁ אַל יָרֵב וְאַל יוֹכַח אִישׁ וְעַמְּךָ כִּמְרִיבֵי כֹהֵן" (הושע ד, ד). הרי לנו שאופי הנוח לכעוס והתגרני שורה בחברת הכהנים.
גרסה מעניינת אנו מוצאים כהמשך לדברי הגמרא בבמסכת ביצה (כ"ה, ב) אומר ריש לקיש ג' עזין הן - ישראל באומות, כלב בחיות, תרנגול בעופות, וי"א אף עז בבהמה דקה, וי"א אף צלף באילנות. ובהגהות מהרש"ם הביא גרסא מפיקרא דרבינו הקדוש: וי"א אף כהנים בישראל.
להרוויח זמן - גט מקושר
מקור חז"לי קדום לכעס הכהנים והתייחסות פקרטית ומועילה עבורם אנו מוצאים בנושא הלכתי מוכר הנקרא 'גט מקושר' - הוא סוג של שטר, שנתקן על ידי חז"ל כדי לשמש כגט מיוחד לכהן שרוצה לגרש את אשתו, הגמרא בבא בתרא (קס, ב) כותבת בדין עדות בגטין שלגבי גט פשוט — עדיו בשנים ודי בכך, ומקושר — בשלשה לפחות.
את החילוק בין גט מקושר לגט פשוט דורשת הגמרא מהפסוק "וָאֶקַּח אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶת הֶחָתוּם הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְאֶת הַגָּלוּי (ירמיהו לב, יא), "ואקח את ספר המקנה" — זה שטר פשוט, "את החתום" — זה מקושר.
אך למה בכלל אנו צריכים גט מקושר?
על כן מתרצת הגמרא:
טעמא מאי תקינו רבנן [ומה טעם תיקנו חכמים] גט מקושר? ומסבירים: אתרא דכהני הוו [מקום של כהנים היה], והוו קפדי טובא ומגרשי נשייהו [והיו כועסים הרבה ומגרשים את נשיהם] וכהן הרי אסור בגרושה, ומשיתרחט ולא יכל להחזיר את אשתו ועבדי רבנן תקנתא [ולפיכך עשו חכמים תקנה] לכתוב סוג שטר מסובך כזה, אדהכי והכי מיתבא דעתייהו [שבין כך וכך תתיישב דעתם של הכהנים] ולא יגרשו.
שטר מקושר אותנטי
בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת, בעקבות גילוי ממצאים רבים מימי סוף בית שני והתקופה הרומית במערות מדבר יהודה על ידי בדואים משבט התעמרה, התעורר עניין רב בהיסטוריה של האזור בתקופות אלו.
יגאל ידין הרמטכ"ל השני של צה"ל ופרופסור לארכאולוגיה נודע בחקר ממצאיו הרבים בכל רחבי הארץ. קריירה ענפה הוא עשה בכל מה שקשור במגילות ים המלח והמערות בקומראן משם שלה ממצאים רבים לצד סממנים יהודים אותנטיים מובהקים כמו תפילין ציצית אגרות בנושא הספקת ד' מינים ועוד מתקופה חורבן הבית השני.
בין הממצאים שמצא במערת האיגרות בנחל חבר הוא מצא שטרות מקושרים וכך הוא מדווח לנו מתוך המערה:
מתחת לסל נמצאו כשלוש נאדות עור קרועים ומכורסמים ביותר על ידי תולעים ועש. צדם 'הפתוח' היה קשור בחבלים ובאחד מהם נמצאה אגודה גדולה של פקעות חוטי-פשתן וחבילה ארוזה יפה בחבילה וקשורה בחבל נצרים שם נמצא תיק עור עם פאפירוסים רבים מונחים זה לצד זה. עם פתיחת החבילה נתברר שהיא מכילה את הארכיון של בבתא בת-שמעון. רובן של התעודות נשתמר במצב טוב מאוד. בתיק נמצאו 35- תעודות מתקופות שונות ו23 מתוך השטרות היו 'שטרות מקושרים'.
יגאל ידין שהיה על פניו אדם חילוני מסכם בהתרגשות וכותב נחרצות:
ששיטת ההלכה בכל הקשור לשטרות מקושרים רבו המחלקות ובעיית השטר המקושר שבירולשמי גיטין כעת כשנמצאים בידנו שטרות מקושרים ממש מבית מדרשו של רבי עקיבא אין כמדומה, מקום לחילוקי דעות בפרשה זו.
מדוע הם כעסנים?
במהר"ל כתב בחידושי אגדות שדווקא כהנים הם רגזנים יותר מאחרים משום שכידוע הגמרא בחגיגה (י"ג ב) כותבת שתתקע"ד דורות צריכים להיבראות קודם העולם והקב"ה שתלם בכל דור והן עזי פנים שבדור, אותם דורות מבאר המהר"ל הם 'הכנים' שבנינו ולא היה העולם מתקיים בפניהם ולכן שתלם מעט בכל דור ועליהם מרצה הציץ שמכפר על עזות פנים.
במהרש"א ביאר בפשטות כי מעלת הכנוה היא שגורמת לכהן לכעוס כי מתוך חשיבות הכהונה הוא עומד במריבה ואינו שותק ולפי חשיבותו אין ראוי לעבור על מידותיו.
משמר היוצא למשמר הנכנס
במסכת ברכות (יב , א) נאמר: אמר רבי חלבו: משמר היוצאאומר למשמר הנכנס : מי ששכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות
ונראה לי ליתן טעם לשבח למה ברכו דוקא משמר היוצא למשמר הנכנס, ולא להיפך משמר הנכנס למשמר היוצא. והוא מפני שכתוב (הושע ד, ד) ועמך כמריבי כהן, אלמא שהכהנים הם בני מריבה...ולפי שיש לחוש מאד פן ואולי יפול ביניהם מריבה בבית המקדש בענין חילוק הקרבנות ולחם הפנים, ובענין עבודות בית המקדש כיון דנפישי וחמירי, ואם אין ביניהם שלום אז יש לחוש שלא יקריבו הקרבנות ולא יעשו עבודות בית המקדש כסדרן וכהלכתן, דבא לכלל כעס בא לכלל טעות (ספר באר שבע)
סמיכות ברכת השלום לברכת כוהנים
להיות שהכוהנים רגזנים שהם מורי התורה מנהלי ומנהיגי העם וצריכים לנהוג נשיאותם ביד רמה ולזרוק מרה בתלמידים ומי שאין בו כעס אינו ראוי לזה וכדי שלא יבואו למחלוקת במקום שאין צורך לעבודת ה' צריכים לברכת שים שלום. ועוד היאך יברכו הם לישראל בברכת כהנים וישם לך שלום, אם הם בעצמם אין ביניהם שלום, הלכך הוצרכו משמר הנכנס דוקא לברכה זו (כתב סופר)