תולדותיהם של צדיקים
רבי יעקב מוצפי (ה'תר"ס - י"ג בסיוון ה'תשמ"ג) היה מיקרי קרתא דירושלים תלמיד חכם מובהק מקובל ואב"ד העדה החרדית הספרדית בעיר הקודש.
הוא נולד בעיראק לאביו רבי עזרא ולאמו מזל טוב בשנת תר"ס (1988). את לימודו החל בתלמוד תורה "מדרש תלמוד תורה" יחד עם ש"ב רבי סלמאן מוצפי זצ"ל. ויגדל הילד ושמו כבר הלך לפניו ונודע כשקדן מופלא נעים הליכות ושפל ברך בהמשך עבר ללמוד בישיבת "מדרש בית זלכה", שם למד תורה מפיהם של רבנים נודעים לשם ולתהילה ובראשם מרו ורבו רבי צדקה חוצין זצ"ל דיין בבית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים ומייסד בית הכנסת "שמש צדקה" בעיר, מתלמידיו של מרן הבן איש חי.
ב-1940 האדמה התרגשה על יהודי עיראק עם תחילתם של פרעות 'הפרהוד', בתקופה ההיא התגלה רבי יעקב ברוחב ליבו ובדאגתו לשלום הציבור כאשר השכין את המגורשים היהודים בבית המדרש וגייס למענם כספים מעשרי ונדבי עם.
עשר שנים מאוחר יותר הוא עלה ארצה והתיישב בעיר הקודש ירושלים וקבע את מקום מושבו בבית כנסת 'שמש צדקה' שם שימש כשליח ציבור וראש ישיבה ומאוחר יותר כאב"ד ק"ק הספרדים במשך שנים רבות
נלב"ע ביום י"ג סיוון ה'תשמ"ג והוא כבן 83.
דירה, משכרות, משרה
בקונטרס שמש צדקה ומרפא מסופר על גדול ענוותנותו שסירב לשנות מהרגליו ולא זע ולא נד כמלוא הנימה מד' אמות של הלכה.
בעלותו ארצה בחצר בית הכנסת בנו לו צריף קטן, ושם גר עם משפחתו ועם מר אביו בדוחק, עד שראו אנשי בית הכנסת שמהצפיפות, רבי יעקב היה ישן בעזרת נשים, כי אין מקום בצריף, אז לקחו יוזמה כמה מיחידי בית הכנסת, ודאגו לרכוש לו דירה ברחוב צפניה
רבי יעקב הוזמן לרבנות בכדי להציע לו תפקיד, ראו אותו חביריו ואמרו לו- יש לנו בקשה לכבודו, שכבודו יעזוב את הכובע והמלבוש של החלוק וילבש מעיל ארוך שחור ומגבעת כדרך לבוש רבני המקום, ובקרוב יקבל דירה בת 5 חדרים ותפקיד מכובד ברבנות ומשכורת שמנה ותהיה עימנו, ענה להם ח"ר יעקב "תיזכו למצוות", והלך לדרכו ובכך דחה את הצעתם, המשיכו לשלוח עוד משלחת להציע לו שיהיה רב עיר עם בית כנסת גדול ומפואר וללמד בישיבות, ולא הועיל מאומה, עמד איתן ולא התפתה ונשאר כל ימיו בבית הכנסת "שמש צדקה", והרביץ תורה לזקנים ונערים כאחד, ואמר פה אשב לא אצא מירושלים עיה"ק.
התנגדותו לציונות
הוא הצטרף להלך הרוח של העדה החרדית האשכנזית בירושלים ונקט בקו של התבדלות מהמדינה ומוסדותיה בשל כך הקים את העדה הספרדית בירושלים שתשמש מסגרת דומה לזו האשכנזית הקנאית למדינה, בכל בחירות מזדמנות רבי יעקב חזר וקרא 'שאין להשתתף בבחירות הטמאות'
בשנת תשי"ט בא ארצה רבי יואל מסאטמר זצ"ל ופגש את רבי יעקב מוצפי זצ"ל הם התוועדו בארבע עיניים ואת רשמי התרשמותו מן הפגישה העלה רבי יואל על מכתב:
הן בקודש חזיתי אנשים יראי שמים מאחינו בנ"י ספרדים ובני עדות המזרח הכואבים על מזבח ד' ההרוס ועל העזובה הרבה השוררת אצל אחים העולים הנותונים לטרף ולמעבירים על הדת בארץ הקודש... ויסדו את העדה החרדית הספרדית...להיות מבצר ליהדות הספרדית הנאמנה...ובראשם עמוד רבי האי גאון ארי עלה מבבל צדיק וגדול כבוד שם תפארתו רבי יעקב מצפי שליט"א משיירי כנסת הגולה שמורי משמרת הקודש.
בספר 'ארי עלה מבבל' של תלמידו רבי אהרן שלום נעימי כתב - שלמורת סירובה של העדה החרדית האשכנזית להכיר בשחרור הכותל, הרב מוצפי היה נוהג להגיע אל הכותל מדי יום שישי כדי להתפלל תפילת מנחה של ערב שבת, ואף קבע לו מקום סמוך לכותל.
ובחלומי – מרן הבן איש חי זי"ע
בהסכמות לספרו שו"ת תפארת יעקב שיצא לאור עולם לאחר מותו כתב הרה"ג יעקב חיים סופר שליט"א ראש ישיבת כף החיים. לאחר דברי שבח והלל לרבי יעקב מוצפי זצ"ל הוא מעיד בעצמו על סיפור מופלא ביותר בין רבי יעקב מוצפי זצ"ל למרן הבן איש חי זצ"ל. וכה דבריו שם: ואקבע כאן רק עובדא אחת ששמעתי אני הקטן מרבינו הגדול זצ"ל שסיפר על עצמו והוא כאשר נסתלק לחיי העולם הבא גאון עוזינו רבינו הבן איש חי זצ"ל ביום י"ג אלול תרס"ט נערכה לו הלויה גדולה ועצומה בעיר בגדאד אשר כמותה כמעט לא היתה והשתתפו בה המונים המונים אלפים זולת חולים או זקנים כאשר שמעתי מפיו
וגם רבינו ז"ל השתתף בהלויה זו בהיותו ילד כבן עשר שנים ובמהלך ההלויה הנוראה והמזעזעת ההספדים והבכיות העצומות והנה בלבו של רבינו ז"ל עלתה מחשבה שבעזה"י כאשר הוא ישא אשה ויולד לו ילד אזי יקרא שמו יוסף על שם רבינו הבן איש חי כך הרהר בלבו
ואכן אחר שנים כשנולד לו בנו הזה, בליל הברית בא לו בחלום רבינו הבן איש חי זצ"ל ואמר זו זכור תזכור אשר הבטחת ואכן כך עשה וקרא לבן הנולד בשם הבן איש חי וכשסיפר לי זאת כבר חלפו עברו עשרות בשנים ועדיין היה מתפעל מאוד ואומר איך הוא ידע? איך הוא ידע?
וגם אכתוב ברמיזה מה ששמעתי בלחישה מדודי מרן ראש ישיבת פורת יוסף המעטירה רבינו הגדול רבי יהודה צדקה זצ"ל שאמר לי על רבינו הגדול רבי יעקב מוצ'פי זצ"ל שהיו לו חלומות אמת וגלויים וכבוד ה' הסתר דבר ואכמ"ל
קבלה טובה של ילד בגיל 9
אכן זו לא הייתה הקבלה היחידה של רבי יעקב מוצפי זצ"ל שקיבל ע"ע בעת הלוויה של מרן הבן איש חי זצ"ל הקבלה הנוספת של הילד יעקב שהיה אז בגיל 9 בלבד הייתה מאותו יום לקום ב-2 לפנות בוקר ולעסוק בתורה. וכפי שהעיד על כך ש"ב הרב בן ציון מוצפי שליט"א :
ומדי דברי בו זכור אזכור ותשוח עלי נפשי כי מו"ר אבי זלה"ה סיפר כי לי בילדותם למדו יחד תורה בבית המדרש הנודע בית זילכה שבעיר מולדתם בגדד ובהיותם בני דודים שניים נקשרו בעבותות האהבה ושניהם נולדו בשנת התר"ס מו"א בכ"ז בשבט וח"ר יעקב בחודש אייר וכשהגיע מו"א למצוות אמר לו ח"ר יעקב כי מקנא הוא בו הן על שהקדימו בחיוב המצוות בכמשלוש חודשים הן שהוא יכול לברך על ספירת העומר השנה בלי מחלוקת ובלי פקפוק ואילו הוא יצטרך לברך לסברת החולקים גם זכו שניהם כאחד לקום באשמורת הבוקר בשעה 2 בבוקר מיום פטירת הגאון רבינו יוסף חיים זיע"א והיו לומדים בצוותא בהחבא וסיימו כל ספר ראשית חכמה שבט מוסר ואחריהם חובות הלבבות
ת.נ.צ.ב.ה