חג הסוכות
חג הסוכות הוא אחד מ"שְׁלֹשׁת הָרְגָלִים" - שלושת החגים המרכזיים בעולם היהדות: פסח, שבועות וסוכות, והוא נמשך במשך שבעה ימים, מט"ו בתשרי ועד כ"א בו.
כשבית המקדש היה קיים, היתה מצווה וחובה על כל יהודי לעלות לירושלים בשלושת הרגלים, והיו מקריבים במשך החג שבעים פרים. כיום, נוהגים 'לקדש' את החג על ידי שעושים בו "קִדּוּשׁ", אוכלים ארוחה חגיגית, מתפללים תפילות מיוחדות, וכמובן: יושבים בסוכה ומברכים על הלולב ו"אַרְבַּעַת הַמִּינִים", כפי שנסביר בהמשך.
היום הראשון של סוכות - ט"ו בתשרי נחשב כ"יוֹם טוֹב" וחלים בו כל הדינים של איסור עשיית מלאכה ושאר הלכות יום טוב. בחו"ל, חוגגים את היום טוב הראשון במשך יומיים: ט"ו וט"ז בתשרי. הימים שבין ט"ז לכ' בתשרי נקראים בשם ימי "חוֹל הַמּוֹעֵד", וכמו בפסח, היום האחרון של החג הינו גם כן "יוֹם טוֹב". בחו"ל חוגגים אותו במשך יומיים: "שְׁמִינִי עֲצֶרֶת" ו"שִׂמְחַת תּוֹרָה" ובארץ מאחדים את שני הימים ל"יוֹם טוֹב" אחד.
חג הסוכות נקרא גם בשם: "חַג הָאָסִיף", היות וזמן החג חל בעונת השנה החקלאית, בו נאספת התבואה מן השדות. כמו כן, בתפילות אנו מכנים את החג בשם "זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ", היות ובזמן זה צריך להרבות בשמחה.
מאפייני החג
חג הסוכות נחשב לחג שמח במיוחד, הן משום שבו ישנה מצווה מיוחדת מהתורה לשמוח: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", הן משום שהוא החג המסיים את השנה החקלאית, ובתקופה זו אוספים את התבואה, והן משום שהוא מגיע מיד לאחר יום הכיפורים, ואנו מביעים את שמחתנו ובטחוננו בכך ש'זכינו בדין' ונחתמנו לחיים ארוכים.
הֲיָדַעְתָּ? סוכות הוא החג היהודי היחיד שאין לו 'מאפייני אוכל' משלו...
הסוכה
היכרות עם הסוכה
הסוכה היא מבנה ארעי שבו עוברים לגור במשך שבעת ימי הסוכות. מבחינת ההלכה, יש לעשות בסוכה את כל הדברים שאנו עושים בבית במשך השנה בדרך כלל.
קירות הסוכה נקראים בשם "דְּפָנוֹת", וה"סְכָךְ" הוא כינוי לעלים המכסים את הסוכה מלמעלה.
המילה "סֻכָּה" מגיעה מן השורש ס.כ.כ. שמשמעותו: מבנה ה'סוֹכֵךְ' על האנשים שבתוכו, ומכאן נובע גם שמו של ה"סְכָךְ".
ישנם הלכות רבות הקשורות למבנה הסוכה, לגודלה, לגובהה ולסכך שלה, ובחוברת זו נתמקד רק בדינים השכיחים והמצויים ביותר.
מדוע יושבים בסוכה?
מצווה מהתורה לשבת שבעה ימים בסוכה, זכר לענני הכבוד שבהם הקיף השם את בני ישראל בצאתם ממצרים. המצווה לזכור את יציאת מצרים היא מיסודות האמונה היהודית, ומצוות רבות במשך השנה נובעות מהצורך 'לשמר' ולהשריש בליבנו את סיפור יציאת מצרים, שאחריה הפכנו לעם הנבחר בקבלת התורה בהר סיני מאת בורא העולם בכבודו ובעצמו.
למרות שיציאת מצרים היתה בחודש ניסן, אנו חוגגים את חג הסוכות דווקא בחודש תשרי - חודש סגרירי, ממש לפני בוא החורף - משום שדווקא בעונה כזו ניכרת העובדה שאנו יושבים בסוכה מפני ציווי השם ולא מצד מזג האוויר הלוהט שבחוץ.
הישיבה בסוכה היא "מִצְוַת עֲשֵׂה" התלויה בזמן, ולכן הגברים חייבים בה והנשים פטורות ממנה.
הִלכות סוכה
כל אחד ואחת יכולים לבנות את הסוכה ואין צורך בליווי צמוד של 'משגיח כשרות' או רב. עם כל זאת, למרות שבנייתה אינה מסובכת, ישנם כמה כללים הלכתיים חשובים אליהם צריך לשים לב במהלך הקמת הסוכה, בכדי שהיא תהיה 'כשרה' ונוכל להשתמש בה בימי חג הסוכות.
את האורך והגובה (של הסוכה או של "אַרְבַּעַת הַמִּינִים") אנו מודדים באמצעות יחידת מידה ששימשה בעבר למדידות אלו, ונקראת בשם "טֶפַח". אורך ה"טֶפַח" במידות העכשוויות: כ-8 ס"מ.
מיקום וגודל הסוכה
● הסוכה צריכה להיות תחת כיפת השמים. לא תחת גג, מרפסת או ענפים של עץ.
● הסוכה אינה חייבת להיות מחוברת לקרקע, וניתן לבנותה על גבי עגלה, ספינה ואפילו בעל חי. כיום זהו מחזה נפוץ לראות סוכות ניידות על גבי מכוניות, הנותנות - כמו הסוכות הציבוריות הממוקמות בכל מקום ציבורי - אפשרות לציבור הרחב לקיים את מצוות חג הסוכות בתוך הסוכה הניידת.
● אין לבנות סוכה במקום שהישיבה בה תהיה כרוכה בצער, כמו במקום עם ריח רע, רוחות חזקות, נחיל יתושים וכדומה.
● חלל הסוכה צריך להיות לא פחות משבעה טְפָחִים רבועים (כ-56 ס"מ).
הדפנות
● הסוכה צריכה להיות בעלת שלוש דפנות לכל הפחות. ניתן להשתמש גם בקירות בית או בעצים מחוברים כאחת מן הדפנות.
● את דפנות הסוכה ניתן לבנות מכל חומר שקיים בשוק, ובלבד שלא יהיו מחומרים המדיפים ריח רע או כאלה המתייבשים מהר (שברור לנו שלא יחזיקו מעמד כל שבעת ימי החג).
● דפנות הסוכה צריכות להיות חזקות מספיק כדי לעמוד בצורה יציבה כל ימי החג נגד כל הרוחות. אם הדפנות עשויות משמיכות, יריעות בד וכדומה, יש להקיף אותן בשלוש קורות או מוטות שאינם מתנדנדים ברוח, מהקרקע עד גובה של עשרה טפחים פלוס (כ-81 ס"מ) כשהרווח בין אחד לשני יהיה פחות משלושה טפחים (כ-24 ס"מ).
הסכך
הסכך הוא למעשה ה'גג' של הסוכה, והוא צריך להיות אך ורק ממין הצומח, מצמחים תלושים שגדלו באדמה, כמו ענפים או קנים שאינם מחוברים לעץ.
● אין להשתמש באותם ענפים או קנים באם הם שימשו - או משמשים עדיין - ככלי עבודה כלשהם, כדוגמת סולמות, ארגזים או משטחים שעשויים מעץ, קרשים לפיגומים וכדומה.
● הסכך צריך להיות מפוזר על כל פני שטח גג הסוכה, באופן כזה שלא יהיה חלל ריק שאין בו סכך.
● כמו כן, יש להקפיד ולדווא שהסוכה תהיה מוצלת, באופן כזה שגם ביום שְרָבי, בו השמש יוקדת בחוזקה, יהיה השטח המוצל שבתוך הסוכה גדול הרבה יותר מהשטח אליו חודרת השמש.
● את הסכך יש להניח רק לאחר הקמת הדפנות.
כיום, ישנו סכך מיוחד הנקרא בשם 'סכך לנצח', משום שהוא מחזיק מעמד שנים ארוכות, והוא עשוי ממחצלת הנעשית במיוחד עבור השימוש בחג הסוכות. סכך זה נוח וקל מאוד לשימוש, וניתן לקפלו ולשמור אותו לשנים הבאות.
● חשוב מאוד: אין לקשור את הסכך לדפנות בחוטי ברזל, אזיקונים וכדומה, אלא אך ורק בחוטי ענפים או חוטים הגדלים מן הצומח, כמו חוטי פשתן וכדומה.
● כמו כן, אין להניח על גבי הסכך משטח עץ כבד וכדומה בכדי שלא יעוף הסכך, ויש לחפש דרכים 'כשרות' יותר עבור זה.
בונים את הסוכה
● יש להשתדל להתחיל לבנות את הסוכה בצאת יום הכיפורים.
● בניית הסוכה יכולה להיעשות בידי כל אחד ואחת, אך את הסכך יניח רק גבר יהודי מבן 13 ומעלה.
● מקִימים תחילה את הדפנות ורק לאחר מכן מסככים בסכך.
● משפחות רבות נוהגות לקשט את הסוכה כדי לשתף את הילדים בשמחת החג ובשמחה של בניית הסוכה.
מצוות הישיבה בסוכה
נאמר בתורה: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". מכאן אנו למדים שבמשך שבעת ימי החג צריך לעשות בסוכה את אותם דברים שאנו עושים בדרך כלל בתוך הבית: לאכול, לשתות, לישון, ללמוד ולדבר עם החברים או עם בני המשפחה, ואם נמצאים במקום שאין בו בית כנסת - אזי צריכים גם להתפלל בתוך הסוכה.
ההלכה קובעת שאם אדם מרגיש צער, חוסר נוחות וכדומה במהלך הישיבה בסוכה, אזי הוא 'פטור' ממצווה זו. כשיורד גשם, לדוגמה, אין חיוב לאכול או לישון בסוכה. כיום, נהוג בקרב קהילות רבות (וכך הוא מנהג חב"ד) שלא לישון בסוכה, גם במזג אויר נעים, משום שעל פי הקבלה מאירים בסוכה 'אורות' רוחניים גבוהים, ולא מתאים לישון במקום קדוש כל כך.
במשך שבעת ימי החג, כאשר אוכלים בתוך הסוכה, יש לברך - מלבד הברכה על המאכל עצמו - ברכה נוספת: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' . . אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה".
● בשעת ברכת "לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה" יש להביט בסכך שמונח מעל הסוכה.
● ברכה זו מברכים רק כאשר אוכלים מאכל שעשוי מחמשת מיני דגן וכששותים יין, ולא כששותים מים או שאר משקים קלים וכדומה.
משפחות רבות פותחות את שערי הסוכה עבור אורחים יחידים או משפחות ומציעות להם לבוא ולהתארח אצלן לרגל החג. סוכות אלו מכונות בשם: סוכות "כָּל דִּכְפִין" (מונח הלקוח מליל הסדר, בו אנו מכריזים: "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵכוֹל" - "כל מי שרוצה, מוזמן לבוא ולאכול").
הצגת כל התגובות