לאחרונה שוב ושוב נשמע הקול המעורר שאלות כאלו ואחרות על היחס כלפי הנשים בעולמנו ואולי בעיקר בחברה החרדית, וביותר כאשר עולה תביעה בעניין ייצוג נשים בכנסת, במאמר זה אין בכוונתנו לשכנע מאן דהוא לחיות את חייו כמסקנת המאמר אלא בכוונתנו להציג בפני הקורא את העומד מאחורי צורת החיים של העולם היהודי התורתי כאשר היחס לאשה מגיע ממקום של כבוד והרבה כבוד. ואת ההכרעה בעניין ייצוגם של נשים בתפקידם כאלו ואחרים נשאיר לגדולי ומנהגי הדור.
בספר בראשית נאמר "זכר ונקבה ברא אותם ויקרא את שמם אדם" (ה,ב)
מהו "אדם"?
אדם הוא השם של יחידה אחת המרכיבה חלקים שונים כאשר חלק אחד - האיש, והחלק השני - האשה. אמנם כל חלק וחלק מאותה יחידה מושלמת נולד בפני עצמו, אבל כאשר מגיעים בברית הנישואין נהפכים האיש והאשה ליחידה אחת ומגיעים לשלמות ומכתירים עצמם בתואר "אדם".
אומרת התורה "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (ב, כד) מכאן שחובת האדם בעולמו להיות נשוי, וכן מטרתה של האשה בעולם להיות נשואה. וכל עוד הם אינם כאלו, עליהם להכין עצמם למצב זה.
מכאן שזו מטרת הנישואין ותכלית חייו של האדם בעולם, להפוך את שני בני הזוג ליחידה הנקראת "אדם" המורכבת מחלקים שונים כאשר כ"א מבני הזוג נחשב כאבר מתוך גוף שלם, וא"כ כשם שלכל אבר ואבר יש תפקיד המיוחד לו ואין האחד מתקנא בתפקיד חברו כלל וכלל ואין האחד רוצה למלאות את תפקידו של השני והכל יודעים שכל מה שיעשה ויושג על ידי היד, אין בכח הרגל לעשות. וכל מה שיעשה ויושג על ידי הרגל, אין בכח היד לעשות, כך צריך להיות גם היחס בין איש לאשה.
ולכן גם כאשר האיש איננו יכול ללדת אין זו אפליה שהרי ההורים ילדו יחד, ואותו האבר הנקרא רחם שאחראי על ההריון והלידה מצוי בחלק גוף האדם הנקרא אשה. וגם כאשר האשה אינה יכולה לשמש בתפקיד של רב או דיין וכד' אין זו אפליה שהרי בעלה יכול לשמש באלו התפקידים והיא הרי חלק ממנו ולכן נקראת הרבנית רבנית ע"ש פועלו של בעלה הרב.
אך בימינו, שכל צורת חיי הנישואין מאבדת את האור, את היוקרה, את היופי האמיתי, ממילא רואים האנשים בחיי הנישואין מסגרת לחלק מסוים מחייהם ולא עיקר למטרת חייהם אי לכך מתעוררות השאלות על שיוויון, על אפליה.
גישת היהדות בנקודת המוצא ביחס לנשים וגברים היא ששני המינים שונים זה מזה ולכן כאשר נרצה להשוות בניהם אין זה שיוויון אלא אפליה, כאשר נדע שכל ההבדל בהתייחסות בין שני המינים נובע מהבדלים אמיתיים הקיימים ביניהם א"כ אין זו אפליה אלא יצירת השוויון כי כאשר שני יצורים שונים מקבלים טיפול זהה אחד מהם מקבל טיפול שאינו ראוי לו וממילא מופלה לרעה.
בעבר במסגרת המאבק הפמיניסטי נטו להתעלם מהשוני בין שני המינים על אף שמבחינה פיסיולוגית ברור לכל שגוף האדם של הגבר שונה מהאשה ובכ"ז רצו להבדיל בין הגוף לבין הנפש. כיום כבר הוכח ורבו החוקרים שטענו שגברים ונשים שונים זה מזה לא רק במערכת הגופנית אלא גם בתפקוד המח וכוחות הנפש.
לפי מערכת המושגים בעולם המודרני לגדל ילדים, לחנכם, להשקיע בהם, לשהות לידם, לשמוע לצרכיהם, לצפונות ליבם - זו השפלה ולכן נטענת הטענה מפני מה זהו תפקידם של הנשים ולמה הן המושפלות בכך שלא עושות קריירה אלא עסוקות בענייני הבית.
יש לזכור שאותן נשים הרואות בכך השפלה בהקשבה לילדיהן בהטיית אוזן לנטיות ליבם ואינם מוצאות עניין בחינוך ילדיהם ובשהות עמם גורמות לילדים לחוש שהם אבן נגף המפריע להתקדמות האם בתוכניות העתיד שלה במה שמעניין אותה באמת וכך מובילים את הילד הישר אל המדרון החלקלק גם ככה.
כאשר נדע שבעולם היהדות הבית והילדים מקבלים מקום של כבוד בראש הפירמידה שהרי בזמן שכל אומות העולם בנו מרכזי תרבות בנתה היהדות את הבית היהודי בו שוכנים מלך ומלכה וזכתה האשה שהפקידו בידיה את המפתח ללב של העם היהודי ולנכס היקר ביותר שלו שהרי הדבר שמכריע על יהדות הרך הנולד זה זהות האם שהיא זו שבידה מפקידים את חינוך הילדים היא נושאת בתפקיד החשוב ביותר כך נבנה סולם הערכים הפנימי ביהדות.
וכאשר נעמיק עוד נגלה שמקומה של האשה גבוה כמטחווי קשת ממקום האיש. המהר"ל כותב שהאשה קרובה יותר לגן עדן קרובה יותר לשלמות מאשר האיש ולכן חייבת פחות במצוות ובמעט הסיוע שנותנת לבעלה לעמול ולעסוק בתורה ובמצוות זוכה לאותו החלק בעולם הבא ולחלק הזה יזכה הבעל אך ורק לאחר מאמץ גדול של עבודת ד' בתו"מ במהלך כל חייו.
וא"כ כאשר מגיעה האשה ורוצה בכ"ז להשקיע עצמה בלימוד תורה שאין זה תפקידה ז"א שאינה עושה את תפקידה כראוי שהרי לא ניתן עודף של זמן בעולם והרי לכל אחד יש זמן לייצר את המוצר שלשמו הגיע למפעל ואם כעת משקיע במוצרים שאין זה תפקידה מתי תמלא את שליחותה ותפקידה היא שהרי עסוקה בתפקידים לא לה ומועלת בתפקידה שלא מנצלת את זמנה למטרה שיוחדה לה. אמנם חייבת גם האשה בלימוד חלקים מהתורה ההכרחיים לעבודתה ולתפקידה הלכות וטעמיהן מוסר ואמונה וכד'.
צריך לזכור שמלכתחילה אין זה הגיוני כלל וכלל שירצה הקב"ה להשפיל את ברואיו המוגדרים כ'נזר הבריאה' "ויקרא את שמם אדם", וכל אותם רעיונות העולים להם במהלך הדורות של קושיות וטענות בסוגיות אלו אינם אלא יציר מוחם של אותם אלו הכופרים בסתר או בגלוי באלוקי ישראל ובתורתו.
אנו נניף את דגל התורה בבנית התא המשפחתי היהודי המשכן הפרטי כפי שהיה מאז ולעולם, כאשר הקשר האמיתי בין איש ואשה נכון ומכוון לדעת עליון יוצר את האימרה בגמרא זכו שכינה ביניהם כך בנית הבית בתא המשפחתי הבסיסי מהוה נדבך משמעותי בבנין היצירה המופלאה שנקראת האומה הישראלית.
הרב ישראל אברמובסקי הוא ראש בית המדרש "תורה והלכה" ירושלים.
הצגת כל התגובות