בית הדין הרבני הגיש היום (חמישי) לבית המשפט את תשובתו בנוגע לעתירה שהגישה אם כנגד בית הדין, בדבר חיוב למול את בנה.
כזכור, בני זוג נשואים ולהם ילד בן עשרה חודשים. הבעל הגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני, וכחלק מהסכם הגירושים ביקש מבית הדין לחייב את אשתו לאפשר עריכת ברית מילה לבנם המשותף.
בית הדין נעתר לבקשת האב, והודיע לאם כי במידה ולא תסכים לעריכת הברית היא תיקנס. האם, שלא הסכימה לעריכת ברית לבנה, עתרה לבג"ץ, זאת לאחר שבית הדין אכן קנס אותה. עתירתה של האם זכתה להד ציבורי נרחב.
כאמור, היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עו"ד שמעון יעקבי, הגיש היום את תגובתו לעתירה. "סמכותו של בית הדין הרבני היא לדון במחלוקת שבין הורים כמו כל עניין הכרוך בגירושין", כתב יעקבי.
יעקבי מביא בתגובתו לבית המשפט את החלטת הדין של בג"ץ משנת 98', בעקבות עתירה של עמותה שביקשה לאסור באופן גורף עריכת ברית מילה לקטינים, שם נקבע כי "יש לראות בברית המילה אירוע חשוב ומשמעותי המסמל השתייכות לאומית לעם היהודי, וזאת ללא קשר הכרחי לשמירת מצוות או לאמונה דתית".
"נקודת המבט הינה כי טובת הנימול מחייבת את הכנסתו בברית המילה, הן על פי מבחני הדתי הן על פי התפיסה החברתית והמוסכמות החברתיות בדבר מהותה של המילה" כתבו השופטים.
המדינה טענה כי ברית המילה הינו נוהג דתי ולא טיפול רפואי. "לאורך כל ההיסטוריה בוצע הטקס ע"י מוהל שאינו בהכרח רופא. עריכת ברית מילה משקפת את טובת הקטין על פי המבחן הדתי ועל פי התפיסה החברתית והמוסכמות החברתיות בדבר מהותה של המילה".
בתשובתו לבית המשפט מפריך יעקבי את טענת האישה לפיה 'אין לכרוך בתביעת גירושין בבית הדין הרבני מחלוקת בין הורים בדבר עריכת ברית מילה בניגוד לזכות ל"חופש מדת"'. לדבריו, "בית הדין הרבני לא התיימר ואינו מתיימר ליטול לעצמו סמכות חוקית להורות על עריכת ברית מילה כאשר שני ההורים אינם מעוניינים בכך. בתי הדין הכריעו במחלוקת בין הורים בסוגיה הנתונה לאפוטרופסותם - כמו כל עניין אחר שנכרך בפועל בגירושין".
"לא טוב עושה העותרת המבקשת להטמיע בפעוט הרך הרגשה של חריגות מיותרת שעלולה להביא לרגשי נחיתות ולפגיעה נפשית חמורה", כותב יעקבי.
"לאור רגישות הסוגיה ובפרט על רקע הצורך לערוך ברית מילה לתינוק מוקדם ככל האפשר כל עוד אין מניעה רפואית לכך, והכל מנקודת מבט של טובת הילד וזכויותיו – מן הראוי כי בית המשפט יכריע בדחיפות בעתירה", מסיים יעקבי.