יום 'תענית אסתר' מסוגל שיתקבלו תפילותינו, ולכן יקדיש אדם מזמנו לומר מזמורי תהלים, ובפרט מזמור 'למנצח על אילת השחר", ואח"כ ישפוך שיחו לפני ה' ויבקש בקשתו ממנו יתברך".
וזה לשון ספר "קב הישר" (סימן צז):
"לכן יושבי כפרים צריכין גם כן להיות בחבורה קדישא בבית הכנסת ביום תענית אסתר, כי יום זה הוא מסוגל מאוד שיקובל תפלתינו בזכות מרדכי ואסתר. וכל מי שצריך רחמים על איזה דבר שהוא צריך להתפלל, יקח פנאי לעצמו ביום התענית אסתר, ויאמר תחלה מזמור כ"ב בספר תהלים אילת השחר.
ודרשו רז"ל דאסתר היתה נקראת 'אילת השחר'. ואח"כ ישפוך שיחו לפני ה' ויבקש בקשתו, ויזכיר זכות מרדכי ואסתר, אשר בזכותם יעתר לו הקב"ה ויפתח לו שערי רחמים ותקובל תפלתו ברצון."
ובספר "כלבו" (הלכות פורים) כתב, וז"ל: "התענית שאנו עושים אינו אלא זכר לתענית אסתר ושיזכור כל אדם שהבורא יתברך רואה ושומע כל איש ישראל בעת צרתו, כאשר יתענה וישוב אליו בכל לבבו כאשר עשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, עכ"ל."
בספרים הקדושים כתבו שיש עוד טעם לתענית אסתר אשר גילה המגיד להרב בית יוסף ז"ל והוא שהשגחת הקב"ה תמיד על ישראל שהן נחלתו ועדת סגולתו והוא חפץ להצדיקם כדי להנחילם שכר טוב לעוה"ב וכהיום שמגיע י"ד להיות ישראל שמחים וששים בו על תוקף הנס שעשה הקב"ה בהמן הרשע ובבניו ואז היא נקראת שמחה של מצוה
ועל זה אמרו רבותינו ז"ל שחייב אינש לבסומי בפורים והנה יש לחוש פן על ידי ריבוי האכילה ושתיה ושמחה באין ישראל לידי חטא לכן הקדים הקב"ה התענית ולפי שהתענית הוא סגולה להנצל ע"י התענית מן החטא וכו'.