עד כמה הילדים חשובים לנו כדי שניתן להם להשתעמם? הדור שלנו כבר לא יודע מהי ההנאה של לשבת רגל על רגל וליהנות מהשעמום, ליצור חוויות משפחתיות ביחד ובקיצור - להתאחד כמשפחה ולתת זמן לשעמום בריא שכולנו זקוקים לו
פעם, כשהיינו ילדים, לפני עידן הסמארטפונים והנטפליקס, היינו רואים את ההורים שלנו "משתעממים" להם מדי פעם. כשלחלק מאתנו היה מודל שעמום טוב לחיקוי, ולחלק גרוע. לחלקנו רק בשבת ולאחרים דווקא באמצ"ש. בבית, בתור לרופא, או למשרד הפנים - היינו פשוט מביטים במבוגרים יושבים, משוחחים, משחקים שש בש, דמקה, שחמט ומה לא.
מסתבר שלילדים שלנו אין דגם כזה. הם דווקא לא רואים מבוגרים משתעממים. ולמה?
כי בכל רגע נתון אנחנו מתמסרים לנייד - עובדים, מתכתבים, מצטלמים או משחקים עם עצמנו. ואת השעמום משאירים לאחר כך. שעמום שאנחנו איפה שהוא זקוקים לו.
ונמשיך עם העץ המשפחתי - לילדים שלנו כבר לא קיימת דוגמה חיובית או שלילית איך להתמודד עם שעמום. גם אלו ששומרים שבת כבר לא מוצאים את עצמם משתעממים, הם פשוט משלימים את כל מה שלא קראו במשך כל השבוע. ולפני שהספיקו לסיים כבר הופיעו שלושה כוכבים ויאללה לעיסוק הטלפוני הבא.
שמתם לב? שאנחנו פונים לנייד בעיקר בזמן הפנוי שלנו - אחרי הערימת מטלות ועשייה שמילאנו אנחנו בורחים לפלאפון כי שם המנוחה שלנו, לצידו.
אבל מה עם הילדים? אסור לעשות להם את זה. זמן המסך חייב להיות מוגבל - כי ממנו נוצר דור שאין לו מושג מה הוא שעמום ואיך מתנהלים בו. השעמום שלהם הופך לבטלה. כמו שאמרו חכמינו - "הבטלה מביאה לידי שעמום והשעמום מביא לידי חטא". הם לא יודעים איךף להתנהל עם שעמום כך שהאופציה היחידה היא להתבטל ולעשות כל מה שלא טוב.
רגע. מה עושים עם זה?
קודם ולפני הכל הנושא עולה למודעות שלנו ואנו משתדלים לתת דוגמה אישית - להקפיד לטפח תחביבים מחוץ למסך, לפנות זמן לשבת סתם ככה ביחד, לצאת (ולא עם פלאפון שגונב מסך לסלפי), ו"להשתעמם" ביחד עם הילדים: זו אחת ההנאות.
אחר כך, חשוב ללמד את הילדים בכלל איך להשתעמם.
בדרך זו: יוזמים זמנים בהם לא עושים שום דבר, בלי מסך דולק - מה שנקרא זמן "ריק". הכללים לזמן הזה הם: לשמור על השקט, ליהנות מעצמנו נחים ומרפים את המוח, לשמור על הסדר בבית, ולהתעסק בדברים שקטים שלא מפריעים לשקט.
ובכן, ברור שלילדים אין מושג מה לעשות בזמן הזה ולכן זה בדיוק השלב בו אתם פותחים את הנושא, מדברים על החשיבות של לדעת להעסיק את עצמנו גם ב"סתם" דברים שמעבירים את הזמן, וכל זאת כדי להימנע ממצב בו אין לנו משהו חשוב לעשות ואנחנו פונים לעיסוקים שליליים כמו להציק לאחים, להרוס חפצים, ללכלך ויותר מהכל לסבול מזה. סבל מישהו? אף אחד לא ירצה.
ילד רוצה להנות, ובמקביל לשמח את אבא ואמא רק שלפעמים אין לו את הכלים איך לפעול, הוא מאבד את זה ופונה לתחבולות. זה הזמן שלנו כהורים לתת לו יד וללמד אותו איך לעזור לעצמו ולנו.
רעיון משגע הוא להכין לכל ילד "סלסלת שעמום"- לכבד את דעתו ולחשוב אתו יחד מה יעביר את זמן השעמום שלו בדרך הכי נעימה לו. משהו שקט, רגוע, לא מבלגן או מלכלך ובקיצור - בדיוק בשבילו.
אל תשכחו מידי שבוע לרענן עם הילדים את תכולת הסלסלה כי הם אלופים בלמצות מהר. החליפו משחקים, העריכו, וספרו על ההצלחה שלכם השבוע בהתמודדות עם שעמום, ותראו כמה הילדים עצמם יהיו מאושרים.
כלכך חשוב להשקיע זמן בשעמום - לא לומדים עליו בשום בית ספר או חוג וההשפעה שלו על החיים שלנו ושל הילדים רחבה ופוגעת.
קחו את טיפ השעמום וצאו לדרך, חופש נעים!
הצגת כל התגובות