זה מתחיל בשיחת טלפון מהגננת. את עונה, רגועה יחסית, ואז מגיע המשפט שמפיל אותך מהכיסא: "רציתי לעדכן אותך שהבת שלך קצת מציקה לחברות...". מה זאת אומרת מציקה? הרי זו אותה ילדה חייכנית ועדינה, שתמיד מציירת לבבות ופרחים בבית. פתאום היא מצטיירת אחרת – זו שמרביצה, דוחפת, או פשוט משתמשת במילים קצת פחות עדינות. ברגע אחד, החלום על הילדה המושלמת שמסתדרת עם כולם מתנפץ, ואת נשארת עם תחושת דאגה וגם קצת אשמה: איפה טעיתי?
אבל לפני שאת נכנסת למצב חירום, כדאי לעצור, לנשום ולהבין: זה אולי קשה לשמוע, אבל זו הזדמנות. הנה כמה דרכים שבהן את יכולה לעזור לילדה שלך ולעצמך להתמודד עם המצב.
הביני את המצב בלי לשפוט
קודם כל, נסי להבין מה קורה באמת. שבי עם הגננת לשיחה פתוחה. שאלי שאלות:
מתי מתרחשים האירועים האלו?
מול מי הילדה מציקה?
מה הטריגרים?
לעיתים קרובות, מאחורי ההתנהגות מסתתר משהו: אולי קושי לבטא רגשות, חיפוש תשומת לב, או פשוט חוסר הבנה איך לשחק בצורה נכונה עם אחרים. הכרת ההקשר תעזור לך להתמודד.
שיחה כנה עם הילדה
אל תתעלמי ממה שקורה, אבל גם אל תיגשי אליה בכעס. במקום זה, היי סקרנית ואמפתית:
"שמעתי שהיה לך קשה עם החברות בגן. מה קרה?"
"איך הרגשת כשהייתם יחד במשחק?"
כשהיא מספרת, נסי להימנע מלהגיב בשיפוטיות, גם אם מה שהיא אומרת מפתיע אותך. שימי דגש על תחושותיה והסבירי איך התנהגות מסוימת יכולה לפגוע באחרים, אבל בצורה שמזמינה דיאלוג ולא סגירת דלת.
למדי אותה כישורים חברתיים
ילדים לא תמיד נולדים עם "ערכת כלים" להתנהגות חברתית – זו מיומנות נרכשת.
משחקי תפקידים: שחקי איתה סיטואציות חברתיות שונות, כמו "מה לעשות כשחברה לוקחת לך משחק?"
תני דוגמאות חיוביות: הראי לה דרך הסיפורים שלך איך פתרת קונפליקטים בצורה טובה כשהיית בגילה.
תנו שמות לרגשות: ילדים לעיתים מציקים כי הם לא יודעים לבטא את מה שהם מרגישים. למדי אותה להגיד, למשל, "אני כועסת" במקום להשתמש בידיים.
שיתוף פעולה עם הגננת
הגננת היא שותפה משמעותית בתהליך. אל תראי בה יריבה שמבקרת את ההורות שלך, אלא חברה שמסייעת לך לגדל ילדה בריאה ומאושרת.
בקשי ממנה לעדכן אותך בזמן אמת כשיש שיפור בהתנהגות – זה ייתן לך מוטיבציה ויעזור לך לשבח את הילדה.
תכננו יחד תוכנית עבודה: האם יש פעילויות ייעודיות בגן לשיפור יחסים חברתיים? האם כדאי לעודד מפגשים עם חברות מסוימות?
חפשי חיזוקים חיוביים
קל מאוד להתמקד בשלילי, אבל דווקא חיזוק ההתנהגויות הטובות יכול לחולל פלאים. אם הילדה שיתפה פעולה במשחק או גילתה נדיבות, הדגישי את זה:
"ראיתי שהיית סבלנית עם חברה שלך היום. כל הכבוד לך! זה משמח אותי".
השקיעי בזמן איכות
לפעמים התנהגות מציקה היא פשוט קריאה לתשומת לב. הקדישי זמן רק לך ולילדה – קראו ספר יחד, ציירו, או פשוט שוחחו. כשהיא תרגיש שמקשיבים לה ורואים אותה, היא עשויה להרגיש פחות צורך "לחפש את תשומת הלב" בדרכים פחות חיוביות.
אל תשכחי את עצמך
זה קשה לשמוע על קשיים של הילדה, אבל את לא לבד במצב הזה. לפעמים ההתנהגויות הן שלב התפתחותי שעובר עם ליווי נכון. אם את מרגישה מוצפת, שתפי חברה קרובה או אפילו איש מקצוע. כשאת חזקה ורגועה, גם לילדה קל יותר לשנות את דרכיה.
זכרי: הילדה שלך היא לא מושלמת, אבל היא בהחלט ילדה נפלאה שיכולה ללמוד ולגדול – והעיקר הכל בידי שמיים- אז התפללי גם על זה.
