סקר שנערך לאחרונה מצא כי כמעט אחד מכל שלושה (32 אחוזים) מהעובדים האמריקאים דיווחו על חוויית שחיקה בעבודה לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. למעשה, שחיקה היא תחושה נפוצה מדי: התשישות המוחצת, תחושת הכישלון המתמדת, והשאלה המטרידה, "למה אני עושה את זה?" אם אתם חווים תחושות אלה, ייתכן שיש סיבה עמוקה יותר לכך. ייתכן שסוג המטרה שאתם רודפים אחריה אינו מתואם עם הרווחה האישית שלכם. הבעיה אולי אינה בכם - אלא בסוג המטרה שאתם רודפים אחריה.
ד"ר מייקל יודע זאת מניסיון אישי. כשהיה בן שבע בלבד, אביו - אונקולוג אהוב - נפטר. בתודעה הילדותית שלו, הוא האמין שמותו של אביו היה באיזשהו אופן באשמתו. הוא חשב, "לא הייתי מספיק טוב". כדי להבין את הטרגדיה הזו, הוא החליט ללכת בעקבות אביו ולהפוך לרופא, מתוך אמונה שבדרך כלשהי יוכל לתקן את העוולות של היקום ולהציל חיים.
זו הפכה ל"מטרה גדולה" שלו - היעד הגרנדיוזי, משנה-העולם שהציב לעצמו כדי להעניק משמעות למותו של אביו ולהציל אחרים מהכאב שחווה. במשך שנים, מטרה זו הניעה אותו. הוא עבד ללא הרף דרך התיכון, האוניברסיטה, לימודי הרפואה, ולבסוף בפרקטיקה שלו כרופא. המטרה שלו הרגישה אצילה, חשובה מאוד, וראויה.
אבל אחרי כל המאמץ הזה, ד"ר מייקל הבין משהו מטריד: הוא היה אומלל עמוקות. הוא לא אהב את העבודה היומיומית של להיות רופא. השעות הארוכות, הניירת האינסופית, מצבי החירום התמידיים באמצע הלילה - זה רוקן אותו. גם כשעזר לאנשים, השמחה של הצלת חיים הרגישה חולפת. וכמובן, שתי המטרות הגדולות שלו - איכשהו לבטל את מותו של אביו ולהציל את העולם - שתיהן נשארו בלתי ניתנות להשגה.
זהו המלכוד של "המטרה הגדולה": היעדים הגרנדיוזיים והנועזים שאנו מציבים לעצמנו בניסיון נואש להוכיח את ערכנו. הבעיה עם "המטרה הגדולה" היא שהיא לעיתים קרובות או בלתי ניתנת להשגה או בסופו של דבר חלולה. כשאיננו משיגים אותה, אנו מרגישים שאנחנו מאכזבים את העולם - ואת עצמנו. וכשאנחנו כן מצליחים, אנחנו לעיתים קרובות כה מותשים מהתהליך שההישג אינו מרגיש כה ממלא כפי שחשבנו שיהיה.
עבור ד"ר מייקל, השחיקה נבעה משני מקורות עיקריים:
- ציפיות שלא התממשו. לא משנה כמה מטופלים הציל, לעולם לא יכול היה לבטל את מותו של אביו. החלל הזה נשאר.
- חוסר שמחה בתהליך. גם בימים שבהם הדברים התנהלו היטב, הוא לא נהנה מהעבודה. העבודה היומיומית השאירה אותו מרוקן במקום מלא אנרגיה.
"המטרה הגדולה" מובילה לעיתים קרובות לשאיפה אינסופית. אתה מציל חיים במקרה אחד, ותמיד יש עוד אחד להציל. אתה משיק מוצר מצליח, אבל אז יש לחץ לעלות עליו. זה כמו לרוץ על הליכון: תמיד בתנועה אך לעולם לא מגיע ליעד מספק. הרדיפה עצמה הופכת למתישה.
התרופה: "מטרה קטנה"
התרופה לשחיקה אינה נטישת המטרה לחלוטין - אלא הגדרתה מחדש. הכירו את "המטרה הקטנה".
"המטרה הקטנה" מוכוונת תהליך. היא קשורה למציאת משמעות ושמחה במסע במקום להתעקש על מטרה רחוקה. זה ההבדל בין עבודה ללא לאות מכיוון שאתה אוהב את מה שאתה עושה לבין כתישה קדימה מכיוון שאתה רודף אחר מטרה שלא באמת מציתה את התשוקה שלך.
קחו, למשל, מייסד סטארט-אפ שמרותק למשימה שלו. הוא מלא אנרגיה מהסיעור מוחות, מפתרון הבעיות ומההתלהבות של הלילות המאוחרים. הוא אולי עובד 80 שעות בשבוע, אבל הוא מרגיש מסופק כי הוא אוהב את התהליך. עכשיו השוו זאת עם מישהו כמו ד"ר מייקל, שהתנהל בכבדות דרך קריירה שהרגישה כמו מחויבות. אותן שעות, חוויה שונה לחלוטין.
כאשר אתם מתחילים לשלב "מטרה קטנה" בחייכם - בין אם בעבודה או בחיים האישיים - אתם יוצרים חיץ חזק נגד שחיקה. המפתח הוא שאתם מתחדשים מהתהליך עצמו. אתם לא שואפים תמיד לקראת תוצאה בלתי ניתנת להשגה. במקום זאת, אתם מוצאים שמחה בפעילויות היומיומיות, בניצחונות הקטנים יותר ובהתקדמות ההדרגתית שמצטברת לאורך זמן.
ההשפעה על קריירה ועושר
שחיקה לא רק גונבת את השמחה שלך - היא גם יכולה לקצר את הקריירה שלך. כשאתה מרוקן רגשית, סביר יותר שתפרוש מעבודתך מוקדם, מפספס הזדמנויות להתפתח מקצועית, לבנות עושר או לגלות סיפוק. אם אתה דוחף לקראת "מטרה גדולה" מבלי למצוא שמחה בתהליך, הופך קשה יותר לשמר את המוטיבציה לאורך זמן.
מצד שני, כאשר אתה מכניס "מטרה קטנה", היא יכולה להאריך משמעותית את אריכות הקריירה שלך ולהגדיל את האושר שלך. אולי אינך יכול לשנות את כל העבודה שלך בין לילה, אבל האם אתה יכול למצוא דרכים להזריק שמחה לשגרה שלך? האם תוכל לקחת על עצמך פרויקטים יצירתיים שמרגשים אותך, ליצור קשרים משמעותיים יותר עם עמיתים, או לשלב תחביבים ותשוקות מחוץ לעבודה שמציתים מחדש את הניצוץ שלך? שינויים קטנים אלה יכולים לשנות את האופן שבו אתה חווה את העבודה שלך ואת חייך.
"המטרה הקטנה" אינה דורשת ממך לשנות את עבודתך או לוותר על החלומות הגדולים שלך. מדובר בהתאמת הגישה שלך כדי למצוא שמחה ברגע הנוכחי, ללא קשר לתוצאה הסופית. אתה עדיין יכול לשאוף גבוה - אבל במקום להישחק ברדיפה אחריהם, תלמד ליהנות מהדרך לאורך הדרך.
דרך חדשה לחיות
אז, אם אתם מרגישים שחוקים, קחו רגע להרהר: האם אתם רודפים אחר "מטרה גדולה", מנסים להוכיח את ערככם דרך הישגים גדולים ויעדים משני עולם? או האם אתם יכולים להסיט את המיקוד שלכם ל"מטרה קטנה", למצוא שמחה במשימות היומיומיות ולתת לזה להדריך אתכם לקראת חיים מספקים ובני-קיימא יותר?
כי הנה האמת: אושר אמיתי אינו נמצא בניצחון הגדול הבא. הוא נמצא ברגעים הקטנים והשמחים שקורים לאורך הדרך - בתהליך, לא ביעד. כאשר אתם מתמקדים ברגעים הקטנים הללו של מטרה, היעדים הגדולים עשויים להתחיל להרגיש פחות מאיימים, והשחיקה תתחיל להיעלם.
אז, קחו צעד אחורה, הגדירו מחדש את המטרה שלכם, ותנו לעצמכם את הרשות לשגשג בתהליך. זה עשוי להיות הדבר המשני ביותר שאתם יכולים לעשות עבור הקריירה שלכם, הרווחה שלכם והאושר שלכם.