"להיות כמו כולם, בכל מחיר" | הכל על תופעת ה'קונפורמיות'

כולנו חווינו את זה: ישיבה עם קבוצת חברים, רגע שבו כולם מסכימים על משהו, אבל בפנים יש תחושה שזה לא בדיוק נכון. ובכל זאת, רובנו נלך עם הזרם. התופעה הזו נקראת קונפורמיות (בעברית: תַּלְמָנוּת, מלשון הליכה בתלם) – הנטייה של אנשים להתאים את מחשבותיהם, רגשותיהם והתנהגותם לנורמות החברתיות. לפעמים זה מועיל, אבל במקרים אחרים זה עלול להיות מסוכן.

3. ניסוי מילגרם – כמה רחוק נלך כדי לציית לסמכות?

ניסוי הציות של הפסיכולוג היהודי סטנלי מילגרם (1961) היה אחד הניסויים המשפיעים והשנויים במחלוקת בתולדות הפסיכולוגיה החברתית. במחקר, המשתתפים התבקשו לקחת חלק במה שהוצג כניסוי על למידה וענישה, כאשר הם מילאו תפקיד של "מורה" שנדרש להעניש "תלמיד" (שהיה למעשה שחקן) באמצעות מכות חשמל בעוצמה הולכת וגוברת על כל טעות בשינון מילים.

החוקר, לבוש בחלוק מעבדה, הנחה את המשתתפים להמשיך להגביר את עוצמת החשמל למרות צעקות הכאב של ה"תלמיד" (שהיו מוקלטות מראש), תוך שימוש בארבע רמות של לחץ מילולי: "אנא המשך", "הניסוי דורש שתמשיך", "חיוני בהחלט שתמשיך", "אין לך ברירה אחרת, אתה חייב להמשיך". התוצאות היו מזעזעות: 65% מהמשתתפים המשיכו עד לרמה המקסימלית של 450 וולט, למרות שהאמינו שהם גורמים כאב אמיתי לאדם אחר, רק בגלל שדמות סמכותית הורתה להם להמשיך. הניסוי הדגים כיצד אנשים רגילים עשויים לציית לסמכות גם כשהדבר מנוגד למצפונם, והעלה שאלות מטרידות על טבע הציות האנושי והאחריות המוסרית.

מה זה אומר? שאנשים מסוגלים לבצע מעשים שהם עצמם מוצאים לא מוסריים ואף סובלים מהם, רק כי דמות סמכותית אומרת להם לעשות זאת.

כשקונפורמיות משנה את ההיסטוריה-דוגמאות היסטוריות

1. גרמניה הנאצית – איך אנשים "רגילים" הפכו לשותפים לפשעים?

בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, תחת שלטון היטלר, מיליוני אנשים בגרמניה הפכו לשותפים, פסיביים או אקטיביים, לפשעי המלחמה האיומים של השואה. רובם לא היו מפלצות – הם פשוט הלכו עם הזרם ולא יכולו לעצור.

היסטוריונים ופסיכולוגים כמו כריסטופר בראונינג (בספרו הנודע 'אנשים רגילים'- Ordinary Men) הראו כיצד אנשים רגילים לחלוטין שהיו בעלי חוש מוסרי מפותח לא פחות משל אחרים, שירתו בגדודים שביצעו הוצאות להורג המוניות, לא כי הם רצו – אלא כי כולם מסביבם עשו זאת.

2. המקארתיזם – כשכולם פחדו להיות "קומוניסטים"

תקופת המקארתיזם בארצות הברית (1950-1954) התאפיינה במסע רדיפה פוליטי שהונהג על ידי הסנטור ג'וזף מקארתי, במהלכו נחקרו, הואשמו והוחרמו אלפי אמריקאים בחשד לקשרים עם המפלגה הקומוניסטית או לנאמנות לברית המועצות.

מקארתי, שכיהן כיושב ראש ועדת החקירה של הסנאט, טען שיש בידיו רשימות של מאות קומוניסטים שחדרו לממשל האמריקאי, למערכת החינוך ולתעשיית הבידור בהוליווד. האווירה הציבורית של פחד ופרנויה, שהתעצמה על רקע המלחמה הקרה, הובילה ל"רשימות שחורות" ולחקירות שרירותיות שפגעו באלפי אזרחים, רבים מהם אנשי תרבות ואקדמיה. אנשים איבדו את פרנסתם, נודו חברתית ולעיתים אף נכלאו על בסיס האשמות לא מבוססות, כאשר עצם הסירוב להעיד נגד אחרים נתפס כהוכחה לאשמה. התקופה הסתיימה רק כאשר מקארתי איבד את אמינותו בעקבות שידור השימועים בטלוויזיה, שחשף את שיטותיו הבריוניות, והסנאט גינה את התנהלותו בהצבעה היסטורית ב-1954.

מה היה הכוח שהניע את זה? קונפורמיות. אנשים פחדו לדבר נגד המערכת, כי פחדו שגם הם ייחשבו לבוגדים.

קונפורמיות בימינו

1. ברשתות החברתיות

כולנו מושפעים מלחץ חברתי ברשתות. מחקרים מראים שאנשים נוטים לסמן כאהוב או לשתף פוסטים מסוימים רק כי הם פופולריים, גם אם הם לא בהכרח מסכימים איתם.

2. במקום העבודה

כמה פעמים התאמתם את דעתכם לפגישה, רק כדי לא להיות יוצאי דופן? אנחנו פעמים רבות מסכימים עם דעה פופולרית אפילו שאם נחשוב על כך לבדנו נראה שאנחנו כלל לא שלמים עם זה.

3. בקרב בני נוער

מחקרים בפסיכולוגיה מראים שבני נוער נוטים במיוחד לקונפורמיות – אם זה בלבוש, באופנה או אפילו בהתנהגות כמו עישון ושתיית משקאות אלכוהולים.

אז האם קונפורמיות היא רעה או טובה?

האמת היא – שזה תלוי. קונפורמיות היא תופעה חברתית מורכבת בעלת פנים לכאן ולכאן. מצד אחד, היא מהווה מנגנון חברתי חיוני המאפשר התפתחות של נורמות, ערכים וכללי התנהגות משותפים החיוניים לתפקוד תקין של חברה. היא מסייעת בהעברת מידע חברתי, מקלה על למידה חברתית, ומאפשרת שיתוף פעולה ולכידות קבוצתית.

עם זאת, כפי שהודגם בניסויים של אש ומילגרם ובאירועים היסטוריים כמו המקארתיזם, קונפורמיות עלולה להוביל להתנהגויות הרסניות כאשר היא מונעת חשיבה ביקורתית ועצמאית. האתגר האמיתי טמון ביכולת לפתח "קונפורמיות מאוזנת" - לדעת מתי להסתגל לנורמות חברתיות חיוביות ומתי לעמוד על עקרונות אישיים ומוסריים. מחקרים בפסיכולוגיה חברתית מראים שאנשים בעלי תחושת ערך עצמי גבוהה ועצמאות מחשבתית מצליחים טוב יותר באיזון זה, ומסוגלים להתנגד ללחץ חברתי כאשר הוא מנוגד לערכיהם.

איך לזהות ולמנוע השפעה של קונפורמיות מזיקה?

• חשבו פעמיים לפני שאתם מסכימים עם הרוב, אל תתנו למצב לנהל אתכם, המודעות היא מפתח חזק לשחרור מכבלי ההליכה בתלם.
• חזקו את הביטחון העצמי שלכם דרך הכרה בערך האישי שלך ללא תלות באישור חברתי.
• הקיפו את עצמם באנשים שמעריכים חשיבה עצמאית ומאפשרים מגוון דעות, אל תאטמו אוזניים למשמע דעה שונה משלכם, קבלו אותה בפתיחות וחישבו עליה ברצינות.
• תרגלו אסרטיביות ואת היכולת לומר "לא" באופן מכבד אך תקיף. זיכרו שהמטרה אינה להימנע מקונפורמיות לחלוטין, אלא לפתח שיקול דעת מתי להסתגל ומתי לעמוד על שלך.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

לסיום, קונפורמיות היא חרב פיפיות בחברה האנושית. מצד אחד, היא מאפשרת לנו לחיות יחד בהרמוניה, לשתף פעולה ולבנות חברה מתפקדת. מצד שני, כפי שראינו דרך הניסויים של אש ומילגרם והדוגמאות ההיסטוריות המצמררות, היא יכולה להוביל לתוצאות הרסניות כשהיא משתלטת על שיקול הדעת העצמאי שלנו. האתגר האמיתי שלנו, כפרטים וכחברה, הוא למצוא את האיזון העדין - להיות חלק מהקהילה מבלי לאבד את הקול הייחודי שלנו, ובעיקר את היכולת לזהות מתי הרוב טועה ומתי עלינו להתייצב כנגדו. רק כך נוכל לבנות חברה שמשלבת בין הצורך באחדות לבין החשיבות של חשיבה עצמאית וביקורתית.

מקורות:

Sherif, M. (1935). An experimental study of the formation of social norms. Journal of Abnormal and Social Psychology, 44(3), 270-277.

Asch, S. E. (1951). Effects of group pressure upon the modification and distortion of judgments. In H. Guetzkow (Ed.), Groups, leadership, and men (pp. 177-190). Carnegie Press.

Milgram, S. (1963). Behavioral study of obedience. Journal of Abnormal and Social Psychology, 67(4), 371-378.