

בעולם שבו אנחנו מוצפים במידע על התנהלות נכונה בחיי היומיום, לעתים קרובות אנו שוכחים את הבסיס: כיצד להתייחס לרגשות של אנשים אחרים, במיוחד אלה הקרובים לנו. כאשר חבר, בן משפחה או אדם אהוב חווה משבר או קושי, התגובה הראשונית שלנו עשויה להיות לנסות להרגיע, לפתור או להקל על הכאב.
אך האם אנחנו באמת יודעים לתת תיקוף רגשי אמיתי? או שמא, מתוך כוונות טובות, אנחנו נופלים למלכודות שעלולות לפגוע יותר מאשר לעזור? מאמר שנעשה לאחרונה מציג תובנות על אומנות התיקוף הרגשי – מיומנות חיונית לכל מערכת יחסים משמעותית.
סיוע נכון בזמן מצוקה-התיקוף הרגשי
מחקר שנערך בקרב 148 משתתפים חשף מה אנשים רוצים לשמוע מחבריהם ואהוביהם כשהם עוברים תקופת משבר. התוצאות מראות שנפוץ מאוד לרצות שהרגשות שלנו יקבלו תיקוף. כ-45% מהמשיבים אמרו שהם רוצים תיקוף רגשי כשהם מתארים מצב קשה, וכ-35% מהמשיבים אמרו שהם מעניקים אותו כאשר חבר מתאר להם מצב קשה.
אבל איך עושים זאת? נתחיל במה לא לעשות.
איך לא לתקף את רגשותיו של מישהו
כנראה שמעתם על גזלייטינג, טקטיקה מניפולטיבית שבה מישהו גורם לאדם אחר לפקפק בחושיו או בשפיותו, דבר שגורם לעתים קרובות למצוקה פסיכולוגית. למשל, אם מישהו אומר לך באופן קבוע שאירועים שאתה זוכר בבירור מעולם לא התרחשו, יתכן שהוא עושה לך גזלייטינג.
אבל האם ידעתם שיש התנהגות הפוכה, פחות מוכרת, שיכולה גם היא לגרום לבעיות משמעותיות, ושאנשים לפעמים עושים כשהם מנסים לתקף רגשות? ככל הידוע אין לה שם, אבל ספנסר גרינברג, מייסד Clearer Thinking, טבע לה מונח: "לייטגאסינג" (Lightgassing).
במהותו, לייטגאסינג הוא כאשר מישהו מתקף או מסכים עם תפיסות שגויות או אמונות שקריות של אחרים בניסיון להיות תומך. בניגוד לכוונה הזדונית מאחורי גזלייטינג, לייטגאסינג הוא לעתים קרובות טקטיקה בעלת כוונות טובות, ולכן בלתי מכוונת מזיקה, של חברים ותומכים.
הנה כמה דוגמאות להצהרות נפוצות שכאשר הן אינן מוצדקות, עשויות להיחשב כלייטגאסינג:
- הצדקה: "היה סביר מצדך לעשות X כי האדם השני גרם לך להרגיש רע." (למרות ש-X היה באמת מזיק.)
- מחילה: "לא עשית שום דבר רע. זו הייתה לגמרי אשמתו של האדם השני." (למרות שהאשמה התחלקה למעשה בין שני הצדדים.)
- היסק רגשי: "אתה כועס עליהם, אז ברור שהם עשו משהו לא בסדר." (למרות שייתכן שהכעס אינו מוצדק.)
באופן אידיאלי, כאשר מישהו שאכפת לך ממנו מוטרד, עליך לתקף את רגשותיו ולעזור לו להרגיש שהוא נשמע ומובן, אך לעשות זאת מבלי להסכים עם הצהרות שאתה יודע שהן שקריות או שמסתמכות על היסק לקוי.
מציאת האיזון
האתגר הוא למצוא דרך לתקף רגשות ואמונות אמיתיות מבלי לתקף אמונות שקריות, תוך הקשבה פתוחה ואמפתית. זה יכול להיות תמרון מורכב, וזו אולי אחת הסיבות שבגללה אנשים רבים מתפתים ללייטגאסינג.
כמובן, לפעמים, לא יהיה ברור אם האמונות של חברך נכונות או לא. אולי זה מפני שהדברים היחידים שאתה יודע על המצב הם מה שהם סיפרו לך בזמן שהיו מוטרדים. במקרים כאלה, עדיף בדרך כלל להתחיל בהנחה הנדיבה שמה שהם תיארו הוא ייצוג מדויק של מה שחוו (אלא אם כן עולה סיבה כלשהי לפקפק בכך).
ובמקרים שבהם יש לך סיבה לפקפק באמיתות האמונות שלהם, לא תמיד יהיה מועיל (ולעתים קרובות עלול להיות לא מועיל!) לאתגר אותם בלהט הרגשות כשהם עצובים או מוטרדים. לכן, הימנעות מלייטגאסינג תכלול לעתים קרובות בהתחלה פשוט לא לתקף/להסכים עם מה שאתה מאמין שהוא שקרי.
מאוחר יותר, כאשר האדם מרגיש טוב יותר, אם הם מבקשים את דעתך על העובדות (או אם אתה מרגיש שחשוב להם לשמוע את דעתך) אתה יכול לספר להם מה אתה מאמין שהוא אמת בנקודה זו, תוך התחשבות באם זה מתאים בהתחשב במערכת היחסים שלך איתם.
איך כן לתקף את רגשותיו של מישהו
המאמר הציג מה להימנע ממנו כשאתה מתקף רגשית מישהו. אבל זה מעלה את השאלה: אז איך אפשר לעשות זאת היטב?
ההבדל העיקרי בין תיקוף בריא של רגשות לבין הגרסה הלא בריאה הוא שהגרסה הבריאה מבוססת על חמלה אמיתית, אכפתיות, אותנטיות, כנות ועניין בחוויה של האדם האחר. הגרסה הלא בריאה, לעומת זאת, כרוכה בנכונות להקריב דברים אלה בניסיון לגרום לאדם האחר להרגיש טוב באופן מיידי.
ברמה מפורטת יותר, המסגרת הבאה מציעה דרך לתיקוף בריא של רגשות אחרים.
תיקוף רגשי בריא כולל:
- אכפתיות: לדאוג לאדם שאת רגשותיו אתה מתקף.
- נכונות: להיות לגמרי בסדר עם זה שהם מרגישים את הרגשות האלה כרגע ובפניך.
- קבלה: לא לחשוב רע עליהם על כך שהם מרגישים מה שהם מרגישים.
- עניין: להתעניין בללמוד עוד על מה שהם מרגישים ולמה הם מרגישים את זה.
- חמלה: לחוש חמלה ו/או אמפתיה לסבל הלא רצוי שלהם ולרצות שהם לא יחוו עוד סבל לא רצוי (זכרו שלפעמים אנשים רוצים לחוות רגשות כואבים לתקופה מסוימת, כמו אחרי אובדן משמעותי, כאשר רגשות כאלה מרגישים מתאימים).
- הבנת העובדות: הבנת העובדות של מה שקרה במצב הרלוונטי (ואם אינך מבין, שאילת שאלות פתוחות במאמץ להבין).
- הבנת הרגשות: הבנה למה הם מרגישים כך (ואם אינך מבין, עשיית מאמץ להבין זאת).
- לגיטימציה לרגשות: לראות זאת כסביר לחלוטין שהשילוב של המצב שלהם, האמונות שלהם לגבי המצב, המחשבות והחוויות העבר גורם להם להרגיש כך כרגע (ואם לא, לעשות מאמץ להבין מדוע החוויות שלהם הובילו לרגשות אלה).
בעוד שחלק מזה מועיל לומר בקול רם כאשר חבר מוטרד, חלק גדול ממנו יבוא לידי ביטוי בדרך כלל דרך שפת גוף, תשומת לב, גישה, נוכחות, טון דיבור וכן הלאה. העיקר הוא שהרעיונות יבואו לידי ביטוי באופן שהאדם האחר יקלוט אותם, בין אם הביטוי הוא מילולי או לא מילולי, מפורש או משתמע.
לסיכום: כשאנשים כואבים, הם לעתים קרובות רוצים תיקוף רגשי. כשאתה מעניק אותו, הימנע מלייטגאסינג של האדם האחר, וגש לשיחה, ככל שאתה יכול, עם חמלה אמיתית, אכפתיות, אותנטיות, כנות ועניין בחוויה של האדם האחר. אל תקריב דברים אלה רק כדי לעזור לאדם האחר להרגיש טוב יותר באופן זמני.
מאמר זה פורסם במקור באתר ClearerThinking.org.