כיכר השבת

לגדול עם מאוחדת

איך הם יירדמו אם יש מתחת למיטה מפלצת מפחידה?

כל הורה מכיר את הפחד של הילדים הקטנים בהירדמות בחשיכה. הדמיונות מתחילים להתפרע, והמפלצות כנראה חוגגות דווקא בחדרם של הקטנטנים. כיכר השבת בשיתוף מאוחדת במדריך אמיץ במיוחד (הורים, שיווקי)

| 1 | מקודם |
אל תיבהלו. פחדי לילה אצל ילדים שכיחים. אילוסטרציה
אל תיבהלו. פחדי לילה אצל ילדים שכיחים. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

הכול כבר מוכן. הילד אחרי מקלחת, עם פיז'מה ומוכן להיכנס לשנת הלילה כדי שיצבור כוחות ליום מלא סקרנות בגן. הנה נגמר הסיפור, הוא עוצם את עיניו, אתם מכבים את האור ויוצאים מהדלת בשקט בשקט כדי לא להעיר אותו.

לא עוברת שעה קלה ונשמע בכי, ולעתים צרחה. מה יש בחושך שכל כך מרתיע אותנו? מבוגרים וילדים כאחד. אבל אצל האחרונים החושך מעורר פחד כמעט תמידי. הדמיון מתחיל ליצור מפלצות, רחשים מבהילים, ופתאום כל חפץ בחדר הופך לאוייב.

בנוסף, עבור הילדים, ההליכה לשינה נקשרת לחווית פרידה מהורים. כאשר עולה הבוקר הילד חווה את המשפחה, החברים והמשחקים. אבל כאשר הערב מגיע הוא נשאר לבדו עם העולם.

הפחדים שבאים בלילה

ישנם כמה קריטריונים שבאמצעותם ניתן לסווג את פחדי הלילה: גילו של הילד, עוצמת הפחד, יכולת ההכלה של ההורים ודמיונו המפותח של הילד.

ישנם פחדים שמגיעים ממקורות הגיוניים כמו פחד מפורצים שמגיעים בחשכת לילה, או הפחד מהלא מודע לאחר ההירדמות ודאגה להורים. אולם ישנם פחדים שמגיעים באופן מעורפן ולא מוסבר: פחד מהלילה עצמו או מהחושך, בלא הסבר.

ילדים רבים מפתחים פחדים שמגיעים ממקורות לא-הגיוניים אשר מגיעים מהסיפורים, מהדמיונות או מחלומות רעים, כמו שדים ומפלצות או יצורים שהמציאו.

הפחדים יכולים להתעורר מדמיון בספרים. אילוסטרציה. (Gershon Elinson/Flash90)

הפחד שלעצמו מהווה חוויה נורמטיבית ורגילה, והיא דווקא מצביעה על התפתחות תקינה של הילד. חווית הפחד יכולה גם להורות על יכולות שכליות ורגשיות גבוהות. עקב השכיחות הרבה של הפחדים אצל הילדים, הטיפול בהם הוא קלוש ואין צורך בטיפול יסודי כדי להתגבר עליהם (בסופו של דבר גם אנחנו היינו קטנים ופחדנו).

אבל תמיד יש "אבל". אמנם לא כל ילד שפוחד בלילה צריך להפנותו לטיפול, אבל ישנם מקרים שעוצמת הפחדים גבוהה מהרגיל וכאשר היא מפריעה לתפקודו הכללי של היחד, או שהם נמשכים לאורך זמן (עד לגילאים בוגרים) אזי יש וצריך לחפש אחר עזרה מקצועית.

באיזה גיל מפסיקים לפחד?

בגילאי גן הילדים, 4-6, פחדי הלילה הינם השכחים ביותר וכ-70% מהילדים חווים אותם. ניתן להתייחס אל פחדי הלילה בגילאים אלו כהתפתחות נורמלית וצפויה. לעתים הם נובעים מרצון למשוך תשומת לב עקב קנאה לאח קטן או מקשיים בגמילה. בגילאים אלו תפקיד ההורים הוא להבין את מקור הפלדים וההתמודדות איתם בלבד.

אם הפחד נגרר לגילאים מאוחרים יותר, ניתן גם להתערב ולטפל באופן ישיר עם הילד. כל הדרכים הפשוטות טובות ומעילות: לחשוב על דברים חיוביים, חיזוקים חיוביים ותרגילי נשימה. ניתן גם לחפש אחר מקור הפחד, למשל אם הילד מרגיש שישנה בעייה כלכלית או מריבות עם ההורים. ילדים יכולים להיות מאד חכמים והם מבינים גם סיטאוציות רגשיות מורכבות ולכן יש להבין מאיפה נובע הפחד.

הפחדים באים לידי ביטוי בדרכים שונות ומגוונות: הדרך השכיחה ביותר היא כמובן בכיו של הילד שמחפש עזרה, גם חוסר שקט או מצוקה בזמן הליך ההתכוננות לשינה יכולים להעיד על פחד. ילדים שסובלים מפחדים יתקשו להירדם, ויבקשו נוכחות ממושכת של ההורים לידם.

וכמובן, אורות דלוקים. כל ילד והבקשות שלו. ישנם ילדים שיבקשו להשאיר אורות דלוקים בחלקים מרוחקים של הבית, אך ישנם כאלה שידרשו אור מלא בכל חלקי הבית.

התעוררות פעמים רבות באמצע הלילה, אף היא נובעת מפחדים וגוררת את רצונו של הילד להתערבות ההורים: שיבואו לכסות אותו, להיות לידו, לקחת אותו לשירותים, להביא להם לשתות וכיוצא בזה. חלק ניכר מהילדים גם יתעקשו לישון באופן קבוע עם ההורים כדי לפתור את בעיית הפחדים.

הבכי של הילד נובע מפחדי הלילה. אילוסטרציה. (שאטרסטוק)

ילדים בוגרים יותר, מגילאי 7 ואילך, יכולים כבר להבין מהם פחדים ריאליים ומהם פחדים לא מציאותיים. הפחדים בגילאים אלו ינבעו ממחשבות הגיוניות כמו מגנבים או פורצים שיפגעו בהם או בהורים. פחדים לו יכולים להגיע למחשבתו של הילד מסיפורים או מחברים אחרים שמפחדים מהדברים הנ"ל ושיתפו אותו. הפתרון לפחדים כאלה נעוץ בהסברה הגיונית לילד שאין לו ממה לפחד ושהוא מוגן.

איך בכל זאת מתמודדים עם הפחדים?

הדרך להתמודדות הראשונה עם הפחד צריכה להככיל שלב ראשוני של היכרות. הבנה ממה או ממי הילד פוחד. אם הילד פוחד שאריה מתחבא בתוך הארון ומאיים לטרוף אותו, לא מתחילים עם הסברים הגיוניים שלא ייתכן שיש אריה בארון, אלא מבררים היכן הוא נמצא לפי הילד, למה הוא שם, וממה הוא פוחד בדיוק.

חשוב לזכור שבגילאים הצעירים, הפחדים הם לא-מציאותיים וחוקי ההגיון אינם פועלים. אם נצליח להבין שהאריה שנמצא בתוך הארון פוחד מהאור ולכן הוא מסתתר שם, אזי יש היגיון להביא לילד אמצעי תאורה (כמו פנס) שיוכל להאיר עליו כשיופיע וכך הוא יחוש שיש בידו אמצעי הגנה גם אם ההורים לא לידו.

לכן, חשוב לתת לגיטמציה לפחדים של הילד ולא להתווכח איתו באופן הגיוני "שאין שום דבר מפחיד בארון". לא מבטלים את הפחד אלא מתמודדים איתו ביחד עם הילד.

אצל ילדים, כמו אצל מבוגרים, תחושת השליטה חשובה, לעיתים, מהשליטה עצמה בפועל. לכן, כאשר הילד ירגיש שבידיו האמצעים להתגונן מפני הפחד הוא יצליח להתמודד איתם. הילד יצר את הפחדים ואצלו גם הפתרונות להיעלמותם.

דרכים נוספות להתמודדות עם הפחדים באות באמצעות "דיבור עם הפחד". אפשר להביא לילד לצייר על דף את הפחדים ולהביא להורים שישמרו על הדף ועל-ידי-כך הם יקחו את הפחד איתם. אפשר להכין עם הילד תמונות של רבנים וצדיקים שיגינו עליו בלילה, וישנם ילדים שיעדיפו תמונות של ההורים או של אחים. ניתן גם ליצור כלי שיילחם במפלצות, כמו בקבוק מים מקושט שברגע שהמפלצת מגיעה הוא ישפריץ עליה מהבקבוק המיוחד שיעלים אותה.

ילדים רבים נעזרים בחפצים, בדרך כלל רכים ונעימים, שעוזרים להם עם הפחדים. בין אם זה דובי או צעצוע, או השמיכה האהובה עליו. לחפצים אלו יש משמעות פסיכולוגית רבה ביותר בהתפתחות הרגשית של הילדים. מומלץ להורים לשמור על כללי ההתנהגות שהילד מבקש ביחס לאותם חפצים.

לו"ז מאורגן לפני השינה, ושגירת התכוננות ללילה, מסייעים מאוד לאווירה רגועה ותחושת ביטחון אצל הילד. ישנם הורים שיושבים ליד הילד ומשוחחים איתם על הדברים שקרו במהלך היום, בעיקר דברים מהנים וכייפים. אפשר לשיר שירים ביחד או לספר סיפור. כל אלו מביאים את הילד לתחושת הגנה. העיקר: להקשיב לילדים ולהרגיש מה הם רוצים.

אבל יש גם דברים שלא עושים...

ישנן דרכים שנראות כפתרון יעיל אך הן אינן מומלצות. כמו למשל לתת לילדים להירדם תוך כדי צפייה במסך מחשב או טלווזיה. אפשר להכניס צפייה בתכנית אהובה כחלק מההתכוננות לשינה, ולצפות בה ביחד, אבל עד להירדמות עצמה. אם הילד נרדם תוך כדי צפייה הוא אינו מודע לתהליך ההירדמות והוא אינו מפתח את היכולת לווסת את ההתעוררות שלו ולהרגיע את עצמו.

גם לא מומלץ לשכב ליד הילד במיטה נפרדת עד שהוא נרדם, או שהוא יירדם במיטת ההורה. בשני המקרים המסר שההורים מעבירים לילד הוא שהפחד שלו הוא אמיתי והוא אינו מסוגל להתמודד לבד אלא רק בליווי צמוד של ההורים. שינה במיטת ההורים אינה מסייעת להתפתחות והגדלת הביטחון.

אז מה עושים אם הילד מתעקש? ניתן לשבת ליד הילד בזמן שהוא שוכב במיטתו ולהתרחק ממנו לאט לאט בכל מספר לילות, באופן מדורג. כך הנוכחות הפיזית של ההורים תהפוך לא חיונית להירדמותו אך הוא עדיין ירגיש מוגן, בטוח ושולט במצב.

כדאי וחשוב להתכונן לכל שלבי התפתחות הילד, ולהבין כיצד ניתן להמודד עם בעיות שינה אצל הילדים. במאוחדת, ישנה תכנית מיוחדת עבור הדרכה ועזרה מקצועית - "ביקור בריא". מטרת התכנית למעקב על התפתחות הילד בכל התחומים: חברתית, מוטורית, תזונה, גדילה ועוד.

ההתפתחות התקינה של ילדינו משתנה מיום ליום, ולכן יש לעקוב ולשים לב גם בעניין פחדים בלילה. בשירות "ביקור בריא" של מאוחדת, תוכלו לקבל מענה לכל השאלות על ההתפתחות התקינה, עם מיטב המומחים בארץ.

הכתבה נערכה בשיתוף מאוחדת. תוכן הכתבה על פי גילי דדון רווה, פסיכולוגית קלינית, מתאמת טיפול וממיינת ילדים ונוער, מאוחדת.

תוכן שאסור לפספס
1 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
1
קראתי את המאמר המעניין. תודה! בהקשר זה, לאחרונה נתקלתי בספר שעזר לנו מאוד: ״הגור שלמד להרדם לבד״
דוד
אולי גם יעניין אותך
הורים