א.
כמו כן סגולת הכנסת אורחים-להפקד בבנים זרעא - חייא וקיימא ולכן הפסיק הפסוק ויאמרו אליו איה שרה אשתך, בין גמר אכילה להתחלת דברי הבשורה, כי דרכו יתברך במדה כנגד מדה - מי שדואג - לבני אדם שלא ימותו יגמלהו הקב"ה כמדתו להרבות נפשות ביתו. זכות מצות הכנסת אורחים שקיימה השונמית באותו צדיק אלישע הנביא עמדה לה להתבשר בפקידת בן זכר, לכן שאלו המלאכים איה שרה אשתך" וסיימו שוב אשוב אליך כעת - חיה והנה בן לשרה אשתך.
ב.
רצוי להביא אורחים בשב"ק או אף ביום חול כמובא בספרים דכיון דברכה שמינית היא ברכת רפאנו כל אשר שייכא לשמינית הוי לרפואה ולכן אורח שהוא אור ח' ונראה שלא דוקא אחר דאיכא חולי אלא מועיל גם שלא יחלה וג"ז נכלל בברכת רפאנו.
ג.
חסיד א' בא פעם לכ"ק מרן מהרי"ד זי"ע והתנצל שבניו נוטים קצת מדרך הישר רח"ל ענה לו מרן למבוקשו שיכניס אורחים לביתו וזו סגולה שיחזרו לדרך המוטב.
ד.
גדולה מצוה זו כמו שהביא ה'בעל הטורים' בהמשך הפרשה (כא, לג) שיש פעמיים במסורה דכתיב תיבת "ויטע", חדא הא דכתיב התם "ויטע אשל בבאר שבע", ואידך (בראשית ב, ח) "ויטע ה' אלקים גן בעדן". וכתב הגאון בעל ה'פלא יועץ' זצ"ל בספרו 'חוט של חסד' הרמז בזה, "כי המחזיק במדה זאת של הכנסת אורחים ליטע אשל ובית ועד זוכה לנטיעות של גן עדן".
ה.
מכאן שגדולה הכנסת אורחים וכו'. ושמעתי ממורי מוהר"י זצ"ל [מווארקי], שזה כלל גדול, כאשר איש מקיים מצות הכנסת אורחים, ישיג הבעה"ב מדריגת האורח. היינו, המדריגה טובה אשר בו, ולא המדריגה שפילה שלו. (בית יעקב – אלכסנדר)
ו.
במדרש שנינו (ב"ר סו, א): "אמר איוב, על ידי שהיו דלתי פתוחות לרווחה, היו הכל קוצרין יבשות ואני קוצר מלילות" (חיטים מבורכות ומלאות). וכן אמרו חז"ל (ד"א זוטא, ט): "יהי ביתך פתוח לרווחה, כדי שלא יחסרו מזונותיך".
ז.
גדולה וחשובה היא מצוות לוויה, ולפי ערך המצוה גם גדול הוא שכרו של המלווה את אורחיו, והוא "מרובה מן הכל" (רמב"ם שם, וראה זוהר וירא קד, א, חסד לאברהם מעין ב, נהר סב, נתיבות עולם למהר"ל גמ"ח ה). וכן שנינו (סוטה מה, ב במשנה): "ידינו לא שפכו את הדם הזה, ועינינו לא ראו' (דברים כא, ז) וכי על דעתנו עלתה שזקני בין דין שופכים דמים הן?! אלא, שלא בא על ידינו ופטרונהו בלא מזון, ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לוויה".
ח.
כתב ספר החסידים סימן נ"ו, דבבוקר בעת לכתו יתן לו מעט לחם, דלפי שלא נתן יהונתן פת לדוד בלכתו ממנו נתגלגל הדבר ונהרגו נוב עיר הכהנים ונענשו שאול ויהונתן, ועל זה נאמר על פת לחם יפשע גבר, עד כאן.
ט.
וגמרא מפורשת היא במס' ברכות (סג:) פתח ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בכבוד אכסניא, ודרש "ויברך ד' את עובד אדום בעבור ארון האלקים" (שמואל בו, יא). והלא דברים קל וחומר, ומה ארון שלא אכל ושתה אלא כבד ורבץ לפניו, כך המארח: תלמיד חכם בתוך ביתו, ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו - על אחת כמה וכמה, ומהי הברכה שברכו? אמר רב יהודה בן זבידא: זו חמות וח' כלותיה, שילדו ששה ששה בכרס אחד וכו'.
י.
הכנסת אורחים מכפרת על עוון עבוד זרה, כדאי’ אמר ליה רבא לרבה בר מרי וכו’ א"ל מפני מה לא מנו את מיכה, מפני שפתו מצויה לעובדי דרכים.