קולות המשחק מהסלון הרגיעו אותי שהכל בסדר. אני יכול לעבוד ללא הפרעה. הילדה ואחיינים משחקים יחד, מאפשרים לי להכין עוד כתבות שעל הפרק.
אלא שלפתע קול בכי נשמע. שוב היא לקחה לו את המשחק שלה. עכשיו העסק נהפך ללא נעים בעליל. הוא בוכה. היא מתבצרת. מה עושים?
ראשית נדע כי ילדים קטנים נוטים להיות רכושניים במשחקים שלהם, זה טבעי. הם לומדים מה זה לחלוק ולשתף. טבעי שיהיה להם קשה לוותר על משחקים שהם אוהבים.
לפנינו מספר דרכים לעודד את ילדינו לוותר על המשחקים ולהיות קצת יותר נחמדים:
דוגמה אישית
אם אנחנו רוצים שהילד שלנו יוותר – אנחנו צריכים להיות כאלה ולו בשביל הדוגמה עבורו. אפשר לתת לו לפעמים לשתות מהכוס שלנו, להתחפר אצלינו במיטה, ללבוש את הנעליים של אמא (ולהיזהר לא ליפול, כמובן). בל נשכח להדגיש למתוקי שכשם שאנחנו מרשים לך משלנו – אתה מרשה לאחרים משלך.
לדבר על זה
כמו כל דבר בחיים, כדאי לדבר על זה עם הילד. להסביר לו עד כמה זה חשוב וזה שהוא נותן לאחרים לשחק משלו – עושה נעים לכולם והם – בהזדמנות אחרת - ייתנו לו משלהם.
שחקו אתו על זה
אין טוב מהדגמות. אפשר לקחת כדור ולשחק כולם ביחד. להראות לילד את הכיף במשחק משותף. להביא לכולם חתיכת עוגה ולהסביר לילד שאם הוא מוותר לאחיו הקטן לקבל לפניו – הוא יכול לקבל חתיכה גדולה יותר. להביא לו, כאמור, משהו ששייך לנו ולהגיד לו שאנחנו 'מוותרים' לו עכשיו לשחק בזה.
חשוב: לא להכריח את הילד. הוא עדיין לומד את 'הקטע'. אם הזמן בעז"ה הוא יבין.
נו, בינתיים יצאה כתבה, בואו נראה מה יהיה בפועל בשטח.