"העוף הזה יעשה אותך וחזק!", "קח גזר; הוא כל כך טוב לעיניים!", "שתה את כל החלב שיש בכוס אם אתה רוצה לגדול!" - רובנו ניסינו לשדל את ילדינו לצרוך מוצרי מזון בריאים על ידי חזרה על המשפטים הללו באוזניהם בארוחת בוקר, צהריים וערב. אך מתברר כי כשעושים זאת באופן מופרז, שכרנו יכול לצאת בהפסדנו.
במחקר שפורסם בכתב העת "Journal of Consumer Research", החוקרים הקריאו שתי גרסאות שונות של סיפור לילדים בגיל הרך, על ילדה קטנה שאכלה קרקרים. באחת הגרסאות תוארו הקרקרים ככאלו שמסייעים לילדה להיות בריאה וחזקה. בגרסה האחרת הם תוארו כטעימים במיוחד.
כאשר הוצעו לילדים קרקרים לאחר ששמעו את הסיפור, נחשו איזו קבוצה אכלה הכי מעט? זו ששמעה את הסיפור על כמה הקרקרים היו בריאים. בהשוואה לקבוצה האחרת, חבריה גם דירגו את הקרקרים כטעימים פחות.
"לאמריקאים יש נטייה מובנית להתנגד למזונות שכותרתם 'בריאים' ואנחנו מעבירים את ההטיה הזו לילדים בגיל מאד צעיר", אומרת ד"ר דינה רוז, מחברת הספר 'זה לא הברוקולי', בתרגום חופשי. זה הגיוני: חשבו על כל ההודעות השיווקיות שאנחנו שומעים על מאכלים, כמו: "טעים מכדי להיות מזין" או "כל כך טוב שלעולם לא תנחשו שיש בו ירקות!".
ד"ר רוז מצטטת מחקר אחר עם ילדים בגילאי 9 עד 11 בו החוקרים הציגו שני משקאות: אחד שהוגדר כ"משקה בריאות חדש" והשני כ"משקה חדש ". הילדים דירגו את המשקה "הבריא" כטעים פחות ואמרו כי יש סיכוי נמוך שהם יבקשו אותו מהוריהם, בהשוואה למשקה האחר.
"במקום לדבר על בריאות, ההורים צריכים להדגיש את הטעם", אומרת ד"ר רוז. "אחת הסיבות שילדים אוהבים עוגה היא שאנחנו מדברים על כמה שהיא טעימה. אנחנו צריכים ליישם את אותו היגיון על אוכל בריא". היא מציעה לחרוג מ"זה טעים!" ולהשתמש בתיאורים כמו "זה מוקרם" או כמה שיש לו את "הפריכות המושלמת".