לפני כשנה וחצי פגשתי יהודי יקר אשר כך סיפר לי: "אני מגיע ממשפחה חסידית חשובה ומפורסמת, שיש לה שם טוב ומוכר של אנשים תלמידי חכמים וצדיקים.
אבל מה שידעו בחוץ על המשפחה שלנו היה רק למחצה לשליש ולרביע. לא ידעו שההורים שלנו רבים כל הזמן, שאבא שלנו פוגע בנו ידנית ומילולית ללא הרף. פשוט אדם מפחיד שהיה מכה אותנו ומאיים עלינו כל הזמן. היום אני מבין למפרע שהוא סובל מהפרעת אישיות קשה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
השנים עברו, איכשהו התגלגלתי בישיבות מישיבה אחת לחברתה. בסופו של דבר חלום חיי הגיע, התארסתי. הייתי שמח ומאושר שהנה סוף סוף אני זוכה להקים בית משלי ושם יהיה רק אהבה וחמלה ואווירה של אור ושמחה.
במשך כל תקופת האירוסין היה מרגש ושמח. על משהו אחד לא חשבתי לפני החתונה, תתעורר! אתה פצוע נפשית! אל תתחתן ככה, לך תטפל בעצמך.
אבל אז כנראה עוד לא הבנתי באמת שאני צריך טיפול. התחתנו, בתחילה היה רק טוב בינינו, אבל מהר מאוד גיליתי שגם אשתי הגיעה מבית קשה וסבלה הרבה מהוריה.
כאשר נמצאים בבית גפרורים ודלק צריך רק אדם שיצית אש וישרוף הכול. זה מה שקרה בינינו, בגלל שלא טיפלנו בעצמנו. מדי פעם קרתה מריבה בינינו, כל פעם בגלל האש של מישהו אחר, פעם אני ופעם אשתי.
ככה המשכנו את חיינו עולים ויורדים, רבים ואוהבים, שונאים ומשלימים. כך חלפו עברו להם חמש עשרה שנים ובינתיים נולדו לנו שבעה ילדים.
כאשר אתה צריך טיפול ואתה לא מטפל בדרך כלל דברים לא נעשים יותר טוב, אלא רק ההפך.
כך גם הבעיות בזוגיות שלנו החריפו. נהיה בינינו נתק רגשי. לא באמת אהבנו אחד את השני, לא באמת היינו שם אחד בשביל השני.
כל המריבות האלו רק החריפו לי את הבעיות הרגשיות שלי, עד שהרגשתי יום אחד: זהו, עד כאן, אני כבר לא יכול יותר! אני חייב לעשות משהו עם עצמי! אי אפשר להמשיך את הסבל הזה יותר. אני צריך לטפל בעצמי. לא יכולתי כבר לסבול את ייסורי הנפש שלי, את התסכול שאני חווה, שאני כישלון שלא מצליח לחיות עם אשתי חיים של אהבה ושמחה וכמה שרק ניסיתי נכשלתי שוב ושוב.
אמרתי לעצמי: 'טיפול זוגי עשינו עשרות פעמים ולא הצליח, זהו, הגיע הזמן להבריא את עצמי'. היה לי מאוד קשה כי היו כל מיני דברים שלמדתי מהוריי, לדוגמה: לא להאמין לכלום ולאף אחד. להיות סקפטי ולא להאמין לאנשים.
משפטים כמו: אנשים הם רק נצלנים וכולם רק גנבים. שום טיפול לא עוזר, המטפלים רק רוצים כסף והכל בלוף ושקר אחד גדול. לאף אחד בעולם לא באמת אכפת ממך.
אלו משפטים שהייתי שומע שוב ושוב בימי ילדותי. ובאמת שנים אמרתי לעצמי, על אף הסבל שעברתי, למה שאני אלך בכלל לטיפול? למה שזה בכלל יעזור לי? הרי הכול שקר.
אבל כנראה שהנפש שלי הגיעה לפינה שבו היא מבינה שאם אני לא מטפל בעצמי אני לצערי יוצא מדעתי. והנה אני אצלך. איך אני יוצא מכל הקורה איתי? איך אני חי חיים נורמליים עם אשתי? איך אני חי בשלום עם עצמי? איך הנפש שלי תהיה רגועה ושמחה".
התחלנו תהליך. עשינו באמת מסע עוצמתי ולא קל יחד. הוא התחיל להבין את עצמו, את הרגשות שלו, את הבעיות של חוסר אמון באנשים, של חסך רגשי, לאט לאט דברים התחילו להשתנות. זה התחיל אצלו ועבר לזוגיות שלו שאף היא השתפרה. אבל הייתה פה בעיה, הוא הלך לטפל בעצמו אבל אשתו טענה שהיא לא צריכה שום טיפול והכל איתה טוב ושהבעיה היא רק בבעלה היקר.
וברור שהיו לה בעיות, האם בחורה יכולה לצאת שלמה רגשית אחרי מה שהיא עברה עם הוריה שהתגרשו בבחרותה והיא ראתה רק מריבות ביניהם?
לפעמים הבעיה הכי גדולה, וזה קורה לא מעט, שסכמות של חוסר אמון בעולם ובאנשים יוצר אצל אותם אנשים הסתכלות שלילית על הכול, ולכן הם בכלל לא חושבים שטיפול יכול לעזור כי הרי הכול זה שקר.
הסברתי לאותו יהודי יקר שלפעמים בן הזוג יכול לעזור לשני, להיות סוג של מטפל שלו. זה אולי משפט חריף כי בן זוג לא אמור לטפל רגשית בבן זוגו, אבל הכוונה היא שאם בן הזוג שרוצה לטפל יש לו בריאות רגשית בסיסית, או שהוא עבר הדרכה לטיפול מקצועי, הוא יכול לנסות להבין דרך איש מקצוע איך להתמודד כאשר בן זוגו לא מוכן ללכת לטפל בעצמו.
ולכן אם אתה מבין למה השני מתנהג כמו שהוא מתנהג, תוכל להכיל זאת ולהתמודד עם זה בצורה בריאה ויעילה.
לדוגמה: אישה שסובלת מסכמה של חוסר אמון והסכמה הזו יוצרת בעיות בזוגיות, אם בן הזוג ידע איך לדבר על אותו רגש פגוע של חוסר אמון, הוא יצליח להרגיע את השני ולרפאות את השני.
דוגמה שנייה: יש אנשים שיש להם בעיה בתקשורת הרגשית ביניהם ולאחד מבני הזוג יש לו סכמה של חסך רגשי. כאשר בן הזוג מבין מהי הבעיה ולמה בן זוגו מתנהג כך, והוא יודע איזו מילה או התנהגות יכולה להרגיע את השני, זה בהחלט יכול ליצור פה תחילה של ריפוי.
פעם יהודי סיפר לי שאם בטעות הוא פוגע את הפגיעה הכי קטנה באשתו, אשתו נכנסת ממש לטירוף ופוגעת בו חזרה בלי פרופורציות למה שקרה באמת.
בד"כ הוא היה עונה לה: "למה את מדברת אליי ככה? מה אמרתי שמגיע לי כזה קיתון של רותחים?"
אבל כאשר אותו יהודי למד שלאשתו יש סכמה של פגיעות וחוסר אימון וכאשר היא מרגישה שפוגעים בה אפילו בצורה הכי קטנה עולים לה אותן סכמות של פגיעות וחוסר אמון והן צועקות "הצילו", וזה מתבטא בכך שהיא צועקת בחזרה ופוגעת חזק בשני כדי שהיא לא תיפגע שוב. כמובן שזה לא מצב טוב ובריא אבל זו דרך ההתגוננות שהיא למדה בחיים בגלל מה שהיא עברה בילדותה. וכאשר הוא הבין מה עומד מאחורי התגובה החריפה של אשתו, מה באמת מציק לה, הוא הצליח בס"ד ובהדרכה קלה לדבר עם אשתו בתבונה וברגישות ולצלוח את המשוכה הזו.
כמובן שזה לא מחליף טיפול מקצועי, אבל דברים ישתנו, ובד"כ בסופו של דבר זה ידרבן את בן הזוג ללכת לטיפול.
חשוב לי להדגיש שבכאלו מקרים זה מצליח רק אם יש צד אחד שהוא בריא רגשית אחרת זה לא ישים ומציאותי, כי אז זה רק יוצר בעיות יותר קשות.
פעם היה יהודי שסיפר לי שיש לו אישה טובה, אבל ממש משגע אותו שאשתו מזניחה את עצמה. בגדים היא קונה בד"כ יד שנייה ואם כבר היא קונה בגדים אז היא קונה זול ופשוט.
אמרתי לה עשרות פעמים: "אנחנו ב"ה עובדים ומרוויחים אז בבקשה ממך זה חשוב לי שתתלבשי טוב, לך לא חשוב להתלבש בצורה טובה?" כל פעם שהייתי אומר לה את זה היא הייתה מתפוצצת, ותמיד איכשהו אחרי כל אמירה בנושא הבגדים היינו רבים.
כשבדקנו יותר לעומק גילינו שההורים של אשתו היו מאוד קמצנים, בקושי נתנו לה בגדים. הם חיו בצמצום נורא, חבל לבזבז וחבל על הכסף, ובפרט שהעולם הזה עראי אז בשביל מה יש להשקיע במשהו שהוא ארעי.
הסברתי לו: אשתך מתקמצנת ולא קונה בגדים לא בגלל שלא אכפת לה ממך, יש לה בעיה עם קניות כי אותה חינכו שצריך לחיות בצמצום שלא קונים אלא רק את מה שממש ממש חייבים. ולכן כאשר היא צריכה לקנות לעצמה משהו היא תתקמצן ולא תקנה על אף שהיא יודעת שזה חשוב לך, כי הפחד מלקנות ומכל המושג בגדים אלו משפטים שאסור בכלל לדבר עליהם.
אם תהיה רגיש ותבין למה היא עושה זאת, תנסה לדבר איתה לאט לאט ובעדינות שהיא תדע שאתה אוהב אותה והיא במקום בטוח, יש ברוך השם כסף ומגיע לה וזה בסדר שהיא קונה לעצמה בגד והיא לא חייבת לקחת מיד שנייה, אז הנפש שלה תתחיל להתרפאות.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בעצם זה נקרא עבודת המידות עמוקה, עבודת המידות פנימית ועמוקה. הלוואי שנזכה כולנו לכך.
שבת שלום ומבורכת מלאה שמחה ואמונה ורק טוב תמיד.
לתגובות: machon.rot@gmail.com