מהותו של ראש השנה – יום הדין, בו הקב"ה דן כל אחד ואחת מאיתנו, מתומצת בפיוט "ונתנה תוקף" הנאמר בתפילת מוסף. פיוט זה, אשר חובר על ידי רבי אמנון ממגנצה לפני כשמונה מאות שנה, מרטיט את ליבנו בכל שנה מחדש… "מי יחיה ומי ימות"..."מי בקיצו ומי לא בקיצו" וכן הלאה.
על אף שכולנו מאמינים כי עולמנו מושגח על ידי הקב"ה בורא העולם ומחיהו, והכל נכתב מלמעלה, ננצור בליבנו היטב את ההכרזה הנאמרת בסיום הפיוט: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה", אשר מבהירה לנו כי בידינו החובה והזכות לבטל ולמנוע את רוע הגזרה.
ברור לכולנו, כי חלק מרשימת ה"אפשריות" המוזכרות בתפילת "ונתנה תוקף" ניתן למנוע על ידי שמירה על כללי הבטיחות והזהירות. נהיה כנים עם עצמנו….האם אנו עושים את ההשתדלות הראויה? האם אנו מהדרים לשמור על ילדינו היקרים תוך הקפדה על כללי הזהירות הנדרשים? האם אנו מיישמים כראוי את כללי הבטיחות בזמנים אלו כדי למנוע את "מי במגפה"?
לנו, הציבור הירא לדבר ה', ברור כי הקב"ה דורש מאיתנו מאמץ, השתדלות ועשיית "כלי" בדרך הטבע על מנת לקבל את ברכתו של הקב"ה. האמונה בבורא העולם אינה פוטרת אותנו מלהקפיד ולשמור על עצמנו וכפי שמצווה אותנו התורה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"(דברים ד, טו).
ראש השנה תשפ"א, הבא עלינו לטובה, יהיה שונה מקודמיו. מגפת הקורנה, על כלל השלכותיה, מעיבה על אווירת הימים הנוראים ומועדי חודש תשרי וממחישה לכולנו את אפסות האדם וכוחותיו המוגבלים. יחד עם זאת, נעצים את כוחנו בחובת ההשתדלות, נשמור על משפחותינו, נמלא בקפדנות אחר הוראות הבריאות והנחיות הבטחון השונות.
אחים יקרים, בראש השנה בתפילת "ונתנה תוקף" כשליבנו יצטמרר ויחרד, נחליט בלבנו החלטה מחייבת, כי בשנה זו נעשה את ההשתדלות המרבית, ניקח אחריות ונדאג בכל רגע לבריאותם וחייהם של יקרינו ושלנו כי "בחיינו הדבר"...
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה, שנה טובה ומתוקה כתיבה וחתימה טובה.
הצגת כל התגובות