המחקר, שפורסם באקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב, מצא שהמוח של אמהות ברחבי העולם מגיב באותה הצורה כאשר הן שומעות את הבכי של התינוק שלהן – מה שמוכיח שאכן מדובר בתכונה מולדת נשית טבעית, שאינה תלויה בתרבות או בסביבה.
המחקר נערך ב־11 מדינות בעולם ובמסגרתו צפו החוקרים ב־684 אמהות ותינוקות בני חמישה חודשים וחצי. החוקרים גילו שהתגובות הנפוצות ביותר בחמש השניות הראשונות של בכי התינוק היו זהות ועקביות אצל כל האמהות: כולן נהגו לגשת אל הילד, להרים אותו ולדבר אליו (לעומת זאת לא כל האמהות נהגו אחר כך לנשק את התינוק הבוכה או להאכיל אותו).
העובדה שהתגובות של כל אמהות היו זהות הובילה את החוקרים לשער שלא מדובר בהתנהגות נרכשת או נלמדת אלא בכזו המוטמעת במוחן של האמהות כאינסטינקט. כדי להוכיח זאת ערכו החוקרים בדיקות MRI ל־43 מהאמהות האמריקאיות שהשתתפו במחקר. מדובר בבדיקה שמראה אילו חלקים של המוח מופעלים בתגובה לגירוי חיצוני.
החוקרים השוו את הפעילות המוחית של האמהות בתגובה לבכי של התינוק שלהן ובתגובה לרעשים וקולות אחרים, ומצאו שהתגובה המוחית לבכי של תינוקן הייתה זהה בכולן. החוקרים לא הסתפקו בכך וביצעו את אותו ניסוי גם בקרב 50 אמהות בסין ובאיטליה – והתוצאות היו דומות. בהמשך הם ביצעו את אותה בדיקה גם על נשים שאינן אמהות, ואצלן לא הצביעה סריקת המוח על תגובה זהה לבכי של תינוק.
לדברי החוקרים תוצאות המחקר מצביעות על כך שבכי של תינוק הוא אות רגשי שמעורר תגובה ספציפית אצל אמהות, מה שמגביר את הסיכוי שהן יטפלו בתינוקות שלהן.
החוקרים מעריכים שבעתיד המחקר הזה יוכל לסייע להסביר התנהגות של הורים מתעללים. "אמהות רבות, וגם אבות, חוששים שהם לא יידעו מה לעשות כשתינוק שלהם יבכה", אומר החוקר הראשי, ד"ר מארק בורנשטיין. "זאת בדרך כלל השאלה הנפוצה ביותר שהורים שואלים את רופא הילדים שלהם". המחקר החדש בהחלט יכול להרגיע את האמהות הצעירות שהתברכו באינסטינקטים הנצרכים לטיפול בתינוק.