פסח הוא אחד החגים המשפחתיים ביותר. בליל הסדר נסב כולנו בנערינו זקנינו וטפנו לשולחנות הערוכים בפאר והדר ונחגוג את חג החירות בשמחה יהודית אמיתית. רבים יתארחו אצל הוריהם גם בתנאים לא תנאים ובצפיפות רבה העיקר להיות יחד בליל התקדש החג, אך לא אצל כולם זה כל כך פשוט.
הורים רבים או יותר נכון חד הוריים רבים חשים שחגים ובמיוחד ליל הסדר הם הימים הקשים ביותר בעבורם במהלך השנה. "דווקא ביום שבו המשפחתיות כל כך עוצמתית ובולטת אני הכי מרגיש את הלבד שלי", אומר ל'כיכר השבת' יוסף, גרוש חרדי בשנות ה-30 לחייו.
"השנה הילדים אמורים להיות אצלי בליל הסדר ואני כבר שבועות מתלבט ומתחבט מה לעשות בחג. אני לא חש בנוח להגיע לבד להוריי עם הילדים וליל הסדר לבד בבית מרגיש לי כמו סוג של תשעה באב", הוא מוסיף.
עם עליית מספר הגירושין בחברה החרדית, גרוש או גרושה הם כבר תופעה קיימת שבניגוד לעבר בו הוחבאה הבת הגרושה מתחת לשטיח כיום ישנה פתיחות רבה יותר לכך, אך עדיין במשפחות רבות הילדים הגרושים מרגישים סוג ג' ואינם חשים בנוח לשהות שם במשך חג שלם.
"בתור אימא לבד אני לא מרגישה שאני יכולה לעשות ליל הסדר לבד וכל שנה אני לא באמת בטוחה היכן אהיה בחג וזה מטריד אותי אפילו יותר מגרגרי האבק שעם ישראל מנקה בקדחתנות במהלך ההכנות", מספרת מרים, גרושה ירושלמית.
"כולם דואגים לאלמנות או לאלמנים אבל בתכל'ס המצב של גרוש או גרושה לא שונה, הם לבד הם לא חשים בנוח ליפול כל חג עם הילדים על אנשים אחרים", אומר י' ומוסיף כי בעוד לנשים ישנם עוד ארגונים שדואגים להם דוגמת 'אם הבנים' ו'באשר תלכי' הגברים מוזנחים כמעט לחלוטין. "אם אתה גבר אוטומטית אתה צריך להסתדר בעצמך ללא שום תמיכה. אין לך כסף כי 90 אחוז מהמשכורת הולכת למזונות אבל אף אחד לא יחשוב שאתה צריך סל לחג לעומת הגרושות שמקבלות סל מכל ארגון וביתם מפוצץ במצרכים ועזרה", הוא מוסיף בכאב.
גברים חרדים גרושים רבים מספרים כי הם חשים חוסר שימת לב למצבם בעיקר סביב החגים, "לא תמיד אני צריך באמת מקום שיזמין אותי לחג אבל ההתעלמות ממצבי והציפייה שתמיד אסתדר בעצמי מכל הבחינות כי הרי אני גבר היא מתישה ומייאשת גם את החזקים שבגברים", אומר י'.
כשגבר חרדי מתגרש הוא מאבד ברוב המקרים גם את הקהילה שלו, הקושי בלשכור דירה במרכזי הערים בשל המחירים הגבוהים והמזונות הגבוהים שמקשים מאד על מחייתם הבסיסית של גברים גרושים גורמים שהם נאלצים ברוב המקרים לנדוד מעיר מגוריהם למקומות אחרים וכך הם מוצאים את עצמם במקומות חדשים בהם אף אחד לא יודע את מצבם אפילו והם חסרי כל תמיכה לחלוטין.
"פסח זה העונש שלי", אומר יוסף, "אני יודע שאני אמור להרגיש חירות אבל קשה לי מאד להרגיש כאילו יצאתי ממצרים בתוך הקושי הכלכלי והלבד הזה שאני חי בו. השנה כאמור הילדים אצלי, בשנה שעברה הייתי לבד והתחושה היא של לחץ בחזה ולבד הכי עמוק שיכול להיות".
אברהם רקובסקי מנהל עמותת 'נקודת מפנה' (עמם אנכי), עמותה חדשה שהקים יחד עם דוד פונברשטיין, עמותה המסייעת לגברים ונשים גרושים, מסביר: "הקושי קיים לכל אורך השנה בשבתות אך בחגים הקושי רק מתעצם, אנו נפגשים עם לא מעט גרושים שיעבירו גם השנה את הסדר עם ארבע קירות. לא לכולם יש משפחה שיכולה לארח אותם, גם כשיש משפחה לא תמיד נעים להיות שם, ויש חוסר נעימות גדולה בפנייה לעזרה".
"השבוע פנה אלי אדם שיש לו שכן גרוש ומספר לי שכבר שנתיים הוא מזמין את השכן שלו לסדר אך הלה מסרב, הוא מתקשה להבין מדוע אותו גרוש מעדיף להיות עם עצמו בליל הסדר, אמרתי לו שאולי לא כדאי להזמין את השכן אלא להציע לו לעשות סדר משותף, כמובן שהתשובה הייתה אחרת", מספר רקובסקי.
לדבריו, "על אף הקושי הרב הגרושים אינם אנשים מסכנים ולא כך היחס אליהם. היום כל אחד מאתנו מכיר בן משפחה או שכן גרוש או גרושה,. בקלות אפשר לתת להם מקום בשלחן החג ובשבתות לאורך השנה, אם נדע לכבד אותם הם ייענו ברצון".
הצגת כל התגובות