פרק ג': סדרת הכתבות על לוחמי הטאליבן בני שבט ה'פשטונים' עליהם ישנן מסורות שהם אחינו האבודים, צאצאי עשרת השבטים בניו של יעקב אבינו, מכה גלים בקרב הציבור התורני.
לאחר שכותב השורות פרסם את הדברים לראשונה במדור 'היסטוריה ואקטואליה' ב'כיכר השבת', בצרוף מקורות של חוקרים, קיבל כותב השורות תגובות רבות במייל המצורף בסיומת כל כתבה - בסגנון: "אבא שלי גדל באפגניסטן, ותמיד הוא סיפר לנו על עשרת השבטים שגרו בהרים, והגיעו לבקר במרכזים היהודים. הטאליבן הינם צאצאים של שבט ראובן, וכפי שהזוהר הקדוש כותב שבאחרית הימים שבט ראובן יצאו וילחמו נגד העולם וינצחו".
בררנו את התגובות, ופנינו לשוחח עם אחד מישישי אפגניסטן תושב עיה"ק ירושלים הרב פ.ח. רבי הי"ו שעלה במסירות נפש לאה"ק בשנות החמישים בתור נער כבן שש עשרה וזכה שכל צאצאיו בני תורה יושבים על אדני התורה והיראה.
הרב פ.ח. רבי: "נולדתי באפגניסטן ובמשך כל שנות ילדותי אני זוכר שהייתה מסורת לקהילה היהודית שבני שבט ה'פשטונים' הינם צאצאי עשרת השבטים.
"ל'פשטונים' היה מנהגים שונים מהמוסלמים המקומיים. הם היו מתחתנים רק בתוך הקהילה, ופעם בשנה בתקופת האביב היו מגיעים מאזור ההרים לעיר 'הראת' ושם הציעו למכירה פרוות של כבשים, כובעים, חמאה וגבינה יבשה.
"שבט הפשטונים היו שוכרים חדרים אצל היהודים לשבוע-שבועיים. הם היו בעלי זקן ארוך ופאות, ולא התגלחו. הם התלבשו עם מכנסיים רחבים ומצנפת על הראש.
"השמות שלהם היו שמות יהודים: גד, אשר, דן, ונפתלי. אני זוכר שהם נראו גבוהים ונאים. הם עשו ברית מילה, ואפילו טלית קטן עם חוט היה להם. הם טענו שהם מצאצאי עם ישראל ויעלו לירושלים כשיגיע המשיח.
"בקשר לטלית הקטן שלהם, אני זוכר שכשהייתי בחור צעיר הייתי 'כלי קודש', ועבדתי בקשירת ציציות. באחד הפעמים הגיע אדם בן ההפשטונים, ולא יודע למה, אני לא הרגשתי בנח, והחבאתי את הציצית שלבשתי. בן השבט מהפשטונים ראה את זה, ושאלני: 'מדוע אתה מסתיר את הציצית? גם לי יש כזה'. ואז הוא הוציא מעמקי גלימתו ציצית, ואני זוכר את זה כמו הרגע. רק שלהם הציצית היא פתיל אחד ולא שמונה כפי שיש לנו".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות