במהלך סיור של חפ"ק גדוד 972 אשר תופס את גזרת מכבים תחת חטמ"ר בנימין, נתקל במהלך סיור גזרה בשעות הבוקר בצבועה שנלכדה בתיל הגדר. הצבועה נראתה פצועה וסובלת, ללא יכולת תנועה.
מג״ד הגדוד אדיר שוקרון סיפר: ״יצרתי קשר עם החמ"ל הגדודי וביקשתי שידווחו לרשות הטבע והגנים. רכז האכיפה והמודיעין ברשות הטבע והגנים מהיחידה למלחמה בציד הבלתי חוקי בקמ"ט שמורות הטבע במנהל האזרחי הגיע במהרה על מנת להציל את הצבועה יחד עם ד״ר תומר נסימאן וטרינר הרשות. תחת ליווי של כוח הסיור הם הגיעו לנקודה, ובמקצועיות וברגישות חילצו את הצבועה להמשך טיפול״.
ד״ר תומר נסימאן וטרינר רשות הטבע והגנים סיפר: ״כשהגענו לשטח מצאנו כי הצבועה נלכדה במלכודת רגל בלתי חוקית בכף רגלה הימנית הקדמית וגררה את עצמה עד לגדר ההפרדה ונלכדה שם. הרדמתי אותה וחתכנו את הגדר. שחררנו את המלכודת והעברתי אותה לבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי במצב יציב. בבדיקה נראה כי יש לה שברים באצבעות בכף הרגל. בתקווה שנוכל לשמר אותה.״
ברשות הטבע והגנים מוסיפים כי הצבוע המפוספס הינו המין היחיד בארץ ממשפחת הצבועיים (Hyaenidae) וגְדול הטורפים היבשתיים בישראל (משקלו של צבוע בוגר כ-35 ק"ג בממוצע). הצבועים הם פעילי לילה ונצפים ביחידות בדרך כלל. נראה שהאם היא האחראית העיקרית לגידול הגורים, והם נמצאים עימה לעיתים עד גיל שנה וייתכן אף יותר. בארץ צבוע שהושב לטבע לאחר שיקום מפציעה כיסה יותר מ-1,000 קמ"ר בתוך חודשים מעטים.
על פי הערכות איגוד שמירת הטבע העולמי ( (IUCN, מספר הצבועים המפוספסים בעולם עומד על פחות מ-10,000 פרטים והאוכלוסייה הכוללת מוגדרת במגמת ירידה. במזרח התיכון מצבו מוגדר בדרגת סיכון חמורה אף יותר. גורמי הסיכון העיקריים לצבועים בארץ הם הרעלות ודריסה (הצבועים נוהגים לאסוף בכבישים פגרים של בעלי חיים שנדרסו, ונדרסים בעצמם). על גורמים אלו יש להוסיף רדיפה והרג מכוון על ידי האדם – אם עקב אמונות תפלות ופולקלור ואם לצורך סחר באיברי גוף לשימוש ברפואה מסורתית. משתמשים בהם גם בקרבות כלבים או כחיות מחמד. בשטחי יהודה ושומרון מתועדים בקביעות מקרי דריסה וירי בצבועים.
הצבוע המפוספס מצוי בכל חלקי הארץ. הצבועים מותאמים לאכילת פגרים, אך ניזונים גם ממקורות אחרים: מבעלי חיים קטנים, איטיים או פצועים וחלשים, אשפה, מזון חתולים ומפירות וירקות. הם נחשבים ל"סניטרים" של הטבע מפני שבאכילת הפגרים והפסולת הם מנקים את הסביבה, וכך מונעים הפצה של מחלות. אולם בשנים האחרונות הפסולת שאנו משאירים וזמינות המזון וכמותו ביישובי האדם מושכים אותם מן השטחים הפתוחים אל יישובי האדם. הצבועים למדו להתרגל לקרבת האדם ולאבד את הפחד ממנו, והם מתועדים בתדירות הולכת וגדלה בקרבת יישובים, מפעלים ובסיסי צבא, במיוחד במרכז הארץ ובדרומה. במודיעין צבועה צעירה אף למדה לבסס את עיקר מזונה על שאריות מזון שמצאה בעיר בצפון הארץ תועדו צבועים בקרבת משקי בקר.
