בימים טרופים אלו שעם ישראל מצפה לישועה, רבים שואלים – כיצד ואיך מתמודדים עם הפחד? מה עושים כאשר הילדים מפחדים?
ראשית, נביט לרגע בפחד, מיד הוא מעורר בנו קונוטציה שלילית, לו היו שואלים אותנו היינו מעדיפים לחיות בלעדיו חיים רגועים ושלווים יותר.
אך כאשר נתבונן, בורא עולם טבע בכלל רגשותינו את הפחד. ולכאורה איזו תועלת יש בו? מהי מטרתו ולמה נוצר?
פחד הינו רגש חיובי, מטרתו היא לעורר את האדם לפעולה, זהירות והגנה מפני הבאות. אדם החי ללא פחד, אינו גיבור וחזק. תינוק שאין בו דעת אינו מפחד, ומינקות מלמדים שלא משחקים באש - ''אש זה מסוכן'', לא רצים לכביש - ''כביש הוא מסוכן'', וכן הלאה בשאר דברים. וככל שגדלים לומדים על דברים נוספים שיש ליזהר מהם. בלי פחד אין הקפדה על אמצעי בטיחות והגנה.
אך כאשר הפחד משתלט על אורח חייו של האדם וגורם לו לחוסר תפקוד ועשייה, כאן המקום להתמודד איתו. וכמו בכל דבר כאשר הוא בקיצוניות ואינו בצורה מאוזנת, אינו דבר חיובי.
ההתמודדות הנכונה היא קודם כל לתת מקום לפחד, לכבד ולא לנסות להלחם איתו או להדחיקו. הדחקה ככלל אינה פוטרת את הבעיה אלא רק מעצימה אותו, מלחמה מולו יוצרת את ההיפך.
אמירה כמו ''אל תפחד'' או ''זה לא מפחיד'' ו''אסור לפחד'', עושה את הפעולה ההפוכה. המוח משמיט מילים שליליות כמו – לא, אל ואסור – וכעת מה שנשאר בראש המילים ''תפחד'' ''זה מפחיד'' וכדומה. זה כמו שאבקש ''לא לחשוב על הקפה ששתית הבוקר'', גם אם לא חשבת על זה קודם לכן, כעת המוח עסוק בשתיית הקפה. וככל שאתמיד בבקשה להפסיק עם המחשבות על הקפה, כך תגדל ותתעצם המחשבה על הקפה.
אותו הדבר בהתמודדות עם הפחד, הורים שאחד מילדיהם מפחד מדבר כלשהו, בכדי לעזור לילד אין טעם באמירות ''אל תפחד'' או ''אין ממה לפחד'' ''זה בכלל לא מפחיד'' צריך להבין שבראש של הילד ישנה תמונה מפחידה שבכוח הדמיון היא הופכת למשהו חי אמיתי ומציאותי לחלוטין, המוח אינו מבחין בין מציאות לדמיון. גם אם כבוגרים הדבר נראה דמיוני לחלוטין ורחוק מהמציאות, יש לכבד את הפחד לקבל ולהבין. ילד שמרגיש שיש הבנה לפחד שלו מצד הוריו יש לו אמון כלפיהם ובטחון בהגנה מצדם, וכך הוא מרגיש בטוח והפחד מתפוגג.
ישנם מצבים שבהם הפחד נובע מאמונות וחוויות שליליות מהעבר, אשר חוסמים את האדם מפעולות חיוביות.
בעל החובות הלבבות בשער הבטחון אומר שאחד הגורמים לאדם לחוש בטוח הוא - להזכר במצבים דומים אשר ההשגחה העליונה הגנה ושמרה על האדם, מצבים בהם קודם לכן היה נדמה הדבר לנורא מכל ולבסוף יצא מזה רק טוב. מצבים שהתמודדנו איתם באומץ רב וגילינו בעצמינו כוחות חדשים ויצאנו חזקים ואמיצים.
נפש החיים מביא עצה טובה וסגולה נפלאה, לקבוע בלב שאין שום כוח בעולם מלבדו יתברך והכל ממנו ובשליטתו המוחלטת, ואינו משגיח בשום כוח ורצון אחר בעולם. ומשעבד ומדבק מחשבתו רק לאדון יחיד ברוך הוא. ועי''כ ה' יתברך יבטל מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם שלא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל.
ועצה טובה להסיח דעת, לחשוב על דברים אחרים, טובים ומשמחים שגורמים להרגשה טובה, ובכך יסיר הפחד מליבו.
אפשר לעשות זאת ע''י שאלת שאלות, שאלות טובות המעוררות שמחה והרגשה טובה. שאלות גורמות למוח להתמקד במציאת תשובות, שאלות טובות מביאות איתן תשובות טובות. לדוגמא ''מה משמח אותך כעת ?'' ''מה מעורר בך הכרת תודה בחייך כעת ?'' ''מי אוהב אותך ואת מי אתה אוהב ?''
ונשאל עוד ''מה טוב במצב הזה כעת ?'', אם התשובה היא ''כלום'' אז נוסיף ''מה יכול להיות טוב במצב הזה כעת ?'' מה יכול לשמח אותך כעת ?'' וככל שנתמיד בשאלה, המוח יחפש תשובה.
זו היא דרך נפלאה להעביר את המחשבה והמיקוד מהרע אל הטוב, מהרגשת פחד להרגשת בטחון ואומץ.
חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' כי ישועת ה' כהרף עין.