1.
ליטאי פגש את ידידו ביום הפורים, והידיד הבחין שפניו אפורים ומעוננים. בתמיהה גדולה שאל: "למה נפלו פניך ולמה חרה לך?" הרים הליטאי את ראשו מן האדמה, וענה בקול רם ונרגש: "פַלָצוּת! יוֹם הַדִּין עַל הַשִּׂמְחָה!"
2.
שאלו בריסקער: "מדוע אינך שומע בהברה תימנית? האם אתה חושש שאתה תימני?" והוא השיב: "אם אני תימני, אינני בריסקער, ואם אינני בריסקער – אין לי ממה לחשוש."
3.
חקירה למדנית מילד: האם אלו שאוסרים לדפוק בהמן הם אותם אלו שאוסרים לגנוב את האפיקומן, או שיש מקום לחלק?
4.
כיצד יכלה זרש לומר להמן: "אם מזרע היהודים מרדכי... לא תוכל לו"? הרי נקבע שכל איש שורר בביתו! אלא שיום קודם לכן המן התייעץ איתה מה לעשות במרדכי, ולכן מינה אותה ליועצת. ואם הוא ראש ממשלה והיא "יועצת" – ברור שהיא זו שאומרת לו: "לא תוכל!"
5.
נאמר: "מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק". מדוע דווקא בבני ברק ולא במקומות אחרים? תשובה: אה"נ, הם למדו גם במקומות אחרים, אבל רק בבני ברק ידעו עליהם שהם מבני בניו של המן...
6.
אשכנזי נכנס למניין ספרדי לתפילת מנחה וערבית. במנחה הופתע לשמוע את התוספות: "אלוקי אברהם וכו'... עליהם השלום", "מוריד הטל לברכה" וכו', אך החליט לזרום עם הנוסח. בערבית, כשהחזן סיים "המעריב ערבים..." הוא צעק: "ימח שמם!"
7.
"חייב איניש לבסומי בפוריא", וכתב הרמ"א שישתה יותר מלימודו. פסק לנו ה'פורים רב': מי שלומד שעה ביום – ישתה שעה ורבע. מי שלומד שמונה שעות – ישתה תשע. העיקר: יותר מלימודו!
8.
המשנה בסוף מסכת פאה אומרת: "כל מי שאינו חיגר, סומא או פסח, ועושה עצמו כאחד מהם – אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם." אם כך, מה יהיה עונשו של מי שמעמיד פני צדיק בעוד שאינו כזה? האם פירושו שלא ימות עד שיהיה באמת צדיק?! איזה עונש זה?! אלא שעונשו הוא שכאשר יבוא המשיח וכל המתים יקומו לתחייה – הוא יישאר קבור... בקבר צדיקים.
9.
מספרים על ר' יהונתן אייבשיץ, שבסעודת פורים תירץ את קושיית התוספות: מדוע בתחילת מסכת בבא קמא נאמר "ארבעה אבות נזיקין: השור וכו'" ולא נאמר "הן"? והסביר: בגמרא בפסחים מבואר שמי שרוצה להבריח שור אומר "הן הן". אם כן, אילו היה התנא אומר "ארבעה אבות נזיקין הן" – השור היה בורח...
10.
מדוע לא לקחו את המן לאתרוג, הרי הוא "דר על העץ משנה לשנה"? תשובה: בגמרא (שבת צב:) נאמר שהמן ובניו נתלו ללא הראש, ואנו יודעים שנקטם ראשו – פסול...
11.
פעם אמר ראש הישיבה, הגאון רבי שאול אלתר שליט"א, שבזמן ה'ניטל' ילמדו 'בקיאות'...
12.
אברך צעיר צועד בעצבנות במסדרון מחלקת היולדות, דרוך ומלא ציפייה. לפתע, דלת החדר נפתחת, ואחות מחייכת אליו: "מזל טוב! זו בת!" האברך נושם לרווחה, משחרר מעט מהמתח ואומר באנחת רווחה: "ברוך ה'! שמח בשביל הבת החדשה — לפחות היא לא תצטרך לעבור את מה שאני עברתי בשלוש השעות האחרונות..."
13.
"וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יוֹסֵף֒... לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֙ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ."
סיפר תלמיד ישיבת "עטרת ישראל", ששאל את הגרב"מ: "הרי לוקחים אותם לעבדים במדינת אויב – וכי מה שמטריד אותם עכשיו זה שגם החמור נלקח?" השיב לו הגרב"מ בחיוך: "רואים שאף פעם לא היה לך רכב..."
14.
כשאדם מקדש אישה, הוא אומר: "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל".
מדוע דווקא "משה וישראל"?
משה וישראל נדדו במדבר ארבעים שנה, ובמהלך הזמן היו ביניהם מחלוקות, מריבות וקשיים – אך בכל זאת, נשארו יחד ולא נפרדו.
כך רומז החתן לכלתו: ייתכן שיהיו בינינו מחלוקות וריבים, אבל נעשה כמו משה וישראל – ריבים אולי יהיו, אבל גירושין? בשום אופן!
15.
מה זה "וחפוי"? תשובה: מי שראה אותו מרחוק אמר "חה חה חה", וכשהתקרב – אמר "פוי"...
16.
שאלו את רבי אייזל חריף: "מה גדול יותר – אות או מופת?" השיב: "ודאי שאות גדול יותר ממופת, שהרי ראיתי רבים שיודעים לעשות מופתים – אך אינם יודעים לקרוא אותיות..."
17.
המנהג לשתות בפורים עד עלות השחר – מקורו במשנה מפורשת בתחילת מסכת ברכות!במסכת פסחים נאמר: "השותה כוסו בבת אחת – גרגרן, בשניים – דרך ארץ." כלומר, יש לחלק את השתייה לשניים. והרי המשנה אומרת במפורש: "כל מה שאמרו חכמים עד חצות – מצוותו עד שיעלה עמוד השחר."
מכאן ההוכחה: מצוות שתייה – עד עלות השחר!
18.
העיתון הרשמי של השלטון הקומוניסטי נקרא "פראבדה" – שפירושו "אמת" ברוסית.
הגאון רבי ראובן גרוזובסקי זצ"ל שאל תלמיד אחד:
"אתה יודע למה הם קוראים לעיתון שלהם 'פראבדה'?"
והשיב בעצמו: "כי אם היו קוראים לו 'שקר' – הייתה בו איזושהי אמת..."
19.
יהודי פגש מישהו בדרך וראה שהוא שותה עשרה בקבוקי ברנדי.
שאל אותו: "מה פשר הדבר?"
ענה לו: "זה במקום מניין!"
המשיך ושאל: "אבל תשעה בקבוקים מספיקים – הרי איתך זה כבר עשרה?"
השיב האיש: "אני הרי בית הכנסת..."
21.
מלמד שפוטר ממשרתו עקב אלימות – בני משפחתו באו להתחנן בפני הגרש"ז אויערבאך שיסייע לו, שכן יש לו משפחה גדולה ואין לו פרנסה.
השיב להם הגרש"ז: "מה הבעיה? שיילך להיות מינקת, ותהיה פרנסתו מצויה!"
נדהמו בני המשפחה: "רבינו, מינקת זו אישה! פלוני לא יכול להתפרנס כך, גם אם בני ביתו ירעבו ללחם..."
השיב להם: "כשם שאין לו כישורים להיות מינקת – כך אין לו כישורים להיות מלמד. ולכן גם ממלמדות לא יוכל להתפרנס, גם אם בני ביתו ירעבו ללחם..."
22.
מספרים שהרב שטיינמן זצ"ל שמע את השיר "ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה – בוודאי גם שם נמצא ה' יתברך."
הגיב הרב ואמר: "אבל החכמה האמיתית היא שגם בהצלחה שבתוך ההצלחה – לזכור שה' יתברך נמצא שם..."
23.
לכאורה, קושיה קשה על אחשורוש: ושתי לא צייתה למלך – אבל יש לה נסיבות מקלות: המלך היה שיכור, הוא ביקש ממנה בקשה בלתי הגיונית, במיוחד עבור מישהי מיוחסת כמוה. וחוץ מזה – היא הייתה חולה, מלאה פצעים וגירודים! היו לה את כל הסיבות לא לבוא! ומה המסקנה של אחשורוש? להוריד לה את הראש!
אבל אסתר המלכה?
הוא מבקש ממנה בקשה פשוטה והגיונית: "תגידי לי איך קוראים לך! מה הייחוס שלך! אני הרי בעלך!"
הוא מחלק הנחות למדינות, מעניק סעודות "כיד המלך" – ובכל זאת, אסתר בעקשנות לא מגלה מאיזה עם היא...
אחשורוש היה אמור להתפוצץ מכעס! לגרור אותה מתחת לגלגלי העגלה, לשים עליה את מגפי העינויים הספרדיות, לחבר אותה לכיסא חשמלי, לשרוף אותה ולזרוק מהחלון!!!
אז למה הפעם הוא כל כך נחמד איתה??
שתי מילים: נישואים שניים.
24.
שאלו את רבי חיים קנייבסקי זצ"ל: "האם הגולם מפראג הוא מציאות שהייתה – או רק משל בעלמא?" נענה ואמר: "זאת איני יודע... אבל מה שבטוח – שהוא השאיר כאן הרבה צאצאים!"
25.
הרי פרעה יצא באמצע הלילה, עם הפיג'מה, לחפש את משה ואהרן. כל אחד הראה לו כיוון אחר, עשו ממנו שחוק – והוא לא הצליח למצוא אותם.
נשאלת השאלה: איך זה נגמר בסוף? איך הוא מצא אותם?
ותירצו: אכן, עם ישראל עשו ממנו שחוק וקלס – עד שקפץ איזה "חכם" אחד וצעק: "התגרות באומות! חילול ה'! חילול ה'!"
ואז הראה לפרעה בדיוק איפה גרים משה ואהרן...
26.
שלושה באו בתלונה לפני הקב"ה – העניים, ה"עלינו לשבח" והשוטה.
• העניים טענו: "כולם מזלזלים בנו!" אמר להם הקב"ה: "לא לדאוג, אני אתן לכם את 'לכה דודי', שבו כל הקהל מסתובב ופונה למערב – היכן שיושבים העניים. כך תהיה לכם נחמה."
• ה"עלינו לשבח" טען: "כולם מזלזלים בי, אני תמיד בסוף התפילה!" אמר לו הקב"ה: "לא לדאוג, אני אשים אותך באמצע שמונה-עשרה של ימים נוראים – שם אף אחד לא יוכל לדלג עליך!"
• השוטה טען: "כולם מזלזלים בי!" אמר לו הקב"ה: "לא לדאוג, אתה תהיה החזן של העיירה!"
ואז הגיע גם "תחנון" בתלונה: "כל הזמן מדלגים עליי!"
אמר לו הקב"ה: "לא לדאוג... יבוא יום העצמאות – ודווקא אז כולם יקפידו לא לדלג עליך!"
27.
פעם ניגש פרופסור לגר"מ שמואלביץ ושאל אותו:
"שמעתי שאביך היה גאון גדול – האם מלבד חידושיו בתורה היו לו גם חידושים במדע?"
השיב לו הגר"מ: "בהחלט! היו לו שני חידושים – אחד במתמטיקה ואחד בכימיה."
שאל הפרופסור בסקרנות: "ומה הם?"
השיב הגר"מ:
🔹 במתמטיקה – הוא חידש ש-12 ועוד 12 זה לא 24.
🔹 ובכימיה – הוא חידש שבן אדם לחברו – איז פייער!