1.
לפי כללי הדקדוק היה לקרוא לו 'משוח'. ולמה נקרא שמו משיח? כדי לכלול את כל השיטות בשמו של משי"ח, שהוא: מנחם, שילה, ינון חזקיה.
2.
באור החיים כתב (דברים טו ז) שיעריך אדם בדעתו שהמעשה הוא לתכלית דבר זה "של משיח ה' שמו חיים' והיו שחשבו שמרמז בזה על עצמו. כמו שרבי שכנא כתב בגיליון הגמ' שלו בסוגיית שמו של משיח, "אני אומר שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשון".
3.
עוד ביארו שהאור החיים עצמו כתב "בארצך" מלמד שהורותו ולידתו של המשיח היא בארץ ישראל א"כ לא שייך שיאמרה ע"ע שהרי מרן האור החיים נולד בחו"ל (רבי ברוך שמעון שניאורסון זצ"ל).
4.
בבעל הטורים כתב (בראשית כה יח) על פני כל אחיו נפל – וסמיך לזה 'ואלה תולדות יצחק' - לומר כשיפול ישמעאל באחרית הימים אז יצמח בן דוד שהוא מתולדות יצחק.
5.
בפרוש הרוקח (פרשת תצווה) כתב 'ושלש מאות פעמים מוזכר אהרן וכו'', ואם היו שלש מאות כהנים עומדים בהר הזיתים והיו אומרים ברכת כהנים היה בא המשיח.
6.
בספר חסידים (ס' תר"ל) כתב שאליהו הנביא התגלה לרב האי גאון ושאל אותו הגאון: "מתי יבוא המשיח?", אמר לי :'כשיקיפו הר הזיתים עם כהנים'.
7.
הרמ"א כתב: לכן נוהגים בקידוש לבנה לומר 'דוד מלך ישראל חי וקיים' לרמז שמלכות דוד משולה ללבנה שאע"פ שפעם היא נעלמת לזמן מה, אין איש מפקפק בכך שבוא תבוא שוב. כך ברור לנו שמלכות בית דוד תיראה ותתחדש עלינו במהרה.
8.
חז"ל אמרו אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס וכתבו בספרים שהתוכחה בתורה מסיימת 'ואין קונה'.
9.
בפרקי דרבי אליעזר (ל"א), כתב שהמשיח יבוא והוא רוכב על החמור, והוא האתון שנבראה בין השמשות, והוא חי שית אלפי שנין, ובמדרש תלפיות כתב שמשה עלה להר נבו למות שם עלה על החמור והחמור נשאר שם על ההר ורועה עד שיבוא המשיח.
10.
המהרש"א בסנהדרין (צח) כתב עתידים אילנות שמוצאים פירות בכל יום, גם בגלות כשיהיה קרוב לזמן הגאולה יהיה כן, שהאילנות יוציאו פריות בכל ים, וזהו קץ מגולה.